ראיון

איל סגל: "כל עוד שער הדולר ישאר גבוה, וול סטריט תתקשה להראות שיפור"

מנכ"ל תכלית מתייחס לסיטואציה בשווקים, באיזה סקטורים כדאי להשקיע?
אבי שאולי |

יוון עלולה לצאת מגוש האירו, רוסיה עדיין במשבר עמוק ובסין הממשלה מגבירה את פעולותיה בכדי לשמור על קצב צמיחה גבוה. הרבה סערות עולמיות ובכל זאת המדדים המובילים רשמו ראלי מטורף מתחילת השנה (הדאקס למשל זינק ב-20%). איל סגל, מנכ"ל תכלית מסכם את החודשים הראשונים וסוערים של השנה ומספק עצות למשקיעים.

 

האם אחרי הראלי הגדול אתם עדיין מאמינים באסיה להמשך השנה? "אנחנו מאמינים שהסיבות שהובילו לעליות ימשיכו להשפיע על השווקים גם בהמשך השנה ושהן אפילו יגברו. בסין אנחנו מזהים מעבר למדיניות מרחיבה שכללה כבר שתי הורדות ריבית והתחייבות ממשלתית לתמיכה במשק, בעיקר על רקע האינפלציה הנמוכה, דבר שיכול להתגלגל להרחבה כמותית מלאה. בנוסף, המשק העסקי בסין מציג שיעורי צמיחה גבוהים והעולם המערבי החל להיחשף לחברות סיניות כמו עליבאבא, באידו וחוואי שמציגות שיעורי גדילה מרשימים, ומקטינות את החששות במערב לגבי אמינות הנתונים, כשגם העובדה שמדובר בחברות גלובאליות מקטינה את התלות בצמיחה הסינית המתמתנת. חשוב לזכור שהירידה החדה במחיר הנפט טובה לכלכלות יפן וסין, שהן יבואניות מרכזיות של הנפט ולכן ביצועי החברות עוד אמורים להשתפר".

 

אמנם צמצמתם את כדאיות ההחזקה במניות אמריקניות ל"משקל שוק", אבל הביצועים רחוקים מאלו באירופה או אסיה. מה צפוי בהמשך השנה? "הבעיה הגדולה של המניות בארה"ב היא התחזקות הדולר. העלייה החדה בשער הדולר מול סל המטבעות, שעקף את רמתו טרם המשבר, הוביל ללחץ על החברות והפעילות העסקית שלהן צפויה להיפגע. מנגד הירידה החדה במחירי הנפט טובה לחברות ולכלכלה, ולכן תשואות המדדים יהיו חיוביות אך בצורה סולידית יותר. כל עוד שער הדולר יישאר גבוה, ביצועי המניות יתקשו להשתפר משמעותית".

אז איך כדאי כעת להשקיע בארה"ב? "ההשקעה העדיפה כעת היא בצורה סקטוריאלית. הסקטורים שמובילים את העליות מתחילת השנה הם הבריאות והצריכה המחזורית. סקטור הבריאות ממשיך את המומנטום החיובי שלו מהשנים האחרונות וממשיך להציג תשואות נאות, כשהסיבה העיקרית היא כמובן המיזוגים והרכישות בין החברות בענף, דבר שמשמר את המומנטום החיובי. לגבי סקטור הצריכה הוא נהנה מהירידה במחירי הדלק לאור העלייה בהכנסה הפנויה של הצרכנים, כשגם הירידה באבטלה והעלייה בשכר תומכות בענף. סקטור הצריכה לא בהכרח מפסיד מהתחזקות הדולר, כיוון שרוב המוצרים שנמכרים לצרכנים האמריקאים מיובאים, ולכן עולים פחות לחברות. כלומר הסקטור צפוי להגדיל מכירות בעקבות מצב הצרכן האמריקני, ולהגדיל רווחיות בעקבות הדולר החזק".

 

אירופה היא ללא ספק הכוכבת מתחילת השנה, המגמה הזו צפויה להמשיך? "אין ספק שההרחבה הכמותית באירופה עונה על הציפיות והובילה לעליות חזקות מפתיחת השנה. חשוב לזכור שההרחבה רק החלה לפני חודש ורוב העליות היו מבוססות על הציפיות שהיא תתחיל. מכיוון שההרחבה צפויה להימשך לפחות שנה וחצי, והיקף ההרחבה משמעותי מאוד, אנחנו מאמינים שהמגמה החיובית ביבשת תמשיך, גם אם קצב העליות יהיה מתון יותר".

 

והיכן כדאי להתמקד בהשקעה באירופה? "מלבד חשיפה דרך המדדים הרחבים כמו היורוסטוקס 600 או יורוסטוקס 50, גם מניות השורה השנייה צפויות להיות מעניינות, כיוון שהן צפויות להמשיך וליהנות באופן עודף מההרחבה הכמותית שמעלה את רצון המשקיעים להסתכן. בהקשר הזה אנחנו מעדיפים את מדד מניות השורה השנייה בגרמניה שהיא הכלכלה החזקה ביותר ביבשת ואני מדבר כמובן על מדד MDAX".

 

אז איך צריך לבנות תיק מניות בחו"ל להמשך השנה? "ראשית אנחנו מעדיפים השקעה של 75% מהתיק בחו"ל ו25% בארץ, כשבארץ אנחנו ממשיכים להעדיף את מדד ת"א 25 שהחברות בו צפויות להרוויח יותר מהפיחות בשקל. בחו"ל אנחנו ממשיכים להאמין שמדינות אסיה ובדגש סין ויפן ישיגו תשואה עודפת ולכן אנחנו מעדיפים לתת להם משקל עודף בתיק. אנחנו גם מאמינים באירופה ובהשפעת ההרחבה הכמותית על שווקי המניות ולכן גם אירופה מקבלת משקל עודף. ארה"ב תמשיך להשיג תשואה פושרת ואנחנו נותנים לה 'משקל שוק', כשההתמקדות תהייה בעיקר בסקטורי הבריאות והצריכה. לשווקים המתעוררים אנחנו נותנים משקל 'מופחת' גם בגלל שאנחנו צופים שמחירי הסחורות ימשיכו לרדת, אבל גם בגלל העלאות הריבית הצפויות בארה"ב ובריטניה שצפויות לפגוע במטבעות של השווקים המתעוררים ובגלל חוסר היציבות הפוליטית במספר רב של מדינות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדד המעו"ף זינק בישראל ביותר מ-13% מתחילת השנה במקביל למגמה החיובית בעולם. אירופה מובילה את גל העליות העולמי עם עליות ממוצעות של 20% עד 30%. גם סין מתמקמת בצמרת התשואות כשהמדדים בשנחאי עלו כ-30% והמדדים הסינים שנסחרים בהונג קונג עלו בכ-20%. ביפן נרשמה תשואה מרשימה של כ-15% מתחילת השנה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?