סיטי: תל אביב קפצה 16 מקומות בדירוג הערים התחרותיות בעולם; מי ראשונה?
יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה בערים ולפי נתוני בנק ההשקעות Citi הן אחראיות ל-80% מהתוצר העולמי. ב-30 השנים הקרובות עיקר הצמיחה העולמית צפויה להגיע מהערים. לפי מחקר של Citi ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להיות התחרותיות ביותר עד לשנת 2025, אך ערים מרכזיות בברזיל, הודו וסין ישפרו משמעותית את מעמדן.
מהמחקר עולה כי העיר ניו יורק נחשבת לתחרותית ביותר בעולם מבחינה כלכלית עם ציון כללי של 75.7 מתוך 110. העיר זכתה לציון 100 מבחינת בגרות פיננסית, 95.5 מבחינת הון פיזי ו-73 ברמת ההון האנושי. העיר לפי Citi מוגדרת כבירה הפיננסית העולמית.
במקום השני נמצאת לונדון עם ציון של 73.1 העיר קיבלה ציון 100 בבגרות הפיננסית ובהון הפיזי ו-69.7 בהון האנושי. ב-Citi מציינים שהעיר נהנית מצמיחה גוברת למרות רמת הפיתוח הגבוהה ואוכלוסייתה צפויה לגדול ל-14.4 מיליון נפש עד 2025 לעומת 8.6 מיליון כיום.
סינגפור מדורגת במקום השלישי עם ציון של 71.2. לפי Citi העיר-מדינה נחשבת למקום יעיל ביותר לעשיית עסקים עם בירוקרטיה נמוכה, שקיפות גבוהה תחבורה מצויינת, רמת ביטחון גבוהה וניקיון מופתי. הונג קונג נמצאת במקום הרביעי עם ציון של 68.1 וטוקיו מדורגת במקום החמישי עם ציון של 68 זאת בזכות המערכת הפיננסית הרחבה ורמת התשתיות הגבוהה מאוד.
והיכן נמצאת תל אביב? במקום ה-41, מקום אחד מתחת למיאמי ומקום מעל אוקלנד, ניו זילנד. מתברר שהבירה הכלכלית של ישראל קפצה 16 מקומות בהשוואה לדירוג של 2012 עם ציון של 56.1. ב-Citi מציינים כי העיר מדורגת במקום ה-35 בדירוג ההון האנושי, במקום ה-40 בדירוג העוצמה של הגופים המוסדיים ובמקום ה-81 מבחינת העוצמה הכלכלית. העיר זוכה לדירוג הגבוה ביותר בדירוג הבגרות הפיננסית. "מוסדות ההשכלה הגבוהה המצוינים בעיר והאיכות הגבוהה של שירותי הרפואה הופכים את העיר לאטרקטיבית", אומרים ב-Citi.
ב-Citi מוסיפים כי "למרות הבעיות הפוליטיות והביטחוניות, העיר פתוחה וסובלנית, המדיניות הפרו-עסקית של העיר הופכת אותה לאטרקטיבית הן לעסקים והן לאנשים. אוכלוסיית הכרך של העיר צפויה לגדול במיליון נפש עד 2025 ל-4.3 מיליון והיא צומחת מהר יותר בהשוואה לערים אחרות ברמה זהה של הכנסה לנפש."
את הקפיצה הגדולה ביותר ביצעו סאו פאולו ברזיל (25+ מקומות), אינצ'יאון קוריאה (17+ מקומות) ותל אביב ומומבאי (16+ מקומות). מדריד, בירת ספרד, רשמה את הצניחה החדה ביותר (28- מקומות).
- 3.דני 09/06/2013 17:07הגב לתגובה זומעבר לזה אין כלום
- 2.מושיק 09/06/2013 17:06הגב לתגובה זוהפריפרייה הופכת לעולם שלישי, הלכה המדינה
- 1.גדנ"עי 09/06/2013 17:00הגב לתגובה זווגם שטייניץ וביבי ועופר עיני ואלון חסן ועוד טובים ומוכשרים

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
טובי שמלצר, מבעלי שלמה ביטוח, צילום: עזרא לויהראלי בביטוח החזיר את משפחת שמלצר לשולחן ההנפקות
ארבע שנים אחרי ביטול המהלך, שלמה ביטוח מגישה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה לציבור; השוק השתנה, התמחורים עלו, אבל המחלוקת מול המוסדיים עוד לפניה
משפחת שמלצר חוזרת לשוק ההון. שלמה עסקי ביטוח, זרוע הביטוח של קבוצת שלמה החזקות, הגישה אתמול בלילה טיוטת תשקיף ראשונה לרשות ניירות ערך ולבורסה בתל אביב, כחלק מהיערכות אפשרית להנפקת מניות לציבור. כמובן שבשלב זה זהו צעד ראשוני, בלי התחייבות לביצוע ההנפקה בפועל, אבל כזה שמאותת שהמשפחה מזהה חלון הזדמנויות חדש, אחרי שנה חזקה במיוחד למניות הביטוח. שנה שבה מדד ת"א ביטוח טס 152%, ליברה קפצה 197%, איילון 120% ואפילו הראל הגדולה עשתה 92%. גם מכפילי ההון של החברות התרחבו והם נעים בין 1.7 למגדל לבין 2.7 בהפניקס, מרמות של 1.2-1.5 בעבר שאליהן היינו רגילים.
שלמה עסקי ביטוח היא חברה בת בבעלות מלאה של שלמה החזקות, והיא מחזיקה בכ-98.5% ממניות ש. שלמה חברה לביטוח, לצד בעלות מלאה על סוכנות הביטוח ש.פ. שווקים פיננסיים. שלמה ביטוח עצמה כבר נחשבת תאגיד מדווח, אחרי שהנפיקה בעבר
סדרות אג"ח, אבל המניות נותרו כמעט כולן בידי המשפחה.
את המהלך מוביל טובי שמלצר, מבעלי החברה ומשנה למנכ"ל, לצד המנכ"ל דורון גינת. בשלב הזה לא פורסמו פרטים על היקף ההנפקה או מבנה העסקה, והחברה מדגישה כי כל החלטה תלויה באישורים רגולטוריים ובהחלטות
האורגנים המוסמכים.
אלו התוצאות של חברת הביטוח מתוך דוחות הרבעון השלישי של שלמה החזקות:
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- שלמה ביטוח כבר לא בדרך לבורסה: החברה ביטלה את ה-IPO
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
