לאחר הפגנות רבות מול הרבנות בתל אביב ומאבק אינטנסיבי ממושך, הודיע השבוע שר האוצר, יאיר לפיד, כי החל מתחילת שנת 2014 יבוטל חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים העובדים יחד בעסק משותף. "מדובר במהלך חשוב ומשמעותי שהיה צריך להיעשות מזמן ויפה שעה אחת קודם", כך אומר רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל.

כיום, זוגות נשואים העובדים יחדיו מחויבים בתשלומי מס גבוהים באופן משמעותי, לעומת מצב בו הייתה מחושבת משכורתו של כל אחד מהם בנפרד כשכירים. יש הסבורים כי החוק פוגע באוטונומיה של האישה וכי הינו שוביניסטי, בכך שהאישה אינה יכולה להחליט על מקום עבודתה. כמו כן, עלו בעבר טענות כי החוק מונע שילוב נשים בשוק העבודה, ומפלה לרעה זוגות נשואים כחוק על זוגות שאינם נשואים באופן רשמי.

לדברי רצאבי, "אולי בעבר ניתן היה למצוא היגיון בניסיון של רשויות המס למנוע מניפולציה, כאשר נהוג היה בקרב משקי הבית שהבעל מפרנס והאישה מגדלת את הילדים, והיה מקום לחשש כי הבעל יטען שאשתו עובדת עמו על מנת לחלק את הכנסותיו בין שניהם ובכך לחלץ הטבת מס משמעותית. אולם כיום המצב שונה, נשים נוטלות חלק בפרנסת המשפחה וגברים נוטלים חלק בגידול הילדים".

נכון להיום, פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסתם של שני בני זוג תחשב כהכנסת אחד מהם שהוא בן הזוג הרשום, כלומר בחישוב מאוחד. בני הזוג יכולים לפנות לפקיד השומה ולבקש מי מהם יהיה בן הזוג הרשום, בתנאי שהכנסתו בשנה שלפני כן לא הייתה נמוכה מ-25% מהכנסת בן הזוג השני. לא ניתן לתבוע חישוב מס נפרד אם קיימת תלות בין מקורות ההכנסה של שני בני הזוג. כלומר, אם הכנסת בן הזוג הינה מעסק או משלח יד של בן הזוג השני, או אם הכנסתם היא מחברה שבה יש להם זכות בהנהלה או 10% מזכויות ההצבעה, או אם הכנסתם היא משותפות שבה יש לבני הזוג 10% מהונה או רווחיה.

רצאבי מסביר כי הרקע למצב זה הינו פסיקתו של בית המשפט העליון שקבע כי בני זוג המחזיקים במשותף בכלל מניות חברה, המשלמת את שכרם, או כמעט בכולן, חייבים להגיש שומת מס משותפת ולא נפרדת. ההלכה החדשה של העליון הפכה פסק דין קודם משנת 2003 בפרשת קלס, והגדילה בפועל את חבות המס המוטלת על בני זוג.

עם זאת, השופטים הכירו בכך שפסיקתם מובילה לתוצאה לא רצויה, שלפיה בני זוג נשואים העובדים יחד בחברה שבבעלותם מופלים לרעה מבחינת שיקולי המס, לעומת בני זוג שאינם נשואים או כאלה העובדים במקומות עבודה נפרדים וכי תיקונו נדרש על ידי המחוקק. למעשה, באמצעות אותם חוקי מס מעודדת המדינה את בני זוג שלא לעבוד יחדיו, מה שמחייב אותם לעתים להעסיק עובד מבחוץ, דבר שעשוי לפגוע בפוטנציאל התפוקה המירבי של העסק.

"המאבק הממושך שמנהלים בעלי העסקים מזה שנים אינו עניין של מה בכך, ההבדל בין חישוב מס מאוחד לבין חישוב מס נפרד יכול להסתכם גם בעשרות אלפי שקלים בשנה ועל זה יש להוסיף את ההפרשות לסוציאליות ועוד".

"כאשר החישוב נפרד, בני הזוג זכאים ליהנות גם ממדרגות המס הנמוכות אצל בן הזוג השני, בעוד שבחישוב מאוחד הכנסת בן הזוג שאינו רשום תחויב ממס החל ממדרגת המס הגבוהה של בן הזוג הרשום".

"בית המשפט קבע בשנים האחרונות כי בני זוג יכולים לתבוע חישוב נפרד להכנסתם בתנאי שמקום העיסוק הקבוע של עסקם אינו ביתם והם עובדים בו לפחות 36 שעות בשבוע, אין להם הכנסה אחרת מעסק ומשלח יד או מעבודה ושסך ההכנסה אינה עולה על 50 אלף שקל בשנה - סכום מגוחך לכל הדעות. "הקלה" זו לא הביאה שום בשורה כמובן, שכן היא מסמנת רף נמוך מדי שאינו מציאותי או רלוונטי לבני זוג שמבססים את פרנסתם וכלכלת ילדיהם על הכנסות העסק המשפחתי".

"ברשות המסים סבורים כי אם יתאפשר לערוך חישוב מס נפרד באופן חופשי, הדבר ינוצל לתכנוני מס של בני זוג שמטרתם לשלם פחות מס, ורשות המסים תתקשה להוכיח זאת. בתקופה שבה הממשלה המכהנת פועלת להעלאת רף המיסוי ורשות המסים פועלת להעמקת הגבייה, ראוי יהיה לתת לאזרחי המדינה, שגם כך כורעים תחת הנטל, דוגמא לשינוי אמיתי בנורמה החברתית ובתפיסת הממשלה את האזרח".

"נכון יהיה לצאת נגד התפיסה הישנה, לפיה כל אזרח (בייחוד עצמאי או בעל עסק) הינו עבריין מס בפוטנציה. הגיעה העת לפרק את מנגנון ה"אשם עד שתוכח חפותו", ולצאת מנקודת הנחה שלא כל אדם במדינה הינו מניפולטיבי שמחפש להרוויח על חשבון הכלל. הבה לא נשכח כי מרבית אזרחי ישראל הינם אנשים ישרים שעובדים קשה מאוד בשביל להתקיים ולפרנס את משפחתם".