סיטי: תל אביב קפצה 16 מקומות בדירוג הערים התחרותיות בעולם; מי ראשונה?
יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה בערים ולפי נתוני בנק ההשקעות Citi הן אחראיות ל-80% מהתוצר העולמי. ב-30 השנים הקרובות עיקר הצמיחה העולמית צפויה להגיע מהערים. לפי מחקר של Citi ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להיות התחרותיות ביותר עד לשנת 2025, אך ערים מרכזיות בברזיל, הודו וסין ישפרו משמעותית את מעמדן.
מהמחקר עולה כי העיר ניו יורק נחשבת לתחרותית ביותר בעולם מבחינה כלכלית עם ציון כללי של 75.7 מתוך 110. העיר זכתה לציון 100 מבחינת בגרות פיננסית, 95.5 מבחינת הון פיזי ו-73 ברמת ההון האנושי. העיר לפי Citi מוגדרת כבירה הפיננסית העולמית.
במקום השני נמצאת לונדון עם ציון של 73.1 העיר קיבלה ציון 100 בבגרות הפיננסית ובהון הפיזי ו-69.7 בהון האנושי. ב-Citi מציינים שהעיר נהנית מצמיחה גוברת למרות רמת הפיתוח הגבוהה ואוכלוסייתה צפויה לגדול ל-14.4 מיליון נפש עד 2025 לעומת 8.6 מיליון כיום.
סינגפור מדורגת במקום השלישי עם ציון של 71.2. לפי Citi העיר-מדינה נחשבת למקום יעיל ביותר לעשיית עסקים עם בירוקרטיה נמוכה, שקיפות גבוהה תחבורה מצויינת, רמת ביטחון גבוהה וניקיון מופתי. הונג קונג נמצאת במקום הרביעי עם ציון של 68.1 וטוקיו מדורגת במקום החמישי עם ציון של 68 זאת בזכות המערכת הפיננסית הרחבה ורמת התשתיות הגבוהה מאוד.
והיכן נמצאת תל אביב? במקום ה-41, מקום אחד מתחת למיאמי ומקום מעל אוקלנד, ניו זילנד. מתברר שהבירה הכלכלית של ישראל קפצה 16 מקומות בהשוואה לדירוג של 2012 עם ציון של 56.1. ב-Citi מציינים כי העיר מדורגת במקום ה-35 בדירוג ההון האנושי, במקום ה-40 בדירוג העוצמה של הגופים המוסדיים ובמקום ה-81 מבחינת העוצמה הכלכלית. העיר זוכה לדירוג הגבוה ביותר בדירוג הבגרות הפיננסית. "מוסדות ההשכלה הגבוהה המצוינים בעיר והאיכות הגבוהה של שירותי הרפואה הופכים את העיר לאטרקטיבית", אומרים ב-Citi.
ב-Citi מוסיפים כי "למרות הבעיות הפוליטיות והביטחוניות, העיר פתוחה וסובלנית, המדיניות הפרו-עסקית של העיר הופכת אותה לאטרקטיבית הן לעסקים והן לאנשים. אוכלוסיית הכרך של העיר צפויה לגדול במיליון נפש עד 2025 ל-4.3 מיליון והיא צומחת מהר יותר בהשוואה לערים אחרות ברמה זהה של הכנסה לנפש."
את הקפיצה הגדולה ביותר ביצעו סאו פאולו ברזיל (25+ מקומות), אינצ'יאון קוריאה (17+ מקומות) ותל אביב ומומבאי (16+ מקומות). מדריד, בירת ספרד, רשמה את הצניחה החדה ביותר (28- מקומות).
- 3.דני 09/06/2013 17:07הגב לתגובה זומעבר לזה אין כלום
- 2.מושיק 09/06/2013 17:06הגב לתגובה זוהפריפרייה הופכת לעולם שלישי, הלכה המדינה
- 1.גדנ"עי 09/06/2013 17:00הגב לתגובה זווגם שטייניץ וביבי ועופר עיני ואלון חסן ועוד טובים ומוכשרים
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
