טבלה

תנועות קיצוניות: השוק דשדש, אבל 8 מניות השתוללו - צפו בטבלה

מדד המעו"ף עלה ב-0.13% בלבד ודשדש לעייפה, אבל לא מעט מניות נסחרו בעליות שערים חדות, וריכזו מחזורי מסחר ערים
חן דרסינובר | (4)

הבורסה בת"א המשיכה לדשדש לה לעייפה, והמדדים המובילים באחד העם התקשו למצוא כיוון. זאת, על רקע ירידות שערים קלות שנרשמות בבורסות אירופה ומנגד עליות שערים קלות שנרשמות בבורסותוול סטריט.

אולם, על רקע הדשדוש במדדי הבורסה, הצצה זריזה בתוכנת סופר Bizportal מראה כי יש לא מעט מניות שזינקו בשיעורים חדים. בטבלה שבתחתית העמוד תוכלו לראות את אלה שבלטו, והנה מקצת מההסברים.

נתחיל עם מניית אלווריון, שלא עצרה גם היום וזינקה ב-24% נוספים. מניית חברת הטכנולוגיה, שמונה לה כונס נכסים, חזרה מהקבר לאחר שצללה בלא פחות מ-78% מתחילת השנה משנקלעה למצוקת מזומנים חריפה. הסוחרים הזניקו את מניית החברה בלא פחות מ-240% בחמישה ימי מסחר, על רקע הליך ההתמחרות שעורך כונס הנכסים רו"ח יואב כפיר בין קבוצות משקיעים שמועמדים לרכוש את החברה, והציפייה כי שוויה של אלווריון יעלה משמעותית עם השלמת הליך רכישתה.

בין מציעי ההצעות ניתן לציין את רדווין של משפחת זיסאפל שפועלת בתחומי התקשורת המשיקים לפעילות שהיתה לאלווריון. קרן סיגמא ווייב, שניסתה לרכוש את אלווריון עוד לפני שהחברה נכנסה להליך הכינוס. והקבוצה השלישית שהוזכרה היא ואלי טלקום שכוללת את אנשי העסקים האני אלעלמי, חורחה טניבסקי ופלג הדר, שיתכן שימשיכו להפעיל את החברה ולהעסיק לפחות חלק מעובדיה.

סקטור התקשורת געש היום פירסום דוחות טובים מהתחזיותהמוקדמות של חברת התקשורת סלקום. הרווח הנקי של סלקום לרבעון השני של 2013 אומנם צלל ב-45% לרמה של 67 מיליון שקל, אולם הסיפור המרכזי בדוחות הוא השיפור ב-ARPU (הכנסה חודשית ממוצעת למנוי) לראשונה לאחר 3 שנים שחונות. מניית סלקום הגיבה לדוחות בעליות שערים של 3.3%, וסחפה איתה את מניית החברה האם דיסקונט השקעות מקבוצת IDB עם זינוק חד של 3.4%.

האנליסטים המסקרים את חברת התקשרות בניהולו של ניר שטרן חיוביים על דוחות החברה, אולם מביעים ספקות ביחס להמשך הדרך והאם השיפור בתוצאות החברה יבוא לידי ביטוי גם ברבעונים הבאים.

התוצאות החיוביות של סלקום סחפו גם את מניות פרטנר ובזק, שרשמו עליות שערים של עד 2% ואיתן גם חברות ההחזקה במעלה הפירמידה של שאול אלוביץ' בי קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב שהוסיפו 5.5% ו-4.5% בהתאמה. נציין בהקשר זה כי האנליסטית סבינה פודבל מבית ההשקעות לידר התייחסה במסגרת שיחה עם Bizportal .לכדאיות ההשקעה במניות חברות ההחזקה, כמו גם לפערי התמחור ביניהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ומסקטור התקשורת נעבור לסקטור הביומד. מניית חברת אינטק פארמה בלטה מעל מסכי הבורסה בעלייה חדה של 9.7%. זאת, לאחר שחברת הביומד דיווחה על גיוס של כ-5 מיליון דולרמקרן ספרה של מורין ארקין, קרן גבריאל קפיטל ומשקיעים נוספים. הגיוס מורכב מהנפקת מניות ואופציות במחירי מימוש גבוהים ממחיר הבסיס ומתנאים מסוימים.

גם מניית ביוליין מתאוששת ובולטת בעליות שערים של 7.6% במחזור מסחר גבוה יחסית. נזכיר כי מניית חברת הביומד בניהולה של ד"ר כנרת סויצקי זכתה לפני קצת יותר משבוע להמלצה חמה מבית ההשקעות האמריקני AEGIS CAPITAL, שזיהה בה פוטנציאל רווח משמעותי ונקב במחיר יעד של 7 דולר, מחיר ששיקף אז אפסייד של לא פחות מ-269% על מחיר הסגירה של המניה בבורסת הנאסד"ק (סימול: BLRX). מאז פירסום ההמלצה החמה זינקה מניית ביוליין בלא פחות מ-12%. בהקשר זה נציין כי ביוליין מינתה את ד"ר בי.ג'יי בורמן לדירקטורית בחברה, ששישמה בעבר כסמנכ"לית בפייזר.

נסיים בסקטור הגז והנפט, במסגרתו בלטה מניית שמן נפט וגז עם עליות שערים חדות של 4.8%. נציין כי חברת הגז והנפט בניהולו של יוסי לוי נמצאת בעיצומו של קידוח 'ים 3' מול חופי אשדוד. ב-3 באוגוסט דיווחה שמן כי נמצאו "סימני גז משמעותיים" בקידוח, שהגיע אז לעומק של 4,740 מטר. לפי הודעת שמן אז, עדיין מוקדם להעריך את כמויות הגז ואת הכדאיות הכלכלית לפיתוח המאגר, אך נראה כי המשקיעים מעודדים לפי שעה מההתפתחויות.

במקביל, שותפות מודיעין יהש עם זינוק חד של 5.3%. נזכיר כי השותפות בשליטת צחי סולטן מחזיקה ברשינות 'ים חדרה' ו'גבריאלה', שנמצאות באותו קו רכס גיאולוגי ומהווה הלכה למעשה אופציה על רישיון שמן מול חופי אשדוד. כלומר, תגלית ברישיון מול חופי אשדוד מעלה את הסבירות להימצאות תגליות גם ברישיונות מול חופי חדרה והרצליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רן 20/08/2013 14:20
    הגב לתגובה זו
    צודק ביוליין פרצה רץ לקנות מחזור 4 מיליון שקל
  • 2.
    אנונימי 20/08/2013 08:10
    הגב לתגובה זו
    קניתי ב 50000 מורווח רק 4 אחוז רבןתי המנייה הזאת מתחילה לטוס עזבו אפסייד של 276 אחוז והמלצה של אחד מבתי ההשקעות הגדולים באמריקה. יש לה 6 פיתוחים לקראת השלמה וסוף סוף פרצה לפי בורסה גרף את השער 75 חצי שנה לא עברה אותו הייעד הבא 120. אחכ התנגדות אבל כפי שעשו מניות רבות פריצות בתקופה האחרונה כדוגמת בזק אינטרנט זהב בי קומינקשיין פרטנר דיסקונט השקעות בבילון לאחרונה אין ספק שביוליין עם תזרים המזומנים המצויין שלה פרצה בגדול זה לא אלווריון החארטה אתמול באמריקה עלתה כמעט בתשע אחוז עם מחזור של מיליון וחצי דולר תיבדקו אותי בהצלחה למביני עינין זה לא לשכנע להיכנס זה המנייה הבאה בביומדשרק עכשון מתחילה ומזהים את הפוטנציאל שלה.
  • 1.
    אבי 19/08/2013 15:13
    הגב לתגובה זו
    היום וידה עוד נטויה עם תשימו לב לפעילות שלה ,ולדוחות הכספיים ויש בה עדיין עוד אפסייד של 200 אחוז , וקוראים לה ארקו החזקות ... לא ממליץ ,רק שם עובדות על מקומן ... בהצלחה בבחירה לנבונים שעושים גם חישובים ,ולא רק קופצים על רכבות דוהרות שיכולות להעיף הרבה פצועים בדרך ...
  • צחי 19/08/2013 21:52
    הגב לתגובה זו
    הי אבי אכן המניה עושה פלאים אך מאיפה האינדיקציה לאפסייד של 200% יש דברים מבוססים? אשמח לתשובתך אם יש
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.