האג"ח החדשה של אפריקה - בנק איגוד מנתח האם כדאי לאשר את ההנפקה
אחרי שאפריקה ישראל דיווחה על
האנליסט בני דקל: "כדי לקדם את גיוס החוב הודיעה החברה על זימון אספות אג"ח סדרות כ"ו וכ"ז הקיימות כדי לקבל את אישורם לתיקון שטרי נאמנות. התיקון יאפשר לאפריקה לגייס חוב סחיר חדש, שישמש לפרוע את החוב הקיים. הצורך בכינוס אספות נובע מהמגבלות שנטלה אפריקה על עצמה בהסדר החוב, כשאחת מהן קבעה שהחברה לא תוכל לגייס חוב סחיר נוסף ללא אישור של בעלי האג"ח".
מדוע על בעלי האג"ח הנוכחיים (סדרות כ"ו וכ"ז) לאשר את מהלך גיוס החוב אגב מתן בטחונות?
בני דקל: "מניתוח דוח מקורות ושימושים עולה כי שנת 2015 מאתגרת עם צורך תזרימי של כ-576 מיליון שקל, ועד סוף 2016 לחברה צורך תזרימי של כ- 1,197 מיליון שקל, כאשר לא קיימת יותר התחייבות הזרמת הון ע"י הבעלים כך שהחברה תלויה בהחזר החוב בעיקר בחברות בנות. גיוס החוב החדש יכלול גם מתן בטחונות ומכאן החשש של בעלי החוב הנוכחי".
מקור המזומנים העיקרי של אפריקה ישראל ברמה של חברת האם הוא משיכת דיבידנים מהחברות הבנות. אפריקה ישראל שולטת בחברות: אפריקה נכסים (כולל אפי אירופה), דניה סיבוס (כולל אפריקה מגורים), אפריקה תעשיות (כולל פקר פלדה ונגב קרמיקה) ו"אפי פיתוח", וכן עוסקת במלונאות - החזקה של 50% בחברת "מלונות אפריקה" (לצד חברת
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-10% הרווח נותר יציב
- אפריקה ישראל, תדהר ולוזון יבנו 94 דירות במתחם אולפני הרצליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נץ מלונות.
האם כדאי לתת לחוב נוסף בטחונות על הנכסים של החברה, כך שבמידה והחברה תגיע לפירוק יהיה פחות נכסים לבעלי החוב הנוכחי?
בני דקל: "התשובה חיובית מכמה סיבות: ראשית החוב שהחברה מתכננת לגייס מיועד לשרת את בעלי החוב הנוכחי, שנית, ללא הגיוס החברה תיאלץ לממש נכסים בלחץ ובתנאים לא טובים. צריך לזכור שנכסיה העיקריים של אפריקה ישראל הם: אפי פיתוח ואפריקה נכסים שנסחרים כיום בב- 0.43 על ההון ו-0.68 על ההון בהתאמה. במצב זה, כל מימוש באחזקות בחברות הללו יהיה נמוך משמעותית מערכן בספרים ומשויים הפוטנציאלי ולכן גם בעלי החוב הנוכחי עשויים להינזק ממימוש זה".
חוב פיננסי של 2.8 מיליארד שקל ברמת הסולו
לאפריקה ישראל יש חוב פיננסי של 2.8 מיליארד שקל ברמת הסולו (ללא החברות הבנות). מרבית החוב לשתי סדרות האג"ח וכ-350 מיליון שקל לבנקים ישראלים. אפריקה ישראל מתכננת לגייס כ-700 מיליון שקל.
בני דקל: "אנו מניחים כי גיוס חוב יפחית את לחץ החוב על החברה ויאפשר לה להמשיך במהלכי ההשבחה ומימוש נכסי החברה הנדרשים כדאי לשרת בסופו של דבר את בעלי החוב.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
- 5.לבייב לא פוגע המניה רק יורדת (ל"ת)בוכרי 28/07/2014 07:18הגב לתגובה זו
- 4.אחד העם 04/07/2014 23:05הגב לתגובה זוהחברות הבנות הרי אמורות לייצר תזרימים וא רק לממש נכסים מהניתוח עולה שהחברה צריכה זמן רק בכדי לממש נכסים ולא על מנת להתייעל והגדיל תזרימים שוטפים.אני אישית לא אוהב חברות בלי חזון ובלי עתיד אבל ייתכן למי שכבר מושקע להגדיל חשיפה למרות שזה לתת כסף טוב לחברה רעה
- 3.גרוסמן 02/07/2014 14:28הגב לתגובה זומה לו ולאגחים? ברור שכדאי למחזיקים לאשר. כל החברות בבורסה, ללא יוצא מן הכלל, יחזירו את כספי באגח באמצעות מיחזור חוב. ולא באמצעות מקורות נזילים שייוצרו בחברה. נקודה תחשבו על זה ברמת מדינות. אף מדינה לא תחזיר אף פעם את החובות שלה. זה פשוט בנוי עלך עיקרון של מיחזור. הרי כל מדינה מתנהלת בגרעון כזה או אחר. כלומר מגדילה את החוב מדי שנה בשנה. הבעיה נוצרת בעת משבר. אז מדינות מסויימות מתקשות למחזר את החוב ונקלעות לחדלות פרעון והסדרי חוב. זה מאוד מאו פשוט. חברות ממונפות כמו מליסרון גם בונות על מיחזור. הרי על מנת לפרוע את הקרן הם יצטרכו למכור קניונים , בעוד שהמטרה של הבחרה היא להגדיל את הפורטפוליו שלה.
- 2.שירכוש בבורסה את האגחים כו ו-כז. תספורת אחת עשה! (ל"ת)בן דב 02/07/2014 13:38הגב לתגובה זו
- 1.לחי 02/07/2014 12:58הגב לתגובה זולמה לתת את הלחי השניה שיביא כסף מחברת היהלומים שברשותו
- מציאות 02/07/2014 14:18הגב לתגובה זולבייב היחידי שעמד (בכבוד) בכל תנאי הסדר החוב של אפריקה! כך שאין כל אחיזה במציאות לדברי ההבל שלך!
- dw 02/07/2014 13:40הגב לתגובה זוזה פתרון אחד אפשרי, כאשר אם לבייב ירצה הוא יוכל להשתתף בו, אבל הוא כבר לא חייב. עכשיו שאל את ציבור המשקיעים האם הוא מוכן להשתתף בהנפקה של אפריקה ישראל, ובאיזה מחיר. אפשרות אחרת זה כאמור גיוס חוב והאפשרות השלישית היא מכירת נכסים תחת לחץ.
- חולר 02/07/2014 13:14הגב לתגובה זולבייב החזיר 110% מהחוב.. מחיקה לא היתה פה.. גבר שבגברים.. ואם אתה לא מאמין תבדוק את האגחים שהונפקו בהסדר

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
