איל סגל: "כל עוד שער הדולר ישאר גבוה, וול סטריט תתקשה להראות שיפור"
יוון עלולה לצאת מגוש האירו, רוסיה עדיין במשבר עמוק ובסין הממשלה מגבירה את פעולותיה בכדי לשמור על קצב צמיחה גבוה. הרבה סערות עולמיות ובכל זאת המדדים המובילים רשמו ראלי מטורף מתחילת השנה (הדאקס למשל זינק ב-20%). איל סגל, מנכ"ל תכלית מסכם את החודשים הראשונים וסוערים של השנה ומספק עצות למשקיעים.
האם אחרי הראלי הגדול אתם עדיין מאמינים באסיה להמשך השנה? "אנחנו מאמינים שהסיבות שהובילו לעליות ימשיכו להשפיע על השווקים גם בהמשך השנה ושהן אפילו יגברו. בסין אנחנו מזהים מעבר למדיניות מרחיבה שכללה כבר שתי הורדות ריבית והתחייבות ממשלתית לתמיכה במשק, בעיקר על רקע האינפלציה הנמוכה, דבר שיכול להתגלגל להרחבה כמותית מלאה. בנוסף, המשק העסקי בסין מציג שיעורי צמיחה גבוהים והעולם המערבי החל להיחשף לחברות סיניות כמו עליבאבא, באידו וחוואי שמציגות שיעורי גדילה מרשימים, ומקטינות את החששות במערב לגבי אמינות הנתונים, כשגם העובדה שמדובר בחברות גלובאליות מקטינה את התלות בצמיחה הסינית המתמתנת. חשוב לזכור שהירידה החדה במחיר הנפט טובה לכלכלות יפן וסין, שהן יבואניות מרכזיות של הנפט ולכן ביצועי החברות עוד אמורים להשתפר".
אמנם צמצמתם את כדאיות ההחזקה במניות אמריקניות ל"משקל שוק", אבל הביצועים רחוקים מאלו באירופה או אסיה. מה צפוי בהמשך השנה? "הבעיה הגדולה של המניות בארה"ב היא התחזקות הדולר. העלייה החדה בשער הדולר מול סל המטבעות, שעקף את רמתו טרם המשבר, הוביל ללחץ על החברות והפעילות העסקית שלהן צפויה להיפגע. מנגד הירידה החדה במחירי הנפט טובה לחברות ולכלכלה, ולכן תשואות המדדים יהיו חיוביות אך בצורה סולידית יותר. כל עוד שער הדולר יישאר גבוה, ביצועי המניות יתקשו להשתפר משמעותית".
אז איך כדאי כעת להשקיע בארה"ב? "ההשקעה העדיפה כעת היא בצורה סקטוריאלית. הסקטורים שמובילים את העליות מתחילת השנה הם הבריאות והצריכה המחזורית. סקטור הבריאות ממשיך את המומנטום החיובי שלו מהשנים האחרונות וממשיך להציג תשואות נאות, כשהסיבה העיקרית היא כמובן המיזוגים והרכישות בין החברות בענף, דבר שמשמר את המומנטום החיובי. לגבי סקטור הצריכה הוא נהנה מהירידה במחירי הדלק לאור העלייה בהכנסה הפנויה של הצרכנים, כשגם הירידה באבטלה והעלייה בשכר תומכות בענף. סקטור הצריכה לא בהכרח מפסיד מהתחזקות הדולר, כיוון שרוב המוצרים שנמכרים לצרכנים האמריקאים מיובאים, ולכן עולים פחות לחברות. כלומר הסקטור צפוי להגדיל מכירות בעקבות מצב הצרכן האמריקני, ולהגדיל רווחיות בעקבות הדולר החזק".
- יולי באילת: ירידה של 23% במחירי מלונות 5 כוכבים ביחס לאשתקד
- הרובוטים נכשלו בניהול מלון והוחלפו בעובדים אנושיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירופה היא ללא ספק הכוכבת מתחילת השנה, המגמה הזו צפויה להמשיך? "אין ספק שההרחבה הכמותית באירופה עונה על הציפיות והובילה לעליות חזקות מפתיחת השנה. חשוב לזכור שההרחבה רק החלה לפני חודש ורוב העליות היו מבוססות על הציפיות שהיא תתחיל. מכיוון שההרחבה צפויה להימשך לפחות שנה וחצי, והיקף ההרחבה משמעותי מאוד, אנחנו מאמינים שהמגמה החיובית ביבשת תמשיך, גם אם קצב העליות יהיה מתון יותר".
והיכן כדאי להתמקד בהשקעה באירופה? "מלבד חשיפה דרך המדדים הרחבים כמו היורוסטוקס 600 או יורוסטוקס 50, גם מניות השורה השנייה צפויות להיות מעניינות, כיוון שהן צפויות להמשיך וליהנות באופן עודף מההרחבה הכמותית שמעלה את רצון המשקיעים להסתכן. בהקשר הזה אנחנו מעדיפים את מדד מניות השורה השנייה בגרמניה שהיא הכלכלה החזקה ביותר ביבשת ואני מדבר כמובן על מדד MDAX".
אז איך צריך לבנות תיק מניות בחו"ל להמשך השנה? "ראשית אנחנו מעדיפים השקעה של 75% מהתיק בחו"ל ו25% בארץ, כשבארץ אנחנו ממשיכים להעדיף את מדד ת"א 25 שהחברות בו צפויות להרוויח יותר מהפיחות בשקל. בחו"ל אנחנו ממשיכים להאמין שמדינות אסיה ובדגש סין ויפן ישיגו תשואה עודפת ולכן אנחנו מעדיפים לתת להם משקל עודף בתיק. אנחנו גם מאמינים באירופה ובהשפעת ההרחבה הכמותית על שווקי המניות ולכן גם אירופה מקבלת משקל עודף. ארה"ב תמשיך להשיג תשואה פושרת ואנחנו נותנים לה 'משקל שוק', כשההתמקדות תהייה בעיקר בסקטורי הבריאות והצריכה. לשווקים המתעוררים אנחנו נותנים משקל 'מופחת' גם בגלל שאנחנו צופים שמחירי הסחורות ימשיכו לרדת, אבל גם בגלל העלאות הריבית הצפויות בארה"ב ובריטניה שצפויות לפגוע במטבעות של השווקים המתעוררים ובגלל חוסר היציבות הפוליטית במספר רב של מדינות".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מדד המעו"ף זינק בישראל ביותר מ-13% מתחילת השנה במקביל למגמה החיובית בעולם. אירופה מובילה את גל העליות העולמי עם עליות ממוצעות של 20% עד 30%. גם סין מתמקמת בצמרת התשואות כשהמדדים בשנחאי עלו כ-30% והמדדים הסינים שנסחרים בהונג קונג עלו בכ-20%. ביפן נרשמה תשואה מרשימה של כ-15% מתחילת השנה.
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
