דיסקונט הביס את התחזיות: זינוק של 59% ברווח ל-263 מיליון ש'
בנק דיסקונט בשליטת משפחת ברונפמן פירסם הבוקר (ד') תוצאות כספיות לרבעון השני של 2013. הבנק בניהולו של ראובן שפיגל רשם ברבעון השני של השנה רווח נקי של 263 מיליון שקל, עלייה בשיעור של 59.4% ברבעון המקביל אשתקד, אז רשם רווח של 165 מיליון שקל.
נציין כי התוצאות של דיסקונט עקפו את תחזיות האנליסטים המוקדמות. האנליסט מיכה גולדברג מבית ההשקעות אקסלנס צפה רווח נקי של 247 מיליון שקל, האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ברוקראז' צפה רווח של 215 מיליון שקל והאנליסט עדי סקופ מבית ההשקעות IBI צפה כי דיסקונט ירשום רווח של 200 מיליון שקל בלבד.
למרות שבנק דיסקונט עקף את תחזיות האנלסטים, ברי כי הוא הושפע בעיקר מהחזרי מס ורווחי הון גבוהים. כך שבנטרול הרווחים החד פעמיים, הרווח הנקי נמוך באופן משמעותי.
נזכיר כי התוצאות הכספיות של דיסקונט פורסמו בצל הודעת הפרישה של המנכ"ל ראובן שפיגל לפני כשבוע, שהחליט לפרוש בסוף חודש מארס 2014 על רקע נסיבות אישיות ומשפחתיות. אולם, גורמים בשוק ייחסו את התפטרותו של שפיגל למחלוקת שניצתה עם יו"ר הדידרקטוריון יוסי בכר לגבי נחיצות המהלך של בנק דיסקונט ניו יורק.
דיסקונט רשם זינוק של 24.2% בהכנסות שאינן מריבית ב-Q2
בנק דיסקונט רשם תשואה נטו להון המיוחס לבעלי המניות של 9% לעומת 6% ברבעון המקביל אשתקד. יחס ההון לרכיבי סיכון עמד על 14.4% ויחס ההון ליבה עמד על 9.1%. התוצאות הטובות הושפעו מזינוק של 24.2% בהכנסות שאינן מריבית לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
במקביל, ההוצאה להפסדי אשראי הסתכמה הרבעון השני ב-141 מיליון שקל, המהווים 0.48% מסך תיק האשראי, לעומת 145 מיליון שקל, המהווים 0.49% מסך תיק האשראי ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה של שנת 2013 הסתכם הרווח הנקי של דיסקונט ב-526 מיליון שקל, עלייה של 27.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בדיסקונט מייחסים את הזינוק החד ברווח הנקי כפועל יוצמעלייה בחלקו של הבנקברווחים של חברות כלולות לאחר השפעת מס בסך של 116 מיליון שקל, אשר הושפעו בין היתר מעדכון חישוב ההפרשה למס של חלקו של דיסקונט ברווחי הבנק הבינלאומי.
המנכ"ל ראובן שפיגל הגיב לתוצאות הכספית של בנק דיסקונט. לדבריו, "אנו ממשיכים ובמרץ לפעול במגזר הקמעונאי. "תוכנית המשפחה" מתרחבת ואנו עדים לגידול בקצב גיוס לקוחות חדשים לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשבועות הקרובים נציע במסגרת התוכנית הטבות ייחודיות נוספות שיטיבו עם המצטרפים לתוכנית".

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.