המפקח על הבנקים: מספר המעילות בבנקים עלה ב-2013 אך הסכומים ירדו
פחות מיממה לאחר ששוק ההון הוכה בהלם כאשר נודע כי 3 בכירים בשוק ההון נאשמים כי ביצעו פעולות תרמיתיות בני"ע בהיקף של כ-11 מיליון שקל, ושעות אחדות לאחר שדווח על הרשעתו של איש ה-PR וה-IR בשימוש במידע פנים - מפרסם היום המפקח על הבנקים בבנק ישראל את דו"ח המעילות השנתי ל-2013, בהתאם לפקודת הבנקאות, סעיף 8ד2, שהצביע על עלייה במספר המעילות שבוצעו בבנקים, אך על ירידה בהיקפן הכספי.
על פי אותו הסעיף יש לדווח למפקח על הבנקים על מעילות של עובדים ונושאי משרה כאשר סכום הדיווח המינימאלי עבור אירוע בארץ הינו 15 אלף שקל ועבור אירוע בחו"ל הינו 15 אלף דולר. כמו כן נקבע כי דיווח ראשוני יוגש מיד עם גילוי האירוע ולא יאוחר מ-7 ימים מיום גילויו.
בנוסף נקבעה גם חובה על הבנקים לדווח באופן מיידי לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על אירועים מהותיים, כמו אירועים שיש בהם חשש לנזק של מעל ל-2% מהון הבנק או 10 מיליון שקל (הנמוך מביניהם), כמו גם כאשר מדובר במעורבות של עובדים בכירים יחסית או מעילה בתחום פעילות רגיש.
מהדוח עולה כי בשנת 2013 עלו מספר הדיווחים על מעילות במערכת הבנקאית בישראל ל-15 (כולל 4 מעילות שדווחו לפיקוח על אף שסכומן היה מתחת לרף הדיווח, בסכום כולל של 36 אלף שקל), זאת לעומת 11 דיווחים על מעילות שהוגשו לפיקוח על הבנקים בשנת 2012. (אז כלל הדוח מקרה אחד של דיווח על מעילה בסכום שהיה נמוך מהרף, 8,000 שקל).
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סכום המעילות בשנת 2013 ירד בשיעור חד והסתכם ב-2.4 מיליון שקל לעומת מעילות בהיקף כספי של 7.4 מיליון שקל עליהן דווח ב-2012. בשנת 2013 סכום הנזק במקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה נפל למיליון שקל לעומת 7 מיליון שקל ב-2012.
סכום הפיצוי ששולם ללקוחות במקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה היה רק 0.5 מיליון שקל ב-2013 (בשתיים מהמעילות הטיםול עדיין נמשך ובירור סכום הנזק ללקוחות עדיין לא הושלם), לעומת פיצוי מלא של הלקוחות הנפגעים בסך של 7 מיליון שקל ב-2012.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהנדל"ן בפלוס 9%; ת"א 35 עלה 2.3%, ת"א 90 קפץ 4.6%
ההסכם נחתם והפסקת האש צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, והבורסה הגיבה בעליות חדות כאשר הכל עולה, והנדל"ן עולה יותר מהכל; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלו עד 2.5%; השקל מזנק והתשואות הממשלתיות נופלות
זה היום אליו ייחלו המשקיעים מזה חודשים והוא נסגר חזק. ת"א 35 הוסיף 2.3%, ת"א 90 זינק 4.6% ומדד ת"א 125 עלה 2.9%.
מניות הפיננסים והביטוח בלטו במחזורים גבוהים, כאשר לאומי ריכזה מחזור של 333 מיליון שקל, פועלים עם 291 מיליון שקל, והפניקס עם 157 מיליון שקל. המחזור הכולל בבורסה התקרב ל-4.5 מיליארד שקל.
בלטו במיוחד בעליות הן מניות הבנייה עם זינוק של 9% במדד ת"א בנייה, כאשר שורה ארוכה של חברות בנייה זינקו. המשקיעים מעריכים כי הציבור התעכב ברכישת דירה ליום שאחרי. אין מצב רוח לקנות דירה בזמן מלחמה. יש אי וודאות לעסקה הגדולה ביותר שאנשים עושים בחיים ולכן מעדיפים לדחות אותה. אחרי המלחמה, נראה שהשגרה תחזור. המשקיעים מאמינים בזה ורוכשים את מניות הבנייה.
הבעיה היחידה והגדולה היא שהמחירים עדיין גבוהים וזה מגיע בדיוק אחרי ירידה של 5%-10% במחירים בשנה האחרונה וזה יכול להרוס את המגמה. מאות אלפים יושבים על הגדר ומצפים שהירידות מחירים יימשכו, המשקיעם חושבים אחרת לגמרי.
מעבר למניות, גם שוק האג"ח הגיב ליום שאחרי עם זינוקים באגרות הממשלתיות. אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות אומר שכיום "אגרות חוב עדיפות על מניות, הזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית", תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה". הוא גם מציין שהריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור. לראיון המלא - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
- "הדולר ימשיך לרדת"
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם הזכרנו את שוק האג"ח הממשלתי: האג"ח בטווחים הבינוניים והארוכים הוסיפו בין 1% ל-1.3% והתשואות נפלו בהתאמה. אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ של 10.5 שנים מוסיפה 1% ונסחרת סביב ריבית ברוטו של 4.06%
"מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
אמיר חדד זה יום מרגש. לא רק בשווקים, אלא בראש ובראשונה בהיבט הלאומי. אחרי יותר משנתיים של לחימה, שכול וחטופים, עם ישראל מתעורר ליום אחר. יום של תקווה, של צדק, ושל תחושת הקלה כשהאחים שלנו חוזרים הביתה.
אבל השנתיים האלה לא היו רק סיפור ביטחוני או אנושי הן היו גם סיפור כלכלי. התקופה הארוכה של אי־ודאות יצרה פגיעה ממשית בהיצע השירותים (טיסות, תיירות, תחבורה), בכוח העבודה (מילואים ממושכים), וביכולת התקציבית של המדינה. היא לוותה בחרמות נקודתיים מצד משקיעים זרים ובהורדות דירוג, שהעמיקו את עלות המימון והכבידו על השווקים.
החתימה על ההסכם צפויה לשנות את כל זה. נגיד בנק ישראל עצמו אמר לא פעם שהמלחמה המתמשכת היא אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה לעשות את ה'פיבוט' ולהוריד ריבית. עכשיו, כשהתנאים משתנים והאופק מתבהר, אין סיבה אמיתית שהריבית לא תרד כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. גם סוכנויות הדירוג, שביססו את התחזיות השליליות שלהן על תרחישי הסלמה, יוכלו סוף־סוף להתחיל לתקן אולי לא להעלות דירוג, אבל לכל הפחות להחזיר אותנו לתחזית “יציבה”.
בהסתכלות קדימה, הסימנים מעודדים: שיתוף הפעולה חסר התקדים בין מדינות ערב בפסגה במצרים יכול להיות בסיס להרחבה של הסכמי אברהם. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ ונתניהו מרמזות על שאיפות בכיוון הזה, והשלכות כלכליות חיוביות עשויות להיות דרמטיות מהשקעות זרות חדשות ועד פתיחת שווקים חדשים ליצוא הישראלי - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, יש עוד מקום למרווחי התשואה באג"ח הממשלתיות להצטמצם. לא נופתע אם השקל ימשיך להתחזק לכיוון 3.20, ואפילו המניות המקומיות שאפשר לומר שכבר מגלמות חלק משמעותי מהתסריט החיובי אלו יכולות אפילו להמשיך עוד קצת קדימה במידה והאופטימיות תתנקז לזרימת כספים והשקעות מחו"ל.
