ניסיון שני: רמי לוי ינסה לאשר את השכר של אשתו כגיזברית - כמה היא תרוויח?

לוי ינסה לאשר גם את השכר של חתנו, בעלה של ביתו יפית - 26 אלף שקל בחודש. שווי אחזקותיהם של בני הזוג לוי - 1.2 מיליארד שקל
אבי שאולי | (8)

חצי שנה לאחר שרמי לוי לא הצליח לאשר את תנאי העסקת אשתו, עדינה לוי, בחברה שבשליטתו, הוא מנסה שוב - האספה הכללית של בעלי המניות של חברת רמי לוי תתכנס ב-7 באוגוסט בכדי לאשר את תנאי העסקת הגזברית לאחר שבדצמבר 2012 לא הצליח לוי להעביר את ההחלטה. בזמנו רשות ניירות ערך התערבה בספירת הקולות ופסלה חלק מבעלי המניות שהצביעו בעד תנאי העסקתה, בטענה שהם קשורים למשפחת לוי.

הסכם העסקתה הקודם של לוי הסתיים עוד בנובמבר 2011, ומאז נוהלו מגעים בין החברה לגופים המוסדיים, בעלי מניות החברה, על תנאי העסקתה החדשים.‏ בדצמבר 2012 למרות שאשתו של רמי לוי קיצצה כמעט 70% משכרה: מ-300 אלף שקל בחודש ל-100 אלף שקל בחודש, מרבית המוסדיים הישראליים הצביעו בהתאם להמלצת אנטרופי נגד אישור תנאי העסקתה כגזברית.

בעלי המניות מתבקשים לאשר גם את שכר החתן אופיר אטיאס

לוי נהנתה בשנת 2011 משכר בעלות של 3.2 מיליון שקל, שכלל מענק של 2.3 מיליון שקל וזכאות לרכב שמחירו עד 500 אלף שקל. בשנת 2012 הסתפקה בשכר צנוע יותר של 1.2 מיליון שקל תוך שהיא מוותרת על הבונוס שממנו נהנתה בעבר - 2% מהרווח השנתי של החברה לפני מס.‏ השכר המצרפי של עדינה לוי ובעלה רמי הסתכם בשנת 2011 ב-8 מיליון שקל ואשתקד ב-5 מיליון שקל.

באספת בעלי המניות שתתקיים בחודש הבא יתבקשו המוסדיים גם לאשר את תנאי העסקה של החתן של עדינה ורמי לוי, אופיר אטיאס (עלות העסקה של 26 אלף שקל בחודש). בעלה של יפית לוי. אטיאס מועסק בחברה בתפקיד מנהל פרויקטים, מנהל תחום התקשורת וסלולאר, מנהל תחום מכירות והוא היה אחראי לפיתוח מכירות החברה באינטרנט. אשתו, יפית לוי, היא מנהלת מועדון הלקוחות של רשת רמי לוי.

חילקו 400 מיליון שקל בדיבידנדים ומכרו מניות ב-200 מיליון שקל

באוגוסט 2012 הצליח לוי לאשר את תנאי העסקתו החדשים ברשת.‏ בין אם בעלי המניות של חברת רמי לוי יאשרו את תנאי העסקת עדינה או לא, משפחת לוי הפכה בשנים האחרונות לאחת המשפחות העשירות ביותר בישראל. רמי לוי הנפיק את הרשת בשנת 2007 לפי שווי של 435 מיליון שקל והיום היא שווה 2.3 מיליארד שקל, כך שאחזקותיהם של בני הזוג שוות כ-1.2 מיליארד שקל "על הנייר".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אזרח 03/07/2013 21:56
    הגב לתגובה זו
    עלק עממי ....טייקון חלקלק במסווה של איש פשוט .
  • 5.
    אזרח 03/07/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    האיש התחיל מאפס .. כל הכבוד לו !! מגיע ל" אישתו " לקבל כמה משכורת שהיא רוצה. זה עסק שלו אל תשכחו !! ישר כח ! אדם לאדם זאב ישראלים מגעילים.
  • 4.
    תמוההה 03/07/2013 11:59
    הגב לתגובה זו
    איך מרוויחים? מנצלים את העובדים. קורעים את הטוסיק בשכר מינימום. רמי לוי עם כל המיליארדים חושב ומתנהג כמו בעל בסטה. זה לא ישתנה,זה אצלו בדם.
  • 3.
    אנשים יפסידו את התחתונים במניה הזאת זכרו מה אמרתי בועה (ל"ת)
    דחלילון 03/07/2013 11:26
    הגב לתגובה זו
  • מה דעתך לעשות שורט על המניה ? (ל"ת)
    יהודי פשוט 03/07/2013 15:33
    הגב לתגובה זו
  • כבר עשיתי (ל"ת)
    דחלילון 03/07/2013 20:02
  • 2.
    שאלה לרמי,מה התרגום של גרידי בעברית . (ל"ת)
    בא 03/07/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    6 סופרים של הוד מעלתו רובין הוד שווים יותר מכיל - עובדה (ל"ת)
    רובין הוד 03/07/2013 09:33
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.