קרב האיתנים שמתחולל כעת בשוק הפנסיה - על הכסף שלכם
בימים אלה מתחולל קרב איתנים על הפנסיה. ליתר דיוק: למי תהיה הזכות לתפעל אותה – ולהיות אחראי על העברת כספי הפנסיה של העובדים מהמעסיק לגוף המוסדי (קרן הפנסיה, קופת הגמל או חברת הביטוח). האוצר מסדיר בשנים האחרונות את אופן העברת כספי הפנסיה באופן אינטנסיבי. תהליך ההסדרה כולל בעיקר את הקמת המסלקה הפנסיונית וממשק המעסיקים שתכליתם לצמצם למינימום את הבעיות בהפקדות הפנסיוניות.
מי שטיפל בהעברת הכספים הפנסיוניים, באופן מסורתי, היו סוכני הביטוח ובפרט סוכנויות הביטוח הגדולות, המכונות מנהלי הסדר פנסיוני. עד כה נהוג היה שהשירות הזה ניתן חינם למעסיק, במסגרת תפקידו של סוכן הביטוח כמשווק הפנסיה. סוכן הביטוח היה מקבל בתמורה, בנוסף לתגמול מחברת הביטוח או קרן הפנסיה, גם את האפשרות לשווק ביטוחים נוספים לעובדים ובכך להגדיל את הכנסתו.
מה הבעיה עם השיטה הזו? כידוע - בכלכלה - אין ארוחות חינם. בכל מקום שמישהו מקבל משהו בחינם (או בזול מאוד) – מישהו אחר משלם את המחיר.
אז מי משלם בפועל את עלויות תפעול הפנסיה? העובד שחוסך לפנסיה. כיצד? באמצעות דמי הניהול שהוא משלם (שנקבעו על ידי סוכן הביטוח ששיווק לו את הפנסיה), שמראש נקבעו כך שיתגמלו גם את הסוכן שנותן שירותי תפעול פנסיוני למעסיק. כלומר העובד סבור שהוא משלם לחברת הביטוח על ניהול כספו. בפועל הוא משלם גם לסוכן הביטוח - הן על הליך השיווק והתאמת המוצר הפנסיוני והן על תפעול ארוך טווח של הפנסיה, שהמעסיק אחראי לו.
יגידו רבים, אז מה הבעיה? פנסיה של העובד, שהוא ישלם. ובכן, יש מספר בעיות.
ראשית, זה לא תפקידו או חובתו לשלם. חוק פנסיית חובה מ-2008 חייב את המעסיקים לשלם פנסיה לעובדים שלהם, ובמסגרת חוק זה הם אחראים לדאוג לכך שהכספים שהעובד והמעסיק מפרישים לפנסיה (בהתאם להסכם ביניהם) יגיעו לחשבון הפנסיוני של העובד. היה מי שהמשיל זאת לכך שהמעסיק ינכה ממשכורתו של העובד גם את עלות הפקת תלוש השכר ואת עלות חישוב השכר. בסופו של דבר זו אחריות המעסיק ולכן הוא צריך לשאת בעלויות הרלוונטיות.
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- למקסם את ההטבות לפנסיה בלי לפרוש? כך עושים זאת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה נוספת, היא שהעובד אינו יודע שהוא משלם על תפעול הפנסיה. אפילו אם הוחלט שהעובד צריך לשלם על תפעול הפנסיה שהמעסיק מקבל – המינימום הנדרש הוא לפעול בשקיפות, ולעדכן את העובד שהוא משלם את המחיר, מה שכאמור – לא קורה. סעיף זה מעביר אותנו לסעיף הבא.
העובד אינו יודע כמה הוא משלם. למען הדיוק יש להוסיף כי גם המעסיק אינו יודע כמה הוא משלם. כיוון שהעלויות נכללות בתוך דמי הניהול שהעובד משלם – אין שום סכום שמוגדר כדמי טיפול, ואף אחד לא יודע בדיוק כמה משלם העובד על תפעול הפנסיה, כיוון שבשום מקום לא מוגדרת עלות תפעול הפנסיה. זה מוביל לבעיה אחרת – אם עלות מסוימת לא מוגדרת ולא קבועה ומעוגנת בהסכם – אז ניתן לומר בוודאות שלא נערך שום משא ומתן, שום מיקוח ושום ניסיון להפחית את העלויות ולקבוע מה הן כוללות. מה שמאפשר לקבוע במידה גבוהה של ביטחון שהעלות מתומחרת ביתר.
השורה התחתונה של המצב כיום: העובד משלם, ללא ידיעתו, סכום גבוה מדי, שהמעביד שלו אמור לשלם. ויש מי שחושב שזו בעיה. המפקחת על הביטוח דורית סלינג'ר מנסה להעביר כעת רפורמה (עברה ביום א', ה-16 באוגוסט את אישור וועדת השרים לענייני חקיקה) במסגרתה נקבע כי אף גוף לא יוכל לתת שירותי תפעול פנסיוניים במקביל לשירותי שיווק וייעוץ פנסיוניים. בפשטות: סוכני הביטוח יצטרכו להחליט האם הם מתפעלים או משווקים.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
לרפורמה זו עשויה להיות השפעה דרמטית על השוק כולו. רובם המוחלט של המעסיקים מקבל שירותי תפעול פנסיוניים מסוכן הביטוח, ללא תשלום. כולם יצטרכו לפנות כעת לגוף חיצוני ולשלם לו עבור תפעול הפנסיה של העובדים.
יש לומר כי בפועל מתחיל כבר תהליך במסגרתו מעסיקים עוברים לתשלום דמי טיפול לסוכנויות ביטוח גדולות, כך שהתפעול משולם על ידי המעסיק ולא על ידי העובד, אולם הרוב המוחלט של המעסיקים מגלגל (שלא במודע) עלות זו על החוסך, באמצעות דמי הניהול.
אין ספק שצעד זה ישליך ישירות על המעסיקים, שייאלצו לשאת בעצמם בעלויות תפעול הפנסיה. טיפול עצמי בפנסיה דורש כישורים, מיומנויות וכח אדם שלא לכל עסק יש, ולכן סביר להניח כי עסקים רבים ייאלצו לפנות לגוף חיצוני, ולשלם לו כסף. עלויות אלו עשויות להטות את הכף של עסקים רבים, ולפגוע ברווחיות שלהם.
בעיה נוספת צצה השבוע, בעקבות חשיפת "פוליסה", כי משרד האוצר שמפקח מקרוב על סוכני וחברות הביטוח – אינו מתכוון להחיל פיקוח על גופים שיעניקו שירותי תפעול פנסיוניים. באוצר מסבירים כי האחריות בין כה וכה מוטלת על המעסיק, ולכן אין צורך לפקח על החברות שיתווכו בין המעסיק לגוף המוסדי. רבים אחרים סבורים כי כל גוף שגובה תשלום עבור פעילות תפעול פנסיונית צריך להיות מפוקח.
בסופו של דבר, ייאמר לזכותה של המפקחת על הביטוח כי היא זיהתה כשל שוק חמור בענף הפנסיוני. כשל זה גרם לכך שהעובדים שילמו, וביתר, על שירות שלא הם אמורים לשלם עליו. אולם, במקום לשפוך את כל המים יחד עם התינוק, כפי שנעשה בפועל, ניתן היה לקבוע כללים ברורים, שיובילו לכך שהמעסיק ישלם על תפעול הפנסיה, והעובד יקבל שירותי תפעול פנסיוניים מפוקחים, הוגנים ושקופים.
מאת: אורי לביא-פלג, כותב ועורך בפועל ב'פוליסה' – עיתון הביטוח, הפנסיה והפיננסים

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
יום המסחר האחרון לשבוע נסגר במגמה חיובית, אחרי ירידות חדות אתמול במחזור גבוה; מניות השבבים בלטו לחיוב ברקע עסקת אינטל-אנבידיה
אחרי ירידות חדות אתמול של עד 2% הבורסה ננעלה בטריטוריה חיובית. ת"א 35 עלה 1.2%, ות"א 90 הוסיף כ-1.8%.
בסקטורים האחרים, מדד הבנקים עולה 0.5% בעוד ת"א ביטוח עלה כ-1.4%. ת"א נדל"ן עלה 1.2% ות"א נפט וגז טיפס 2.3%.
המגמה החיובית בשוק הגיעה במקביל לאווירה החיובית בוול סטריט, ברקע הורדת הריבית הראשונה לשנת 2025 וצפייה לעוד 2 כאלה עד לסוף השנה, כאשר הפד עובר להתמקד בשוק התעסוקה ומנסה לתמרץ את הכלכלה לפני שהמשבר יעמיק. סקטור השבבים בולט לחיוב, כאשר מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.01% עולה כ-2.5%, דבר שעשוי להשפיע גם על מניות השבבים המקומיות כמו נובה נובה 0.74% , קמטק קמטק 13.31% , קווליטאו קווליטאו 5.22% וגם טאואר טאואר 2.82% ברקע עסקת אנבידיה-אינטל. שני המעסיקים הגדולים בישראל חותמים על שת"פ אסטרטגי במסגרתו תשקיע אנבידיה 5 מיליארד דולר באינטל והשניים יקימו במשותף שבבים לתשתיות ל-AI; טראמפ דוחף בחברות האמריקאיות להשקיע בתשתיות פנימיות - האם ישראל תצא מורווחת משילוב הכוחות?, אנבידיה ואינטל הופכות מיריבות לשותפות - ישראל תרוויח מזה?
בנוסף, אנחנו במלחמה ומדי יום אנחנו תחת החשש שיגיעו בשורות שיעיבו על כל המתרחש. היום נרצחו שני גברים בני 60 ו-20 בפיגוע משולב של ירי ודקירה במעבר אלנבי בגבול ירדן. הם נפגעו במצב אנוש, הוקפץ מסוק לפינויים, ולאחר זמן
קצר נקבע מותם במקום. הגזרה בדרום גם לא שקטה וברקע עולות שמועות על המתרחש שם.
ובהקשר החלטות הריבית - הבנק המרכזי של אנגליה הותיר את הריבית במשק ללא שינוי, על רמה של 4%, אך הודיע כי יאט את קצב הצמצום הכמותי (QT), קרי מכירת האג"ח הממשלתיות שהצטברו במאזנו מאז משבר 2008, כדי לצמצם את הלחצים בשוקי האג"ח ולמתן את עלויות הגיוס של משרד האוצר הבריטי. מדובר בצעד שנתפס כהקלה מוניטרית חלקית, על רקע מתיחות גוברת בשוקי האג"ח הבריטי.
אתמול נרשם שיא במחזור המסחר שהגיע ל-4.2 מיליארד שקל, מחזור שעקף גם את הימים הפעלתניים ביותר שראינו באוגוסט וסימן על המעורבות הגדולה של השחקנים בשוק ומימושים גדולים. הבוקר המחזור גבוה באופן יחסי לשעות הראשונות ועקף את המיליארד שקל דבר שגם מסמן את קרב הורדות הידיים שמתנהל ברגעים אלה. את המחזורים הגדולים מרכזות אלביט מערכות 2.21% , לאומי 0.12% ופועלים 0.66% עם מחזורים של כ-28 מיליון שקל בממוצע. אם שאלתם את עצמכם מי היו המוכרים אתמול, ביזפורטל ניתוח את תנועות הכסף, והתוצאות לפניכם הזרים נשברו ומכרו- מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולי גם זה הזמן הכי מתאים לבקש עצה, לשמוע חוות דעת של מנהל השקעות שחי ונושם את השוק כבר יותר מעשור. דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את הקרן המנייתית של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת - ישבנו לשיחה כדי לנסות ולפזר את הערפל שמבלבל הרבה מאוד בשוק - איך הוא מתייחס ל"נאום ספרטה" של נתניהו? האם עכשיו זה הזמן להכנס לבורסה או אולי לצאת? איזה סקטורים הכי קורצים לו - ובכלל - יש אפסייד לביטחוניות? מה הוא חושב על דלק קבוצה דלק קבוצה ,נאוויטס נאוויטס פטר יהש 3.86% , טבע טבע -1.9% ומתי כדאי לכם לברוח מחברות (רמז: כשהמנכל"ים נוטשים) וכאן הוא מציין את צמצום ההחזקות ב נייס 2.07% , מיטרוניקס -1.03% , פנינסולה -0.71% - וגם האם ל- monday.com 6.02% יש סיכוי מול ה-AI? מה תעשה הורדת הריבית לסקטור הנדל"ן והאם היא תצליח לבלום את הקריסה - על כל אלו ועל עוד הרבה מאוד נושאים בוערים בראיון המיוחד