סיטי: תל אביב קפצה 16 מקומות בדירוג הערים התחרותיות בעולם; מי ראשונה?
יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה בערים ולפי נתוני בנק ההשקעות Citi הן אחראיות ל-80% מהתוצר העולמי. ב-30 השנים הקרובות עיקר הצמיחה העולמית צפויה להגיע מהערים. לפי מחקר של Citi ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להיות התחרותיות ביותר עד לשנת 2025, אך ערים מרכזיות בברזיל, הודו וסין ישפרו משמעותית את מעמדן.
מהמחקר עולה כי העיר ניו יורק נחשבת לתחרותית ביותר בעולם מבחינה כלכלית עם ציון כללי של 75.7 מתוך 110. העיר זכתה לציון 100 מבחינת בגרות פיננסית, 95.5 מבחינת הון פיזי ו-73 ברמת ההון האנושי. העיר לפי Citi מוגדרת כבירה הפיננסית העולמית.
במקום השני נמצאת לונדון עם ציון של 73.1 העיר קיבלה ציון 100 בבגרות הפיננסית ובהון הפיזי ו-69.7 בהון האנושי. ב-Citi מציינים שהעיר נהנית מצמיחה גוברת למרות רמת הפיתוח הגבוהה ואוכלוסייתה צפויה לגדול ל-14.4 מיליון נפש עד 2025 לעומת 8.6 מיליון כיום.
סינגפור מדורגת במקום השלישי עם ציון של 71.2. לפי Citi העיר-מדינה נחשבת למקום יעיל ביותר לעשיית עסקים עם בירוקרטיה נמוכה, שקיפות גבוהה תחבורה מצויינת, רמת ביטחון גבוהה וניקיון מופתי. הונג קונג נמצאת במקום הרביעי עם ציון של 68.1 וטוקיו מדורגת במקום החמישי עם ציון של 68 זאת בזכות המערכת הפיננסית הרחבה ורמת התשתיות הגבוהה מאוד.
והיכן נמצאת תל אביב? במקום ה-41, מקום אחד מתחת למיאמי ומקום מעל אוקלנד, ניו זילנד. מתברר שהבירה הכלכלית של ישראל קפצה 16 מקומות בהשוואה לדירוג של 2012 עם ציון של 56.1. ב-Citi מציינים כי העיר מדורגת במקום ה-35 בדירוג ההון האנושי, במקום ה-40 בדירוג העוצמה של הגופים המוסדיים ובמקום ה-81 מבחינת העוצמה הכלכלית. העיר זוכה לדירוג הגבוה ביותר בדירוג הבגרות הפיננסית. "מוסדות ההשכלה הגבוהה המצוינים בעיר והאיכות הגבוהה של שירותי הרפואה הופכים את העיר לאטרקטיבית", אומרים ב-Citi.
ב-Citi מוסיפים כי "למרות הבעיות הפוליטיות והביטחוניות, העיר פתוחה וסובלנית, המדיניות הפרו-עסקית של העיר הופכת אותה לאטרקטיבית הן לעסקים והן לאנשים. אוכלוסיית הכרך של העיר צפויה לגדול במיליון נפש עד 2025 ל-4.3 מיליון והיא צומחת מהר יותר בהשוואה לערים אחרות ברמה זהה של הכנסה לנפש."
את הקפיצה הגדולה ביותר ביצעו סאו פאולו ברזיל (25+ מקומות), אינצ'יאון קוריאה (17+ מקומות) ותל אביב ומומבאי (16+ מקומות). מדריד, בירת ספרד, רשמה את הצניחה החדה ביותר (28- מקומות).
- 3.דני 09/06/2013 17:07הגב לתגובה זומעבר לזה אין כלום
- 2.מושיק 09/06/2013 17:06הגב לתגובה זוהפריפרייה הופכת לעולם שלישי, הלכה המדינה
- 1.גדנ"עי 09/06/2013 17:00הגב לתגובה זווגם שטייניץ וביבי ועופר עיני ואלון חסן ועוד טובים ומוכשרים
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
