איל סגל: "כל עוד שער הדולר ישאר גבוה, וול סטריט תתקשה להראות שיפור"
יוון עלולה לצאת מגוש האירו, רוסיה עדיין במשבר עמוק ובסין הממשלה מגבירה את פעולותיה בכדי לשמור על קצב צמיחה גבוה. הרבה סערות עולמיות ובכל זאת המדדים המובילים רשמו ראלי מטורף מתחילת השנה (הדאקס למשל זינק ב-20%). איל סגל, מנכ"ל תכלית מסכם את החודשים הראשונים וסוערים של השנה ומספק עצות למשקיעים.
האם אחרי הראלי הגדול אתם עדיין מאמינים באסיה להמשך השנה? "אנחנו מאמינים שהסיבות שהובילו לעליות ימשיכו להשפיע על השווקים גם בהמשך השנה ושהן אפילו יגברו. בסין אנחנו מזהים מעבר למדיניות מרחיבה שכללה כבר שתי הורדות ריבית והתחייבות ממשלתית לתמיכה במשק, בעיקר על רקע האינפלציה הנמוכה, דבר שיכול להתגלגל להרחבה כמותית מלאה. בנוסף, המשק העסקי בסין מציג שיעורי צמיחה גבוהים והעולם המערבי החל להיחשף לחברות סיניות כמו עליבאבא, באידו וחוואי שמציגות שיעורי גדילה מרשימים, ומקטינות את החששות במערב לגבי אמינות הנתונים, כשגם העובדה שמדובר בחברות גלובאליות מקטינה את התלות בצמיחה הסינית המתמתנת. חשוב לזכור שהירידה החדה במחיר הנפט טובה לכלכלות יפן וסין, שהן יבואניות מרכזיות של הנפט ולכן ביצועי החברות עוד אמורים להשתפר".
אמנם צמצמתם את כדאיות ההחזקה במניות אמריקניות ל"משקל שוק", אבל הביצועים רחוקים מאלו באירופה או אסיה. מה צפוי בהמשך השנה? "הבעיה הגדולה של המניות בארה"ב היא התחזקות הדולר. העלייה החדה בשער הדולר מול סל המטבעות, שעקף את רמתו טרם המשבר, הוביל ללחץ על החברות והפעילות העסקית שלהן צפויה להיפגע. מנגד הירידה החדה במחירי הנפט טובה לחברות ולכלכלה, ולכן תשואות המדדים יהיו חיוביות אך בצורה סולידית יותר. כל עוד שער הדולר יישאר גבוה, ביצועי המניות יתקשו להשתפר משמעותית".
אז איך כדאי כעת להשקיע בארה"ב? "ההשקעה העדיפה כעת היא בצורה סקטוריאלית. הסקטורים שמובילים את העליות מתחילת השנה הם הבריאות והצריכה המחזורית. סקטור הבריאות ממשיך את המומנטום החיובי שלו מהשנים האחרונות וממשיך להציג תשואות נאות, כשהסיבה העיקרית היא כמובן המיזוגים והרכישות בין החברות בענף, דבר שמשמר את המומנטום החיובי. לגבי סקטור הצריכה הוא נהנה מהירידה במחירי הדלק לאור העלייה בהכנסה הפנויה של הצרכנים, כשגם הירידה באבטלה והעלייה בשכר תומכות בענף. סקטור הצריכה לא בהכרח מפסיד מהתחזקות הדולר, כיוון שרוב המוצרים שנמכרים לצרכנים האמריקאים מיובאים, ולכן עולים פחות לחברות. כלומר הסקטור צפוי להגדיל מכירות בעקבות מצב הצרכן האמריקני, ולהגדיל רווחיות בעקבות הדולר החזק".
- יולי באילת: ירידה של 23% במחירי מלונות 5 כוכבים ביחס לאשתקד
- הרובוטים נכשלו בניהול מלון והוחלפו בעובדים אנושיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירופה היא ללא ספק הכוכבת מתחילת השנה, המגמה הזו צפויה להמשיך? "אין ספק שההרחבה הכמותית באירופה עונה על הציפיות והובילה לעליות חזקות מפתיחת השנה. חשוב לזכור שההרחבה רק החלה לפני חודש ורוב העליות היו מבוססות על הציפיות שהיא תתחיל. מכיוון שההרחבה צפויה להימשך לפחות שנה וחצי, והיקף ההרחבה משמעותי מאוד, אנחנו מאמינים שהמגמה החיובית ביבשת תמשיך, גם אם קצב העליות יהיה מתון יותר".
והיכן כדאי להתמקד בהשקעה באירופה? "מלבד חשיפה דרך המדדים הרחבים כמו היורוסטוקס 600 או יורוסטוקס 50, גם מניות השורה השנייה צפויות להיות מעניינות, כיוון שהן צפויות להמשיך וליהנות באופן עודף מההרחבה הכמותית שמעלה את רצון המשקיעים להסתכן. בהקשר הזה אנחנו מעדיפים את מדד מניות השורה השנייה בגרמניה שהיא הכלכלה החזקה ביותר ביבשת ואני מדבר כמובן על מדד MDAX".
אז איך צריך לבנות תיק מניות בחו"ל להמשך השנה? "ראשית אנחנו מעדיפים השקעה של 75% מהתיק בחו"ל ו25% בארץ, כשבארץ אנחנו ממשיכים להעדיף את מדד ת"א 25 שהחברות בו צפויות להרוויח יותר מהפיחות בשקל. בחו"ל אנחנו ממשיכים להאמין שמדינות אסיה ובדגש סין ויפן ישיגו תשואה עודפת ולכן אנחנו מעדיפים לתת להם משקל עודף בתיק. אנחנו גם מאמינים באירופה ובהשפעת ההרחבה הכמותית על שווקי המניות ולכן גם אירופה מקבלת משקל עודף. ארה"ב תמשיך להשיג תשואה פושרת ואנחנו נותנים לה 'משקל שוק', כשההתמקדות תהייה בעיקר בסקטורי הבריאות והצריכה. לשווקים המתעוררים אנחנו נותנים משקל 'מופחת' גם בגלל שאנחנו צופים שמחירי הסחורות ימשיכו לרדת, אבל גם בגלל העלאות הריבית הצפויות בארה"ב ובריטניה שצפויות לפגוע במטבעות של השווקים המתעוררים ובגלל חוסר היציבות הפוליטית במספר רב של מדינות".
- טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
- עלייה במכירות לצד שחיקה גולמית: שטראוס רושמת רווח נקי של 150 מיליון שקל ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
מדד המעו"ף זינק בישראל ביותר מ-13% מתחילת השנה במקביל למגמה החיובית בעולם. אירופה מובילה את גל העליות העולמי עם עליות ממוצעות של 20% עד 30%. גם סין מתמקמת בצמרת התשואות כשהמדדים בשנחאי עלו כ-30% והמדדים הסינים שנסחרים בהונג קונג עלו בכ-20%. ביפן נרשמה תשואה מרשימה של כ-15% מתחילת השנה.
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
