בנקים במוקד: הנה רשימת שיאני השכר בבנקים הגדולים, מי בראש?

לאחר שהבנקים בישראל סיימו לדווח על תוצאותיהן לרבעון ה-4 של 2012 ולשנה כולה, ביזפורטל איגדו את שיאני השכר במוסדות הפיננסים כפי שמשתקף מהדוחות
דניאל קביליו | (5)

הרווח הנקי של בנק הפועלים ירד ב-7.4% (יש להתחשב בתוצאות של וועדת טרכטנברג וההפרשה למיסים), בנק לאומי הציג דיווח פחות טוב עם הפסד של 259 מיליון שקל, בנק מזרחי הציג דיווח חיובי עם רווח של 1.08 מיליארד שקל, הבינלואמי רשם עליה של 20.2% ברווח הנקי לרמה של 577 מיליון שקל ודיסקונט עם ירידה של 5.3% ברווח הנקי ביחס לתקופה הנוכחית אשתקד.

בנק הפועלים

עלות השכר השנתית של יו"ר הבנק הגדול במדינה, יאיר סרוסי, נאמדה ב-8.3 מיליון שקל. בשנה שעברה עלות שכרו עמדה על 9.3 מיליון שקל כך שסך הכל ליו"ר חסרים השנה 0.9 מיליון שקל. עלות שכרו מורכבת מ-1.9 מיליון שקל שכר נטו (162 אלף שקל בחודש). ואופציות בשווי 1.1 מיליון שקל. קצת מתחתיו נמצא מנכ"ל הבנק, ציון קינן, אשר רשם עלות שכר שנתית של 8.1 מיליון שקל, ירידה של 0.9 מיליון שקל ביחס לשנה שעברה. עלות שכרו של המנכ"ל מורכבת משכר שנתי נטו של 2.1 מיליון שקל (178 אלף שקל בחודש) ואופציות בשווי של 1.4 אלף שקל.

בנק לאומי

הבנק השני בגודלו במדינה העניק ליו"ר, דוד בורדט, שכר בעלות של 3.1 מיליון שקל אשר מורכבת משכר נטו בסכום של 2.1 מיליון שקל (176 אלף ש"ח בחודש). עלות שכרה של המנכ"לית החדשה של הבנק, רקפת רוסק עמינח, נאמדה ב-5.1 מיליון שקל כאשר ההפרשות הסוציאליות של המנכ"לית נאמדו ב-3.3 מיליון שקל והשכר נטו עמד על 2.6 מיליון ש"ח.

בנק דיסקונט

יו"ר הדירקטוריון של הבנק, יוסי בכר, אשר מועסק בתפקיד החל מתחילת 2010 רשם שכר בעלות של 3.1 מיליון שקל אשר מורכב משכר של 1.9 מיליון שקל (159 אלף שקל בחודש). מר ראובן שפיגל, מנכ"ל הבנק החל מ-2011 רשם שכר בעלות 3.9 מיליון שקל כאשר עלות זו מורכבת משכר שנתי נטו של 2.1 מיליון שקל ואופציות בשווי של 0.9 מיליון שקל.

בנק מזרחי

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ניר 24/03/2013 07:38
    הגב לתגובה זו
    הם עבדו ועדיין עובדים קשה בשביל הכסף הזה. לא רואה סיבה שבגלל שזה הרבה כסף הם צריכים להתחלק איתו.
  • 3.
    דעתי 23/03/2013 18:07
    הגב לתגובה זו
    והוא יודע למי הכוונה - רכבו יותר חשוב מעם ישראל
  • 2.
    אין שום הצקה למליונים שמקבלים מנהלי הבנקים, זה על חשבונ (ל"ת)
    שולמן משלם 22/03/2013 18:40
    הגב לתגובה זו
  • טלר 22/03/2013 19:42
    הגב לתגובה זו
    המאושר ע"י הדירקטוריונים ששבתמורה מקבלים צימוקים ויושבים בשקט,ע"י אנשי בנק ישראל שמחר יתברגו בבנקים וכו' יאיר לפיד ובנט תהמשיכו בבריתכם כדי לחסל את התופעות המסריחות האלה.
  • 1.
    בכסף הזה אפשר להאריך חיים של חולים רבים אולי תחשבו. על (ל"ת)
    חולה סרטןו 22/03/2013 11:57
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?