דו"ח רבוע נדל"ן: נמכרו 95% מהדירות במתחם השוק הסיטונאי בת"א
חברת רבוע נדלן מסכמת את הרבעון הראשון של 2013 עם הכנסות מדמי שכירות בהיקף של 53,203 מיליון שקל, זאת לעומת 51.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 4.1%. הגידול נובע בעיקר בשל השכרת שטחי מסחר חדשים ובשל עליית המדד. בתקופת הדו"ח כ-82% מהכנסות החברה הינן מקבוצת אלון ריבוע.
החברה פועלת יחד עם חברת גינדי השקעות להקמת פרויקט המגורים במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב אשר יכלול בסופו של דבר 11 בניינים ו-722 דירות. במהלך שנת 2012 התקבלו היתרי בנייה להקמתן של סך הכול 652 דירות, להערכת החברה היתרי בנייה להקמת יתר 70 הדירות בפרויקט במחצית השנייה של שנת 2013. נכון למועד אישור הדו"ח, נחתמו בין חברת המגורים לרוכשי הדירות הסכמי מכר בגין 622 יחידות דיור בגינם צפויה החברה לקבל תמורה בסכום כולל של 1.466 מיליארד שקל כולל מע"מ.
הרווח הנקי ברבעון הראשון לשנת 2013, הסתכם לסך של 24.2 מיליון שקל לעומת 27.6 מיליון שקל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נובעת כתוצאה מעליה בהוצאות המימון שגדלו בכ-20% והסתכמו לסך של כ-25.8 מיליון שקל. כהערכות לפירעון סדרות אגרות חוב (א+ב) החל מאוגוסט 2013, החברה ביצעה במהלך 2012 הרחבות אג"ח סדרה ד' בהיקף של כ- 319 מיליון שקל ע.נ. כמו כן, החברה נטלה הלוואה בהיקף של כ-125 מיליון שקל מתאגידים מוסדיים לצורך מימון הקמת הקומה הנוספת בקניון הדר. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות עומד על סך של כ-1.5 מיליארד שקל נכון ל-31.3.2013 ומהווה כ-37% מסך המאזן.
הנדל"ן להשקעה הסתכם נכון ליום 31 במארס לסך של כ-2.692 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לכ-2.675 מיליארד שקל ביום 31 בדצמבר 2012. הגידול הינו בעיקר בשל יתרת דיבידנד לשלם בסך של 50 מיליון שקל שהוכרז במהלך הרבעון הראשון של 2013 ושולם ב-23 באפריל, 2013.
נכון ליום 31 במארס לחברה 117 נכסים, כ-268 אלף מ"ר להשכרה, למטרות מסחר, לוגיסטיקה ומשרדים. בנוסף, לחברה פרויקטים בהקמה בסך של כ-61.95 אלף מ"ר וכ-2,300 מקומות חנייה.
השינוי בשווי הוגן נטו ברבעון הראשון הסתכם לסך של כ-7 מיליון שקל ונבע בעיקר משערוך פרוייקט החברה ברעננה להקמת מבנה משרדים, לעומת כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון הראשון התקשרה החברה עם הראל ביטוח בהסכם, לפיו רכשה הראל מחצית מזכויות החברה במקרקעין, ובפרויקט הקמת והשכרת מבנה המשרדים ברעננה, בתמורה לסך של כ-36 מיליון שקל. בנוסף לתמורה שולם לחברה סך של כ-15 מיליון שקל, המהווה השתתפות הראל השקעות במחצית מהוצאות הקמת הפרויקט עד למועד החתימה. התמורה משקפת שווי הוגן של חלק המקרקעין שמומש ולפיכך החברה רשמה בתקופת הדוח רווח משינויים בשווי הוגן של הנדל"ן להשקעה בסך של כ-5.5 מיליון שקל.
- 1.44 21/05/2013 12:41הגב לתגובה זושאשכנזים מרוחים מיליונם זה טבעי-בטח הם ילדים של ניצולי שואה
מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
