ברמלי: "הזרוע הציבורית תאפשר גם למשקיעים קטנים להיות שותפים שלנו בהשקעות"
דירקטוריון 'קלע השקעות' (לשעבר השלד 'ישאל') אישר אתמול את מדיניות ההשקעה של החברה תחת הכותרת - "העמדת אשראי והשקעה". בפועל בכוונת החברה להיות מובילה בשוק האשראי החוץ בנקאי ובפרט בתחומי האשראי הקמעונאי והאשראי העסקי לעסקים קטנים ובינוניים. לפי הדיווח שהוציאה החברה, הלוואות יועמדו ללווים שיעמדו בקריטריונים שיעריכו את מהימנותם ויכולת ההחזר של אותם לווים. קלע השקעות היא למעשה הזרוע הציבורית של רוביקון שהינה בעלת השליטה בחברה ומאחוריה עומד איש העסקים אמיר ברמלי. עד כה במתכונת הפרטית פעלה רוביקון ללא הגשת תשקיף, ולכן יכולה הייתה לפנות לעד 35 משקיעים בקרן ספציפית, מכך שסכום ההשקעה הנדרש מכל משקיע היה גבוה ונע סביב חצי מיליון עד מיליון שקלים, כעת במתכונת הציבורית החברה אינה מוגבלת במספר המשקיעים - ולכן יכולה למעשה לפנות לציבור הרחב. ברמלי לא יוצק את פעילות רוביקון לתוך 'קלע השקעות' אלא מתחיל פעילות מאפס. אך בהודעה שפורסמה אמש נכתב כי החברה תבחן אפשרות להרחבת פעילותה על בסיס רכישת פעילות קיימת, או רכישת תאגיד קיים שבו פעילות מתאימה, וכן באמצעות מימוש הזדמנויות עסקיות, לרבות שתוף פעולה עם קבוצת רוביקון, בעלת השליטה בחברה. בכך מאותתים בקלע השקעות שהכוונה היא ככל הנראה להעתיק לזרוע הציבורית את מודל העבודה שלנו כפי שהוא עבד עד כה בפעילות הפרטית. הקרנות של רוביקון במסגרת הפרטית רשמו בשנתיים-שלוש האחרונות תשואות ללא ספק מדהימות והיו מעורבות בלא מעט אקזיטים. קרן הגשמה שעוסקת במתן הלוואות קצרות טווח לעסקים לצורך הון ראשוני, סיכמה את 2014 עם השקעה בנכסים בהיקף של 2 מיליארד שקל, עשתה תשואה של מעל 1,000% בשנתיים. ההשקעה באיזי-בוב שנחשבת כיום למלווה הסיטונאית הגדולה ביותר בבריטניה הניבה מעל 700% בשנתיים וחצי. ויש גם את WTP שהניבה לרוביקון תשואה של 500% תוך פחות משנתיים ועוד. בשיחה עם Bizportal אומר היום ברמלי כי "הזרוע הציבורית שלנו קלע השקעות תהיה קרן דומיננטית ומשמעותית בתודעה הציבורית ותהיה בה שקיפות גבוהה יותר מכל חברה ציבורית. לא כל השקעה צריכה להיות של 500 או 700 אלף שקלים, נאפשר למשקיעים גם לבצע השקעות קטנות. זו קרן שתאפשר למשקיעים להיות שותפים שלנו להשקעות. אנחנו לא מתווכים שמגייסים כסף ומשקיעים אותו, אנחנו משקיעים ומאפשרים למשקיעים נוספים להצטרף אלינו בתנאים שווים אלינו - זה עובד כבר שנים אצלנו במיגזר הפרטי ועכשיו בזרוע הציבורית זה יכול לעבוד אפילו יותר טוב." הזרוע הציבורית תאפשר למשקיעים לבצע השקעות דרך מניות, אג"חים, אג"חים להמרה ואופציות. בפעילות הפרטית של רוביקון המודל המרכזי היה מתן הלוואות אותן יש אפשרות להמיר למניות. וזה מאפשר להיות ברמת ביטחון גבוהה כיוון שהמימון הוא מול בטחונות, ולאחר מכן יש אפשרות להיכנס כשותפים במידה והעסק פורח - וזה מספק את האפשרות לאפסייד.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
