ט"ו בשבט: נייר חדרה צופה שהשנה תיחסך כריתת 170,000 עצים
נייר חדרה לרגל חג ט"ו בשבט משיקה קבוצת נייר חדרה נייר ממוחזר חדש. בחברה מעריכים כי המעבר לנייר ממוחזר תיחסך כריתתם של 170,000 אלף עצים בשנה. על פי נתוני קבוצת נייר חדרה, אדם העובד במשרד משתמש בממוצע בכ - 10,000 דפים בשנה. שימוש בטון נייר ממוחזר מציל כ - 17 עצים בגובה של כ-15 מטר.
מנכ"ל חטיבת הנייר של החברה, גיא ידלין אמר היום: "המעבר לנייר הממוחזר הוא הדרך שבה כל אחד יכול לסייע למחזור ולשמור על הסביבה, בפעולה פשוטה, בכוונתנו להציע אלטרנטיבות לכל מוצרי הנייר הלבן. אנו פונים לחברות עסקיות במטרה לרתום אותן למעבר לנייר ממוחזר 100% וגאים בשיתוף הפעולה הראשון מסוגו עם חברת HOT. בקרוב נשמע על חברות רבות שמצטרפות למהפכת הקיימות שמובילה נייר חדרה".
עוד נמסר מקבוצת נייר חדרה כי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בארץ יתחיל בימים אלו: חברת נייר חדרה וקבוצת HOT יוצאות בשיתוף פעולה חדשני במסגרתו תעבור קבוצת HOT בהדרגה לשימוש פנימי בנייר ממוחזר ואף תפיק את חשבוניות החברה מנייר זה. בכך HOT הופכת להיות החברה העסקית הראשונה שעוברת לשימוש בנייר הממוחזר החדש.
לדברי אילן צחי מנכ"ל HOT: "אנחנו שמחים להיות שותפים למהפכת הנייר הממוחזר בישראל יחד עם נייר חדרה. ולהיות פורצי הדרך במעבר לנייר הממוחזר שאינו כולל שימוש בחומרים כימיים, יש בכך כדי לייצר תועלת סביבתית חשובה ואנו משוכנעים שהשוק ימשיך אחרינו".
- ורידיס הופכת את אינפיניה לחברה בת מלאה בתמורה למניות בפרמיה גבוהה
- ורידיס יורדת ב-4% בעקבות הנפקת זכויות של 973 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיא ידלין, מנכ"ל חטיבת הנייר של החברה, הודיע במקביל על תחילת מכירת הנייר הממוחזר, לראשונה, לציבור הרחב והוסיף כי הנייר הממוחזר 100% הוא פרי פיתוח עולמי ייחודי וחדשני, עליו עבדה החברה במשך מספר שנים, וכי להבדיל מסוגי נייר ממוחזר אחרים, שכבר מצויים בשוק, הוא אינו מכיל בכלל מרכיבים המבוססים על כריתת יערות - חומר הגלם המרכזי בתעשיית הנייר, ואינו מכיל, או דורש כל שימוש בחומרים כימיים המזהמים את הסביבה.
ידלין הסביר כי הנייר הממוחזר 100% הוא פריצת דרך אמיתית - לא רק בישראל, אלא בעולם כולו - ובשורה משמעותית בהשקעה המתמשכת בקיימות ובשמירת איכות הסביבה. לדבריו, הנייר הממוחזר 100% ישפר את אופטימיזצית הייצור של נייר חדרה, שכן חומר הגלם של הנייר הממוחזר 100% הוא פסולת הנייר הנאספת ומטופלת באמצעות החברה הבת של נייר חדרה - "אמניר", ובכך מתבצע ניצול מיטבי של פסולת הנייר.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
