סיטי: תל אביב קפצה 16 מקומות בדירוג הערים התחרותיות בעולם; מי ראשונה?
יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה בערים ולפי נתוני בנק ההשקעות Citi הן אחראיות ל-80% מהתוצר העולמי. ב-30 השנים הקרובות עיקר הצמיחה העולמית צפויה להגיע מהערים. לפי מחקר של Citi ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להיות התחרותיות ביותר עד לשנת 2025, אך ערים מרכזיות בברזיל, הודו וסין ישפרו משמעותית את מעמדן.
מהמחקר עולה כי העיר ניו יורק נחשבת לתחרותית ביותר בעולם מבחינה כלכלית עם ציון כללי של 75.7 מתוך 110. העיר זכתה לציון 100 מבחינת בגרות פיננסית, 95.5 מבחינת הון פיזי ו-73 ברמת ההון האנושי. העיר לפי Citi מוגדרת כבירה הפיננסית העולמית.
במקום השני נמצאת לונדון עם ציון של 73.1 העיר קיבלה ציון 100 בבגרות הפיננסית ובהון הפיזי ו-69.7 בהון האנושי. ב-Citi מציינים שהעיר נהנית מצמיחה גוברת למרות רמת הפיתוח הגבוהה ואוכלוסייתה צפויה לגדול ל-14.4 מיליון נפש עד 2025 לעומת 8.6 מיליון כיום.
סינגפור מדורגת במקום השלישי עם ציון של 71.2. לפי Citi העיר-מדינה נחשבת למקום יעיל ביותר לעשיית עסקים עם בירוקרטיה נמוכה, שקיפות גבוהה תחבורה מצויינת, רמת ביטחון גבוהה וניקיון מופתי. הונג קונג נמצאת במקום הרביעי עם ציון של 68.1 וטוקיו מדורגת במקום החמישי עם ציון של 68 זאת בזכות המערכת הפיננסית הרחבה ורמת התשתיות הגבוהה מאוד.
והיכן נמצאת תל אביב? במקום ה-41, מקום אחד מתחת למיאמי ומקום מעל אוקלנד, ניו זילנד. מתברר שהבירה הכלכלית של ישראל קפצה 16 מקומות בהשוואה לדירוג של 2012 עם ציון של 56.1. ב-Citi מציינים כי העיר מדורגת במקום ה-35 בדירוג ההון האנושי, במקום ה-40 בדירוג העוצמה של הגופים המוסדיים ובמקום ה-81 מבחינת העוצמה הכלכלית. העיר זוכה לדירוג הגבוה ביותר בדירוג הבגרות הפיננסית. "מוסדות ההשכלה הגבוהה המצוינים בעיר והאיכות הגבוהה של שירותי הרפואה הופכים את העיר לאטרקטיבית", אומרים ב-Citi.
ב-Citi מוסיפים כי "למרות הבעיות הפוליטיות והביטחוניות, העיר פתוחה וסובלנית, המדיניות הפרו-עסקית של העיר הופכת אותה לאטרקטיבית הן לעסקים והן לאנשים. אוכלוסיית הכרך של העיר צפויה לגדול במיליון נפש עד 2025 ל-4.3 מיליון והיא צומחת מהר יותר בהשוואה לערים אחרות ברמה זהה של הכנסה לנפש."
את הקפיצה הגדולה ביותר ביצעו סאו פאולו ברזיל (25+ מקומות), אינצ'יאון קוריאה (17+ מקומות) ותל אביב ומומבאי (16+ מקומות). מדריד, בירת ספרד, רשמה את הצניחה החדה ביותר (28- מקומות).
- 3.דני 09/06/2013 17:07הגב לתגובה זומעבר לזה אין כלום
- 2.מושיק 09/06/2013 17:06הגב לתגובה זוהפריפרייה הופכת לעולם שלישי, הלכה המדינה
- 1.גדנ"עי 09/06/2013 17:00הגב לתגובה זווגם שטייניץ וביבי ועופר עיני ואלון חסן ועוד טובים ומוכשרים
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
