האג"ח החדשה של אפריקה - בנק איגוד מנתח האם כדאי לאשר את ההנפקה
אחרי שאפריקה ישראל דיווחה על
האנליסט בני דקל: "כדי לקדם את גיוס החוב הודיעה החברה על זימון אספות אג"ח סדרות כ"ו וכ"ז הקיימות כדי לקבל את אישורם לתיקון שטרי נאמנות. התיקון יאפשר לאפריקה לגייס חוב סחיר חדש, שישמש לפרוע את החוב הקיים. הצורך בכינוס אספות נובע מהמגבלות שנטלה אפריקה על עצמה בהסדר החוב, כשאחת מהן קבעה שהחברה לא תוכל לגייס חוב סחיר נוסף ללא אישור של בעלי האג"ח".
מדוע על בעלי האג"ח הנוכחיים (סדרות כ"ו וכ"ז) לאשר את מהלך גיוס החוב אגב מתן בטחונות?
בני דקל: "מניתוח דוח מקורות ושימושים עולה כי שנת 2015 מאתגרת עם צורך תזרימי של כ-576 מיליון שקל, ועד סוף 2016 לחברה צורך תזרימי של כ- 1,197 מיליון שקל, כאשר לא קיימת יותר התחייבות הזרמת הון ע"י הבעלים כך שהחברה תלויה בהחזר החוב בעיקר בחברות בנות. גיוס החוב החדש יכלול גם מתן בטחונות ומכאן החשש של בעלי החוב הנוכחי".
מקור המזומנים העיקרי של אפריקה ישראל ברמה של חברת האם הוא משיכת דיבידנים מהחברות הבנות. אפריקה ישראל שולטת בחברות: אפריקה נכסים (כולל אפי אירופה), דניה סיבוס (כולל אפריקה מגורים), אפריקה תעשיות (כולל פקר פלדה ונגב קרמיקה) ו"אפי פיתוח", וכן עוסקת במלונאות - החזקה של 50% בחברת "מלונות אפריקה" (לצד חברת
- אפריקה ישראל מגורים: ההכנסות יורדות, הרווח קופץ בזכות שערוכי נדל"ן והדיור להשכרה מתחזק
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-10% הרווח נותר יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נץ מלונות.
האם כדאי לתת לחוב נוסף בטחונות על הנכסים של החברה, כך שבמידה והחברה תגיע לפירוק יהיה פחות נכסים לבעלי החוב הנוכחי?
בני דקל: "התשובה חיובית מכמה סיבות: ראשית החוב שהחברה מתכננת לגייס מיועד לשרת את בעלי החוב הנוכחי, שנית, ללא הגיוס החברה תיאלץ לממש נכסים בלחץ ובתנאים לא טובים. צריך לזכור שנכסיה העיקריים של אפריקה ישראל הם: אפי פיתוח ואפריקה נכסים שנסחרים כיום בב- 0.43 על ההון ו-0.68 על ההון בהתאמה. במצב זה, כל מימוש באחזקות בחברות הללו יהיה נמוך משמעותית מערכן בספרים ומשויים הפוטנציאלי ולכן גם בעלי החוב הנוכחי עשויים להינזק ממימוש זה".
חוב פיננסי של 2.8 מיליארד שקל ברמת הסולו
לאפריקה ישראל יש חוב פיננסי של 2.8 מיליארד שקל ברמת הסולו (ללא החברות הבנות). מרבית החוב לשתי סדרות האג"ח וכ-350 מיליון שקל לבנקים ישראלים. אפריקה ישראל מתכננת לגייס כ-700 מיליון שקל.
בני דקל: "אנו מניחים כי גיוס חוב יפחית את לחץ החוב על החברה ויאפשר לה להמשיך במהלכי ההשבחה ומימוש נכסי החברה הנדרשים כדאי לשרת בסופו של דבר את בעלי החוב.
- אלביט עולה 2.7% הבנקים יורדים עד 1%
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
- 5.לבייב לא פוגע המניה רק יורדת (ל"ת)בוכרי 28/07/2014 07:18הגב לתגובה זו
- 4.אחד העם 04/07/2014 23:05הגב לתגובה זוהחברות הבנות הרי אמורות לייצר תזרימים וא רק לממש נכסים מהניתוח עולה שהחברה צריכה זמן רק בכדי לממש נכסים ולא על מנת להתייעל והגדיל תזרימים שוטפים.אני אישית לא אוהב חברות בלי חזון ובלי עתיד אבל ייתכן למי שכבר מושקע להגדיל חשיפה למרות שזה לתת כסף טוב לחברה רעה
- 3.גרוסמן 02/07/2014 14:28הגב לתגובה זומה לו ולאגחים? ברור שכדאי למחזיקים לאשר. כל החברות בבורסה, ללא יוצא מן הכלל, יחזירו את כספי באגח באמצעות מיחזור חוב. ולא באמצעות מקורות נזילים שייוצרו בחברה. נקודה תחשבו על זה ברמת מדינות. אף מדינה לא תחזיר אף פעם את החובות שלה. זה פשוט בנוי עלך עיקרון של מיחזור. הרי כל מדינה מתנהלת בגרעון כזה או אחר. כלומר מגדילה את החוב מדי שנה בשנה. הבעיה נוצרת בעת משבר. אז מדינות מסויימות מתקשות למחזר את החוב ונקלעות לחדלות פרעון והסדרי חוב. זה מאוד מאו פשוט. חברות ממונפות כמו מליסרון גם בונות על מיחזור. הרי על מנת לפרוע את הקרן הם יצטרכו למכור קניונים , בעוד שהמטרה של הבחרה היא להגדיל את הפורטפוליו שלה.
- 2.שירכוש בבורסה את האגחים כו ו-כז. תספורת אחת עשה! (ל"ת)בן דב 02/07/2014 13:38הגב לתגובה זו
- 1.לחי 02/07/2014 12:58הגב לתגובה זולמה לתת את הלחי השניה שיביא כסף מחברת היהלומים שברשותו
- מציאות 02/07/2014 14:18הגב לתגובה זולבייב היחידי שעמד (בכבוד) בכל תנאי הסדר החוב של אפריקה! כך שאין כל אחיזה במציאות לדברי ההבל שלך!
- dw 02/07/2014 13:40הגב לתגובה זוזה פתרון אחד אפשרי, כאשר אם לבייב ירצה הוא יוכל להשתתף בו, אבל הוא כבר לא חייב. עכשיו שאל את ציבור המשקיעים האם הוא מוכן להשתתף בהנפקה של אפריקה ישראל, ובאיזה מחיר. אפשרות אחרת זה כאמור גיוס חוב והאפשרות השלישית היא מכירת נכסים תחת לחץ.
- חולר 02/07/2014 13:14הגב לתגובה זולבייב החזיר 110% מהחוב.. מחיקה לא היתה פה.. גבר שבגברים.. ואם אתה לא מאמין תבדוק את האגחים שהונפקו בהסדר
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט עולה 2.7% הבנקים יורדים עד 1%
מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
פתיחה חיובית בבורסה - אלביט מערכות 2.51% עולה 2.7%, מניות השבבים בעלייה, נובה 3.12% בולטת בעלייה של מעל 2%. מניות הביטוח בעלייה. הבנקים יורדים עד 1% על רקע הכוונה למסות אותם בשיעור גבוה.
בזק על המדף - אחרי ש בי קומיוניקיישנס 5.4% (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.
בזק 2.18% תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה.
סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בי קומיוניקיישנס בקרוב תפורק. הכוונה של קרן סרצ'לייט ודוד פורר לפרק את החברה ולחלק את כל הרווחים הצבורים בה לבעלי המניות. אחרי המכירה של המניות בבזק, הערך הנכסי של ממניה אחת, על פי מצגת החברה עומד על 27 שקלים. בשוק ערך המניה הוא 25 שקלים. מדובר על פער של 8%. לכאורה מי שקונה את המניה אמור לקבל בפירוק 27 שקל למניה - תשואה של 8%. אבל, יכול להיות שיש עניינים נוספים שיפחיתו מהתמורה - עניינים משפטים שככל הנראה אמורים להסתיים בתשלום של בי קומיוניקיישנס בסך 11-20 מיליון שקל, לא סכום שישפיע דרמטית על החלוקה שמוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל. גם אם נהיה שמרנים ונוריד 1% שלם, הרי שיש כאן תשואה של 7%.
