סיטי: תל אביב קפצה 16 מקומות בדירוג הערים התחרותיות בעולם; מי ראשונה?
יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה בערים ולפי נתוני בנק ההשקעות Citi הן אחראיות ל-80% מהתוצר העולמי. ב-30 השנים הקרובות עיקר הצמיחה העולמית צפויה להגיע מהערים. לפי מחקר של Citi ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להיות התחרותיות ביותר עד לשנת 2025, אך ערים מרכזיות בברזיל, הודו וסין ישפרו משמעותית את מעמדן.
מהמחקר עולה כי העיר ניו יורק נחשבת לתחרותית ביותר בעולם מבחינה כלכלית עם ציון כללי של 75.7 מתוך 110. העיר זכתה לציון 100 מבחינת בגרות פיננסית, 95.5 מבחינת הון פיזי ו-73 ברמת ההון האנושי. העיר לפי Citi מוגדרת כבירה הפיננסית העולמית.
במקום השני נמצאת לונדון עם ציון של 73.1 העיר קיבלה ציון 100 בבגרות הפיננסית ובהון הפיזי ו-69.7 בהון האנושי. ב-Citi מציינים שהעיר נהנית מצמיחה גוברת למרות רמת הפיתוח הגבוהה ואוכלוסייתה צפויה לגדול ל-14.4 מיליון נפש עד 2025 לעומת 8.6 מיליון כיום.
סינגפור מדורגת במקום השלישי עם ציון של 71.2. לפי Citi העיר-מדינה נחשבת למקום יעיל ביותר לעשיית עסקים עם בירוקרטיה נמוכה, שקיפות גבוהה תחבורה מצויינת, רמת ביטחון גבוהה וניקיון מופתי. הונג קונג נמצאת במקום הרביעי עם ציון של 68.1 וטוקיו מדורגת במקום החמישי עם ציון של 68 זאת בזכות המערכת הפיננסית הרחבה ורמת התשתיות הגבוהה מאוד.
והיכן נמצאת תל אביב? במקום ה-41, מקום אחד מתחת למיאמי ומקום מעל אוקלנד, ניו זילנד. מתברר שהבירה הכלכלית של ישראל קפצה 16 מקומות בהשוואה לדירוג של 2012 עם ציון של 56.1. ב-Citi מציינים כי העיר מדורגת במקום ה-35 בדירוג ההון האנושי, במקום ה-40 בדירוג העוצמה של הגופים המוסדיים ובמקום ה-81 מבחינת העוצמה הכלכלית. העיר זוכה לדירוג הגבוה ביותר בדירוג הבגרות הפיננסית. "מוסדות ההשכלה הגבוהה המצוינים בעיר והאיכות הגבוהה של שירותי הרפואה הופכים את העיר לאטרקטיבית", אומרים ב-Citi.
ב-Citi מוסיפים כי "למרות הבעיות הפוליטיות והביטחוניות, העיר פתוחה וסובלנית, המדיניות הפרו-עסקית של העיר הופכת אותה לאטרקטיבית הן לעסקים והן לאנשים. אוכלוסיית הכרך של העיר צפויה לגדול במיליון נפש עד 2025 ל-4.3 מיליון והיא צומחת מהר יותר בהשוואה לערים אחרות ברמה זהה של הכנסה לנפש."
את הקפיצה הגדולה ביותר ביצעו סאו פאולו ברזיל (25+ מקומות), אינצ'יאון קוריאה (17+ מקומות) ותל אביב ומומבאי (16+ מקומות). מדריד, בירת ספרד, רשמה את הצניחה החדה ביותר (28- מקומות).
- 3.דני 09/06/2013 17:07הגב לתגובה זומעבר לזה אין כלום
- 2.מושיק 09/06/2013 17:06הגב לתגובה זוהפריפרייה הופכת לעולם שלישי, הלכה המדינה
- 1.גדנ"עי 09/06/2013 17:00הגב לתגובה זווגם שטייניץ וביבי ועופר עיני ואלון חסן ועוד טובים ומוכשרים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
