נתון הצמיחה בגוש האירו לרבעון השני עקף את התחזיות
קצת נחת לאירופה בכלל ולסוחרים בבורסות היבשת בפרט. לפני זמן קצר פורסם נתון הצמיחה בגוש האירו לרבעון השני - נתון שעקף את התחזיות באופן משמעותי.
הצמיחה בגוש האירו, בחישוב שנתי, רשמה עלייה של 1.5%, בעוד הכלכלנים ציפו לצמיחה של 1.2% בלבד. בחישוב רבעוני, גוש האירו הציג צמיחה של 0.4%, נתון שאף הוא גבוה מהתחזית שעמדה על 0.3%. נציין כי מדובר ברבעון בו החלה הבנק המרכזי האירופי לבצע את רכישות האג"ח (QE). ועדיין, השאלה הגדולה היא לגבי קצב הצמיחה ברבעון השלישי, בו נרשמה האטה משמעותית מכיוון הכלכלה הסינית. לגבי הרבעון השני, דווקא הייצוא היה זה שהוביל את הכלכלה האירופית - מרכיב שכאמור יעמוד במבחן ברבעון השלישי נוכח החולשה הגלובאלית.
תגובת הבורסות: מדד הדאקס קופץ 2.5%, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות שהולכות ומתחזקות ומזנקים כעת ב-1.9%. המעו"ף בת"א מסתפק בעלייה של 0.9%. נציין כי העליות באירופה ובחוזים החלו מוקדם יותר, זאת בעיקר ברקע להתערבות המאסיבית של הממשל הסיני בבורסה בסין (שהובילה את מדד שנחאי לסגירה בראלי של כמעט 3%) ולאחר שנתון הייצוא החלש בסין עורר ספקולציות לגבי התערבות אגרסיבית יותר מצד הממשל הסיני לעידוד הצמיחה בסין. גם מספר נתוני מאקרו חזקים בגרמניה תומכים. למסחר באירופה - לחץ כאן.
דאקס
CAC 40 -0.09%
מדד ת"א 25
נתוני הייצוא והיבוא של גרמניה לחודש יולי התפרסמו טרם פתיחת המסחר והביאו לפתיחה חיובית מאוד בבורסות: נתון היצוא במדינה עמד על 2.4%, לעומת צפי ל-0.7% בלבד - כך שהמדינה מייצרת ומייצאת הרבה מעבר למה שחשבו. בנוסף, גם נתון היבוא טוב מהתחזית, והוא עומד על 2.2%, לעומת צפי ל-0.5% בלבד.
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאזן המסחרי של גרמניה הפתיע לטובה גם כן, והוא עומד על 22.8 מיליארד אירו, גבוה מהצפי ל-22.3 מיליארד. המאזן המסחרי הוא בעצם הפער בין ייצוא ליבוא - וגידול בנתון זה מראה שהגידול ביצוא גבוה מהגידול ביבוא: לדרישה לייצוא יש קשר ישיר לדרישה למטבע האירו, מה שמעלה את ערכו, הן מול השקל והן מול הדולר.
מדד הדאקס מתחילת השנה, טיפס כבר 7% מהתחתית שנרשמה לפני כשבועיים:
- 9.!!!תזהרו יש הרבה פדיונות בתעודת סל (ל"ת)יוסי 08/09/2015 17:40הגב לתגובה זו
- 8.סוחר 08/09/2015 15:13הגב לתגובה זושיש ירידות כולם צועקים סוף העולם שיש עליות פתאום כולם אופטימים, מה שטוב שמי שמנתח טכני את הגרפים כבר מבין שהכל מגולם בגרפים בלי קשר לנתונים
- 7.פיני 08/09/2015 15:07הגב לתגובה זוהוא הגורם לנתונים "הטובים" .הפלא יגמר כשסין תפחת את המטבע כדי לתמוך בצמיחה.הגרמנים עשו זאת בעבר זה נגמר באינפלציה מיפלצית.
- 6.מה זה קשור אלינו? אנחנו צמחנו 0.3 (ל"ת)רינה 08/09/2015 13:30הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 08/09/2015 13:21הגב לתגובה זוומחר גל עליות
- 4.t 08/09/2015 13:15הגב לתגובה זושחקני המעו''ף רוצים את הבורסה מתחת ל1600 הם כתבו מלא קולים 1600 ולא מתאים להם שהמעו''ף יהיה מעבר לזה. אם זאת לא שחיתות ,מה נשאר? תראו איך השווקים מתקנים למעלה ואצלנו מתחת לאחוז.
- 3.ביזפורטל לא רציני 08/09/2015 12:51הגב לתגובה זותמוה מאוד... כיצד מביאים סקירה ונתונים מסולפים ולא בדוקים כל פעם מחדש - זה אתר כלכלי ? או אתר ספקולנטי ?
- 2.ממינוס לפלוס 08/09/2015 12:46הגב לתגובה זותהפוך את הפליטים לידים עובדות שיגדילו בעתיד את הצמיחה וכולם ירוויחו .
- 1.נתון מנופח שנובע משערי מטבע ולא מצמיחה אמיתית (ל"ת)דוביק 08/09/2015 12:22הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
