פרסום ראשון

מכה לטבע: אנטרופי מתנגדת לחבילת השכר של ויגודמן - עד כ-16 מיליון שקל

ל-Bizportal נודע כי אנטרופי מתנגדת לאישור תנאי העסקתו הכוללים אופציות הנמצאות עמוק בתוך הכסף; האספה היום בשעה 16:30
אבי שאולי | (21)
נושאים בכתבה ארז ויגודמן טבע

מניית טבע זינקה בעשרות אחוזים מאז הדחת המנכ"ל הקודם ג'רמי לוין, אך המנכ"ל החדש, ארז ויגודמן, עדיין לא יכול לחגוג. ל-Bizportal נודע כי אנטרופי, מתנגדת לאישור תנאי העסקתו הכוללים אופציות הנמצאות עמוק בתוך הכסף. אחד העקרונות של חברת הייעוץ למוסדיים להסכים לאישור שכר בכירים - הוא שתהיה למנכ"ל מוטיבציה גבוהה ששער המניה יעלה.

ויגודמן אמור ליהנות משכר בסיס של 1.35 מיליון דולר, כאשר לכך עשויים להתווסף עד 2.7 מיליון דולר, אם ביצועי החברה יהיו טובים מהיעדים שהוצבו לו. אם ויגודמן יגיע אל היעדים שהוצבו ולא יעבור אותם הוא אמור לקבל מענק של 1.9 מיליון דולר. בשקלים: עלות שכרו עשויה להגיע לכ-16 מיליון שקל בשנה.

חלק גדול מבעלי המניות בטבע - משקיעים זרים שיכריעו את הכף

אספת בעלי המניות של טבע תתכנס היום בשעה 16:30 במשרדי הנהלת החברה בפתח תקווה.

מרבית המוסדיים הישראלים צפויים להצביע בהתאם להמלצה של אנטרופי, אך בטבע יש משקיעים רבים מחו"ל. Capital Research Global Investors מחזיקה ב-5.1%, Wellington Management Company - 4.8% ו-Franklin Resources - 4.6%.

לפני שבועיים חשפה טבע לראשונה את עלות השכר של בכירי החברה במסגרת הגשת דו"ח F-20 לרשות ניירות הערך האמריקנית. עלות שכרו של המנכ"ל היוצא לוין בשנת 2013 עמדה על 7.17 מיליון דולר. משכורתו הייתה מורכבת משכר בסיס של 1.24 מיליון דולר, תוספות סוציאליות של 848 אלף דולר, תשלום בונוס של 1.20 מיליון דולר ומענק בגין אופציות בשיעור של 1.37 מיליון דולר.

תקופה דרמטית לטבע - בחודש מאי פג התוקף של תרופת הקופקסון

ענקית התרופות הישראלית, הנסחרת לפי שווי של 160 מיליארד שקל, סיימה את 2013 עם הכנסות של 75.7 מיליארד שקל ורווח נקי של 4.7 מיליארד שקל.

ויגודמן נכנס לכסא המנכ"ל של ענקית התרופות בתקופה קריטית בחייה - בחודש מאי פג תוקף הפטנט על הקופקסון (Copaxone), תרופת הדגל של טבע. האם זה הזמן לקנות מניית טבע?

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לא יעזור לאף אחד הוא יפעיל מקורבים ויקבל מה שרוצה ככה (ל"ת)
    מנשה 24/02/2014 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אורי 24/02/2014 17:20
    הגב לתגובה זו
    אתם צריכים עורכים וכותבי כותרות יותר איכותיים.
  • 17.
    אליעזר 24/02/2014 16:08
    הגב לתגובה זו
    מה זה הקשקוש הזה אם הוא ירוויח 80000 שח נטו בחודש המשכורת השנתית תגיע ל 960000 שח אז למה לתת לו יותר מה קרה לאן הוא ילך מי יתן לו משכורות ענק כאלו פלוס אופציות בכסף למה מי ומה ולמה זה צריך לקרות צודקים המתנגדים ואני מחזיק להם ומתפלל שיצליחו לרסן את הדרישות ולמתן אותם בהרבה תודה ליזמים הללו שיפסיקו את המצב הזה כל טוב לכולם
  • 16.
    ehudhl 24/02/2014 15:54
    הגב לתגובה זו
    ירעב ללחם גם עם יקבל רק 12 מיליון.
  • 15.
    ENTROPY-GOOD JOBֱ - אנטרופי חסכו עד היום לציבור מעל (ל"ת)
    400 מיליון שקל-הבנתם 24/02/2014 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    "מכה לטבע" -חחחחחח , מה יהיה איתכם מה יהיה..... (ל"ת)
    אבו עזיז 24/02/2014 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אשר 24/02/2014 15:43
    הגב לתגובה זו
    בסכום הזה אפשר לקיים מפעל ולהעסיק בו 250 עובדים.
  • 12.
    אנונימי 24/02/2014 15:39
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף בעלי המניות משמיעים את קולם, וביזפורטל? מה יש לך נגד טבע? זו כותרת זו.?כמה פעמים תכריזו על סיום הבלעדיות של הקופקסון כשזה מזמן מגולם בערך המניה, ואף פעם לא תציינו אפילו שבגלל הפיזור העצום של מניות טבע בציבור ,היא די נוחה להשתלטות ,ולעניות דעתי , זה מה שקורה לאחרונה. סורוס אוסף מניות, ועוד כמה קרנות ,מתחילות לגלות ענין . אחרי שכבר רכשו אחוזים נכבדים, מה קורה? אבל את זה אף אחד לא יספר.
  • 11.
    כל הכבוד לאנטרופי (ל"ת)
    מישהו בא לעבוד 24/02/2014 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    המנכ"ל דואג לרווחתו ובעלי המניות והחברה שיקפצו (ל"ת)
    אנונימי 24/02/2014 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    dw 24/02/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אנטרופי צודקים, ועל האופציות לשקף מניה במכפיל מרשים יותר מ 9. בשביל מנית פארמה במכפיל 9 לא מגיע בונוס. אם ויגודמן יצליח להרים את הנייר למכפילים נאים (נאמר 15 ומעלה)? בכיף, אז מגיע בונוס. בקיצור - אם ויגודמן יסכים להוציא את האופציות מחוף לכסף? זה יהיה בסדר. המתווה הנוכחי? לא בסדר. מחזיק ולא ממליץ
  • 8.
    רן 24/02/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    יהיה טוב לה.
  • 7.
    בעלי המניות ודירקטורים לא צריכים לאשר שוד כזה! (ל"ת)
    אני 24/02/2014 14:59
    הגב לתגובה זו
  • dw 24/02/2014 15:16
    הגב לתגובה זו
    האסיפה היום, ב 16:30, בזל 5, פ"ת. בוא לאסיפה ותצביע נגד. http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=873391
  • 6.
    אני 24/02/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    מה זה 16000000? אתם בסדר?
  • 5.
    מועלם עזרא 24/02/2014 14:55
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם אתם מפרסמים על רווח למניה.בפועל כל מי שרכש מנית טבע לפני 3 שנים הפסיד 25% מכספו.אז איך זה מתישב עם רווח למניה? את כל הרווחים אתם מנקזים להנהלה הבכירה המצוצמת.
  • 4.
    כסף קטן לטבע - גם 2 מיליון מספיק - לאן ילך? (ל"ת)
    אבי 24/02/2014 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מילון וחצי שח בחודש בערך המון כסף לחברה שזורמת שודדים (ל"ת)
    ציון 24/02/2014 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רגולציה = שחיתות! 24/02/2014 14:21
    הגב לתגובה זו
    סתם נזק. כל הרגולציות החדשות רק גרמו לנזק לשוק.
  • 1.
    לחלק כסף למשקיעים (ל"ת)
    בדיוק 24/02/2014 14:20
    הגב לתגובה זו
  • מועלם עזרא 24/02/2014 14:57
    הגב לתגובה זו
    את הרווח למניה הם נותנים להנהלה מדושנת העונג ואת ההפסד הם מטילים על רוכשי המניה.שחיתות בלתי נסבלת
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסףד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף

"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI

מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח

ליאור דנקנר |


בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.


מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח

אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".

משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.

במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.

כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.