IDB פיתוח על בקשת ההסדר: "ניסיון למחטף אלים של כל נכסי החברה"
חברת אידיבי פיתוח לא מבזבזת זמן ומגיבה בחריפות לבקשת ההסדר הכפוי מטעם נציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח, ובראשן קרן יורק ובית ההשקעות פסגות. כך, צייינה חברת האחזקות במסגרת הבקשה שהוגשה היום (ה') לבית המשפט המחוזי: "אידיבי פיתוח כשרת פירעון. עודף נכסיה על פני ההתחייבויות עומד על מיליארדי שקלים. זהו ניסיון שמובילה קרן יורק למחטף אלים של נכסים מצוינים בנזיד עדשים".
פנייתה של אידיבי פיתוח לבית המשפט המחוזי באה לאחר שנציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח ביקשו לערוך הסדר כפוי בתחילת השבוע, שיכלול הקצאת 55% ממניות החברה לבעלי האג"ח והנפקת סדרת אג"ח חדשה בשיעור ריבית של 7%. אידיבי פיתוח טוענת מצידה שעודף נכסיה על פני ההתחייבויות עומד על 1.9 ל-3.3 מיליארד שקל, ומתבססת על עבודת מחקר והערכת שווי שערכה עבורה פהאן קנה וגיזה, שלטענת אידיבי פיתוח שומטת את הקרקע מתחת לדוח שהכינה חברת טאסק עבור נציגות בעלי האג"ח של אידיבי פיתוח.
מכאן אידיבי פיתוח תוקפת את הבקשה שהוגשה לבית משפט, כמו גם את הערכת השווי של טאסק שצורפה לבקשה: "הבקשה המונחת בפני בית המשפט הינה ניסיון למחטף אלים של כל נכסי החברה תחת הכותרת תוכנית הבראה. החברה הייתה ונותרה כשרת פירעון והיא עומדת בגאון במבחן התזרימי, כאשר בקופתה סכום נזיל בהיקף העולה על מיליארד שקל". בנוסף, טוענת אידיבי פיתוח כי לחברה תוכניות למימוש נכסים סדור במספר תרחישים חלופיים המאפשרים לה לעמוד במלוא התשלומים שהיא אמורה לשלם לנושיה במהלך שנת 2014.
עוד הוסיפה אידיבי פיתוח כי "קיים חשש כי דווקא עודף נכסי אמיתי וממשי זה, המוכר היטב לכל מי שמנתח נכונה את החברה, הוא זה המושך אליו בעבותות קסם את המבקשות המנסות להשתלט על החברה ולהפקיע עודף זה לטובתן תוך נישולם של כל אלה הזכאים לו- ובראשם מחזיקי אגרות החוב של החברה האם אידיבי אחזקות".
"עמוד התווך עליו מתבססת הערכת טאסק, הינו שווי שוק בורסאי של ההחזקות בחברות הציבוריות שמחזיקה החברה. בעידן המשפטי הנוכחי, בו נפסק להלכה כי אין לבסס את הערכת שוויה של חברה על פי שווי השוק שלה אפילו במקרים של רכישה כפויה, אין צורך להכביר מילים ביחס לשגיאה תפיסתית זו".
נציין כי ראשון הקרוב יתקיים בביהמ"ש המחוזי דיון ראשון בתיק שבו תוכרע ככל הנראה עתידה של קבוצת IDB, והאם נוחי דנקנר ימשיך להיות בעל השליטה בחברת האחזקות, או שמא החברה תועבר לידי נושי אידיבי פיתוח, ואז החברות שבמעלה הפירמידה- גנדן, טומהוק ואידיבי אחזקות יוותרו ללא פעילות ממשית בידיהם"
- 1.ניר 25/04/2013 18:43הגב לתגובה זוכלל ראשון בכל הליך משפטי הינו הגשת בקשות בתום לב וכאן ברור שזה לא המקרה לא חל כל שינוי במצב החברה וכל הרעש בשלב הזה נמצא דווקא למעלה בפירמידה אז כותרות יש לחץ יש אבל זו בעצם רק טקטיקה שלב נוסף הכרחי בדרך לפירוק החברה השאלה היא לא אם תפורק אלא רק מתי ובכמה ואיך יתחלק השלל אז שלא יעבדו עליכם
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
