אורי גרינפלד משיב: האם על המשקיעים לנקוט משנה זהירות בצל המתח הבטחוני?

על רקע ההסלמה הבטחונית בישראל, האם על המשקיע לנקוט בשינויים בתיק ההשקעות שלו?
גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה אורי גרינפלד

ההתדרדרות הבטחונית בימים האחרונים מדירה שינה אצל ישראלים רבים בשל חששות מהסלמה נוספת, ואף מתחילתה של אינתיפאדה שלישית. על הקשר בין בטחון לכלכלה אין צורך להרחיב, אך האם על המשקיע הישראלי לשנות את תיק ההשקעות שלו על רקע המצב?

המקרה המפורסם בתחילתה של מלחמת לבנון השניה, בו מכר הרמטכ"ל דאז דן חלוץ את תיק ההשקעות שלו עם תחילת המערכה זכור לכולנו בשל חוסר האתיות שבו. פרט להפסד הציבורי שחווה, חלוץ אף גילה כי מבחינה כלכלית הייתה זו טעות, בעוד הבורסה פשוט עלתה במהלך הלחימה, כאילו במנותק למצב הבטחוני. האם זהו המצב תמיד?

בשיחה עם אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות 'פסגות' ניסינו לקבל תשובה לשאלה זו: "לפי ההיסטוריה, השפעות אירועים בטחוניים על הבורסה אינן מהותיות. אם הן קיימות, זה לטווח המאוד קצר".

"בסופו של דבר, לאירועים האלו אין השפעה על הכלכלה הישראלית. אפילו בתקופת המלחמה האחרונה, ברבעון השלישי נרשמה האטה במשק, אבל כבר ברבעון העוקב הנתונים זינקו וחזרו לתוואי הכלכלי של לפני המלחמה".

בסופו של דבר, הבורסה הינה מראה של הכלכלה: "כשאין השפעה על הכלכלה הריאלית, לא צריכה להיות השפעה על הבורסה. המשקיעים היום יותר בוגרים מאשר בעבר. לא כל אירוע מקפיץ את החששות".

עם זאת, חשוב להבין שאין מדובר בתעודת ביטוח כי הבורסה תמשיך להגיב באדישות למצב הבטחוני: אירוע מהותי שכן השפיע רבות על שוק ההון היה האינתיפאדה השניה. אמנם  הוא הגיע יחד עם פיצוץ בועת הדוט-קום, אבל השפעת האינתיפאדה הייתה ברורה: אנשים לא יצאו, הקניונים התרוקנו מקונים, והכלכלה נפגעה עד כדי המיתון הכי עמוק מאז ומעולם. "זהו אירוע שהיה ארוך, במרכז הארץ, ובפועל מאוד השפיע על הצריכה הפרטית – ומכאן גם על הכלכלה, ועל הבורסה".

 

נכון לעכשיו, גרינפלד רואה שהמשקיעים לא מתרגשים יתר על המידה מההסלמה הבטחונית: "השוק לא מגיב בחדות, מכאן אפשר לגזור שלא מדבור באירוע שישנה הסביבה הכלכלית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בעבר הייתה קיימת מעין אקסיומה כי במצבים של הרעה בטחונית, הדולר מזנק מול השקל, כמעין מקלט למשקיעים. על כך עונה גרינפלד כי ניתן לראות שהמצב כבר לא כזה. "אין כאן משקיעים זרים יותר, אז ההשפעה אפסית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עדיף לא לקנות מניות 08/10/2015 14:05
    הגב לתגובה זו
    מה ביבי יעשה אם חברי הכנסת הערבים יעלו להר הבית. המהומה תפרץ מהר מידי. מי שיש לו רווחים עדיף שיממש בקרוב יהיה יותר זול בהרבה
  • אתה רציני! לך לישון ותבדוק עובדות ולא פטפטת (ל"ת)
    באמת! 08/10/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כרגיל התקשורת מפחידה (ל"ת)
    אבי 08/10/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי שלא מתרשם מהמצב שיבושם לו ושלא יבכה אחכ (ל"ת)
    הבורסה 08/10/2015 13:54
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.