ראיון

איל סגל: "כל עוד שער הדולר ישאר גבוה, וול סטריט תתקשה להראות שיפור"

מנכ"ל תכלית מתייחס לסיטואציה בשווקים, באיזה סקטורים כדאי להשקיע?
אבי שאולי |

יוון עלולה לצאת מגוש האירו, רוסיה עדיין במשבר עמוק ובסין הממשלה מגבירה את פעולותיה בכדי לשמור על קצב צמיחה גבוה. הרבה סערות עולמיות ובכל זאת המדדים המובילים רשמו ראלי מטורף מתחילת השנה (הדאקס למשל זינק ב-20%). איל סגל, מנכ"ל תכלית מסכם את החודשים הראשונים וסוערים של השנה ומספק עצות למשקיעים.

 

האם אחרי הראלי הגדול אתם עדיין מאמינים באסיה להמשך השנה? "אנחנו מאמינים שהסיבות שהובילו לעליות ימשיכו להשפיע על השווקים גם בהמשך השנה ושהן אפילו יגברו. בסין אנחנו מזהים מעבר למדיניות מרחיבה שכללה כבר שתי הורדות ריבית והתחייבות ממשלתית לתמיכה במשק, בעיקר על רקע האינפלציה הנמוכה, דבר שיכול להתגלגל להרחבה כמותית מלאה. בנוסף, המשק העסקי בסין מציג שיעורי צמיחה גבוהים והעולם המערבי החל להיחשף לחברות סיניות כמו עליבאבא, באידו וחוואי שמציגות שיעורי גדילה מרשימים, ומקטינות את החששות במערב לגבי אמינות הנתונים, כשגם העובדה שמדובר בחברות גלובאליות מקטינה את התלות בצמיחה הסינית המתמתנת. חשוב לזכור שהירידה החדה במחיר הנפט טובה לכלכלות יפן וסין, שהן יבואניות מרכזיות של הנפט ולכן ביצועי החברות עוד אמורים להשתפר".

 

אמנם צמצמתם את כדאיות ההחזקה במניות אמריקניות ל"משקל שוק", אבל הביצועים רחוקים מאלו באירופה או אסיה. מה צפוי בהמשך השנה? "הבעיה הגדולה של המניות בארה"ב היא התחזקות הדולר. העלייה החדה בשער הדולר מול סל המטבעות, שעקף את רמתו טרם המשבר, הוביל ללחץ על החברות והפעילות העסקית שלהן צפויה להיפגע. מנגד הירידה החדה במחירי הנפט טובה לחברות ולכלכלה, ולכן תשואות המדדים יהיו חיוביות אך בצורה סולידית יותר. כל עוד שער הדולר יישאר גבוה, ביצועי המניות יתקשו להשתפר משמעותית".

אז איך כדאי כעת להשקיע בארה"ב? "ההשקעה העדיפה כעת היא בצורה סקטוריאלית. הסקטורים שמובילים את העליות מתחילת השנה הם הבריאות והצריכה המחזורית. סקטור הבריאות ממשיך את המומנטום החיובי שלו מהשנים האחרונות וממשיך להציג תשואות נאות, כשהסיבה העיקרית היא כמובן המיזוגים והרכישות בין החברות בענף, דבר שמשמר את המומנטום החיובי. לגבי סקטור הצריכה הוא נהנה מהירידה במחירי הדלק לאור העלייה בהכנסה הפנויה של הצרכנים, כשגם הירידה באבטלה והעלייה בשכר תומכות בענף. סקטור הצריכה לא בהכרח מפסיד מהתחזקות הדולר, כיוון שרוב המוצרים שנמכרים לצרכנים האמריקאים מיובאים, ולכן עולים פחות לחברות. כלומר הסקטור צפוי להגדיל מכירות בעקבות מצב הצרכן האמריקני, ולהגדיל רווחיות בעקבות הדולר החזק".

 

אירופה היא ללא ספק הכוכבת מתחילת השנה, המגמה הזו צפויה להמשיך? "אין ספק שההרחבה הכמותית באירופה עונה על הציפיות והובילה לעליות חזקות מפתיחת השנה. חשוב לזכור שההרחבה רק החלה לפני חודש ורוב העליות היו מבוססות על הציפיות שהיא תתחיל. מכיוון שההרחבה צפויה להימשך לפחות שנה וחצי, והיקף ההרחבה משמעותי מאוד, אנחנו מאמינים שהמגמה החיובית ביבשת תמשיך, גם אם קצב העליות יהיה מתון יותר".

 

והיכן כדאי להתמקד בהשקעה באירופה? "מלבד חשיפה דרך המדדים הרחבים כמו היורוסטוקס 600 או יורוסטוקס 50, גם מניות השורה השנייה צפויות להיות מעניינות, כיוון שהן צפויות להמשיך וליהנות באופן עודף מההרחבה הכמותית שמעלה את רצון המשקיעים להסתכן. בהקשר הזה אנחנו מעדיפים את מדד מניות השורה השנייה בגרמניה שהיא הכלכלה החזקה ביותר ביבשת ואני מדבר כמובן על מדד MDAX".

 

אז איך צריך לבנות תיק מניות בחו"ל להמשך השנה? "ראשית אנחנו מעדיפים השקעה של 75% מהתיק בחו"ל ו25% בארץ, כשבארץ אנחנו ממשיכים להעדיף את מדד ת"א 25 שהחברות בו צפויות להרוויח יותר מהפיחות בשקל. בחו"ל אנחנו ממשיכים להאמין שמדינות אסיה ובדגש סין ויפן ישיגו תשואה עודפת ולכן אנחנו מעדיפים לתת להם משקל עודף בתיק. אנחנו גם מאמינים באירופה ובהשפעת ההרחבה הכמותית על שווקי המניות ולכן גם אירופה מקבלת משקל עודף. ארה"ב תמשיך להשיג תשואה פושרת ואנחנו נותנים לה 'משקל שוק', כשההתמקדות תהייה בעיקר בסקטורי הבריאות והצריכה. לשווקים המתעוררים אנחנו נותנים משקל 'מופחת' גם בגלל שאנחנו צופים שמחירי הסחורות ימשיכו לרדת, אבל גם בגלל העלאות הריבית הצפויות בארה"ב ובריטניה שצפויות לפגוע במטבעות של השווקים המתעוררים ובגלל חוסר היציבות הפוליטית במספר רב של מדינות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדד המעו"ף זינק בישראל ביותר מ-13% מתחילת השנה במקביל למגמה החיובית בעולם. אירופה מובילה את גל העליות העולמי עם עליות ממוצעות של 20% עד 30%. גם סין מתמקמת בצמרת התשואות כשהמדדים בשנחאי עלו כ-30% והמדדים הסינים שנסחרים בהונג קונג עלו בכ-20%. ביפן נרשמה תשואה מרשימה של כ-15% מתחילת השנה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.