בזק רוכשת מאלוביץ' 50.22% מ-YES, תחזיק בשליטה מלאה בחברת הלווין
עסקת בעלי עניין ענקית יוצאת לדרך - חברת בזק 0.46% , הנמצאת בשליטת שאול אלוביץ', רוכשת 50.22% ממניות חברת YES הנמצאת בשליטת שאול אלוביץ'. בנוסף רוכשת בזק את כל הלוואות הבעלים אשר יורוקום העמידה ל-YES (כ-1.54 מיליארד שקל) - כלומר החוב של YES ליורוקום יימחק.
בזק תשלם ליורוקום 680 מיליון שקל ובנוסף, יורוקום תהיה זכאית לשתי תמורות מותנות נוספות: אחת בסך של עד 200 מיליון שקל תשולם בהתאם לסינרגיית המס, ותמורה נוספת בסך של עד 170 מיליון שקל תשולם על פי תוצאותיה העסקיות של yes בשלוש השנים הקרובות.
ועדת משנה מיוחדת לדירקטוריון בזק, ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה אישרו את העסקה. השלב הבא - האספה הכללית של בעלי המניות של בזק צפויה להתכנס ולאשר את העסקה. משרד התקשורת שבראשו עומד היום ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא זה שצפוי לאשר את העיסקה.
אחת הנקודות החשובות ביותר בעסקה היא שהחזקה מלאה של 100% בחברת YES תאפשר לבזק לנצול נכס מס של 5.4 מיליארד שקל. היום בזק משלמת מס בשיעור של כ-26%.
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי השווי של חברת YES בעסקה - אם ניקח מכפיל Ebitda של 6 מגיעים לשווי של 3.4 מיליארד שקל לחברת הלווין. אם מפחיתים את החוב נטו לחיצונים מגיעים לשווי של 1.8 מיליארד שקל לחברת YES.
חברת בזק עוסקת במתן שרותי תקשורת ברשת כלל ארצית, במתן שירותי תקשורת בינלאומיים ואינטרנט ושולטת ב"פלאפון", "בזק בינ"ל" ומחזיקה ב-49.78% ממניות YES. בזק מוחזקת על ידי חברת בי קומיוניקיישנס 2.24% המוחזקת על ידי אינטרנט זהב. בקצה העליון של הפירמידה - חברת יורוקות הפרטית.
"עסקה אסטרטגית לבזק - שתהפוך אותה לקבוצת תקשורת מלאה"
קודם לעסקת הרכישה יקבלו בזק ו-YES את התנאים שנקבעו על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים בהחלטת המיזוג, וכן תממש אופציה המוקנית לה ללא תשלום להקצאת מניות ב-YES בשיעור של כ-8.6% מההון המונפק של YES. לאחר השלמת עסקה זאת, בזק תחזיק ב-100% ממניות YES.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
לאחר אישור הוועדה המיוחדת אושרה העסקה על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה, והיא מותנית באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות ובאישור משרד התקשורת.
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, "זוהי עסקה אסטרטגית לבזק, שתהפוך אותה לקבוצת תקשורת מלאה. השלמת עסקה זאת תאפשר לבזק להציע לראשונה חבילת שירותים הכוללת תוכן, כמו חברות התקשורת המובילות בעולם, ולייצר סינרגיות שעד כה לא היו אפשריות. רכישת yes היא בשורה מצויינת ללקוחות החברה שיוכלו ליהנות מסל מוצרים מלא בסטנדרט השירות הבלתי מתפשר לו הורגלו בבזק".
YES תתחיל סוף סוף להציג רווח נקי
YES מכפר סבא מוכרת למשקיעים המוסדיים תחת השם די.בי.אס. לווין - חברת אג"ח שהנפיקה שתי סדרות אג"ח. YES מחזיקה בנתח שוק של כ-45% ופעילותה סינרגתית לפעילות בזק.
YES עדיין לא פרסמה את התוצאות לסיכום שנת 2014. את החודשים ינואר-ספטמבר סיימה עם הכנסות של 1.28 מיליארד שקל והפסד של 235 מיליון שקל. השלמת העסקה עם בזק תשנה את השורה התחתונה לחלוטין - סעיף "הוצאות מימון בגין הלוואות בעלים", שהשחיר את הדוחות של YES יימחק וחברת הלווין תציג רווח נקי.
האנליסט ערן יעקבי ממיטב-דש: "אין לנו ספק כי מדובר בסינרגיה שיווקית אמיתית כבר בטווח הקצר ובוודאי בטווח הארוך. כמו כן, צפויה סינרגיה תפעולית משמעותית כמו בנושא הטכנאים הכפולים, הכספים ועוד. השווי לבזק בעתיד הבינוני הוא משמעותית גבוה משווי העסקה".
הדובר של בעל השליטה מסר כי: "שאול אלוביץ' יפסיד בין 450 ל-800 מיליון שקל על אחזקתו הפרטית בחברת YES. מאז נכנסה להשקעה בחברה לפני כ-16 שנה, העלות עבור יורוקום הסתכמה בכ-1.5 מיליארד שקל. יורוקום לא נהנתה מדיבידנדים ולא משכה דמי ניהול".
- 3.אנונימי 11/02/2015 11:49הגב לתגובה זויס רק נטל!
- 2.רגולציה גוזלת ציבור 11/02/2015 11:23הגב לתגובה זורגולציה מוטרפת שפוגעת בציבור משיקולי אגו ומנעה עד עכשיו טריפל מבזק וייס יצרה שני נזקים נוראיים: 1. נתנה להוט החברה הנוכלת יתרוןכספי ושיווקי ענק ללא כל דיון ציבורי, כך העשירו את בעלי הוט, חברה שמשקרת וגוזלת את הציבור. 2 גרמה לכך שמי שרצה להתחבר לבזק וייס נאלץ לשלם עמלות כפולות ולהחזיק מערך טכנאים כפול וניהול כפול ותיאום כפול כי הטכנאים לא היו מגיעים באותו מועד. אבל מה זה חשוב שזה עולה עוד 200-300 מיליון ש"ח לשנה, הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם וכחלון הגאון שמנע את התחרות בדרל ח- 9 מנדטים של ציבור מטומטם שלא שואל שאלות ולא בוחן את הרפורמה הכי רצחנית והכי נוראית בדרך לתחרות. ושלא יובן לא נכון מנכלי חברות הסולולר היו צריכים לשבת בבית סוהר כי כולם גנבו מהציבור, ואת המחיר היה צריך להוריד רק שכחלון הוריד אותו עם מכסימום נזקים למשק, לכספי הפנסיה והגמל ולשוק ההון ולבעלי העסקים
- 1.ניתוח קליל 11/02/2015 09:39הגב לתגובה זומאחר ויס עם הפסדים צבורים ..... המשמעות העקיפה : על רווח 100 משלמים 26.5% מס חברות , מכאן שמ 73.5 רווח לאחר מס כדי לחזור ל 100 יש הפרש 36% בשורה התחתונה בחלוקות שיבואו הדיבידנד הצפוי מבזק יגדל ב 36% !! כתוצאה מנכס מס

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.