טבלה

החוסך מחייך: התשואה בקופות מתחילת השנה - 1.9%, מי כעת במקום הראשון?

פברואר היה חזק בשוק ההון, והקופות השיגו רשמו ממוצעת של 0.9%. בקרנות ההשתלמות התשואה השנה - 1.96%. צפו בטבלאות...
יוסי פינק | (8)

חודש פברואר היה חודש חיובי במיוחד בשוק ההון. המעו"ף עלה 3.75%, התל בונד 60 טיפס 0.64% ובוול סטריט ה-S&P500 רשם עלייה של 1.1%. מבחינת החוסך הישראלי מדובר כמובן בחדשות טובות מאוד, בטח בימים בהם סביבת הריבית נמוכה כל כך.

לפי חישוב Bizoprtal, התשואה הממוצעת בקופות הגמל הגדולות בחודש פברואר עמדה על 0.9% והתשואה המצטברת מתחילת 2013 כבר עומדת על 1.88%.

במקום הראשון בחודש פברואר וגם בסיכום החודשיים הראשונים של 2013 ניצבת הקופה 'גמל' של ילין לפידות שמנהלת נכסים בהיקף של 2.4 מיליארד שקלים. הקופה של ילין רשמה תשואה של 1.3% בפברואר ובסה"כ 2.68% מתחילת השנה. נציין כי בשנת 2012 רשמה הקופה של ילין תשואה של 11.25%.

במקום השני בפברואר נמצאת הקופה 'איתן-כללי' של כלל שמנהלת נכסים בהיקף של 1.1 מיליארד שקלים ורשמה תשואה של 1.17%. מתחילת השנה רשמה הקופה תשואה של 2.29% ב-2012 רשמה 'איתן-כללי' תשואה של 10.5%.

במקום השלישי בפברואר נמצאת 'תגמולים' של מיטב עם תשואה של 1.16% כאשר מתחילת השנה התשואה בקופה עומדת על 2.29%. במקום הרביעי נמצאת 'בר ג' של כלל עם 1.15% בפברואר ובמקום החמישי 'יהבית' שך הלמן אלדובי עם 1.13% בפברואר.

בקרנות ההשתלמות - התמונה דומה

התשואה הממוצעת בקרנות ההשתלמות הגדולות עמדה בפברואר על 0.89% ומתחילת 2013 על 1.96%. גם פה ילין לפידות תופסים את המקום הראשון עם תשואה של 1.2% בפברואר ו-2.56% מתחילת השנה בקרן 'השתלמות' שמנהלת נכסים בהיקף של 3 מיליארד שקלים. ב-2011 הקרן של ילין רשמה תשואה של 10.87%. במקום השני נמצאת 'השתלמות מסלולית' של כלל שרשמה בפברואר תשואה של 1.16% ומתחילת 2013 תשואה של 2.21%. בשנה הקודמת נרשמה בקרן של כלל תשואה של 10.48%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גיל 21/03/2013 20:04
    הגב לתגובה זו
    איך זה שילין לפידות מראה תשואה כל כך גבוהה והוא משקיע רק בארץ כאשר ת"א 25 ו-100 דורכים במקום זה מעל לשנה זה נותן הרגשה שהוא גם מהמר ורצוי להזהר לגבי אלטשולר זה יותר הגיוני ויותר משכנע כי הוא מנוסה כבר בהשקעות בחו"ל ומציין שהוא משקיע גם בחו"ל
  • 7.
    שמוליק 19/03/2013 15:04
    הגב לתגובה זו
    הוא באחונה רוכש נתח מכל מכל ני חברות כושלות וזה כנראה על חשבון כספי המשקיעים - הוא לא מגיב על התוצאות וזה מסוכן
  • 6.
    מנן 19/03/2013 13:38
    הגב לתגובה זו
    באחרונה תופשים מקום למכובד לפני האחרוןשימו לב אני שוקל לעזוב ולעביר לקופה אחרת ס 2מליון שח וזה לא מעט. כל הכבוד למיקום החדש לפנ האחרון.תגי בו מהר אחרת אנ י עוזב. .
  • 5.
    blond101 19/03/2013 13:31
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר הידרדר למקום ה-10
  • 4.
    DMORAD 19/03/2013 13:19
    הגב לתגובה זו
    ילין צומחת ומובילה כבר שנתיים ומנית בעלת השליטה לידר השקעות במחיר של 50 מליון הון 200 מליון
  • 3.
    חיים 19/03/2013 13:18
    הגב לתגובה זו
    שמח שברחתי מאנליסט ומפריזמה לשעבר ועברתי לילין.
  • 2.
    נהדר - גם מצב המשק שלנו נהדר קטן עלינו הגירעון. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2013 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תום 19/03/2013 12:02
    הגב לתגובה זו
    במדי הניהול
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.39%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

פריים אנרג'י מזנקת לאור מו"מ מתקדמים בהיקף מיליארדי שקלים

החברה מעדכנת על התקדמות במגוון מהלכים אסטרטגיים, החל בגיוס חוב להקמת מתקני אגירה וסולאר ועד משאים ומתנים למכירת חשמל, צירוף שותף מוסדי ורכישת חברות ומתקנים בתחום האנרגיה

רן קידר |
נושאים בכתבה פריים אנרג'י

פריים אנרג'י פריים אנרג'י 12.54%  , שבשליטה משותפת של להב אל.אר (43.5%) וירון קיקוז (41.6%), הודיעה על שורה של תהליכי משא ומתן מהותיים שהחברה מובילה במקביל, חלקם בהיקפים כספיים משמעותיים. מדובר בהתפתחות בולטת בפעילות החברה בשוק האנרגיה המתחדשת, המתרחבת סביב פרויקטי אגירה, מתקנים סולאריים ושיתופי פעולה אסטרטגיים.

מבחינת גיוס הון, החברה נמצאת בשיח מתקדם עם מספר בנקים ישראליים במטרה לחתום על מזכר הבנות לגיוס חוב ייעודי. המימון מיועד להקמה ולהפעלה של צבר פרויקטים, עד 25 מתקנים סולאריים ומתקני אגירה, בהספק כולל של כ-160 מגה-וואט וכ-1,000 מגה-וואט-שעה אגירה. היקף המימון המשוער מוערך בין 1.3 ל-1.4 מיליארד שקלים, והוא עשוי לאפשר קפיצה משמעותית ביכולת הביצוע והרחבת הפריסה של מתקני החברה.

במקביל, החברה מנהלת משא ומתן מתקדם למכירת חשמל ממערכות אגירה שיוקמו לצד המתקנים הסולאריים. ההתקשרות צפויה להתבצע מול ספק חשמל פרטי ובהיקף של כ-200 מגה-וואט-שעה. בחברה מעריכים כי היקף המכירות המצטבר לאורך תקופת ההסכם יעמוד על כ-660 מיליון שקל, נתון מהותי לפעילות התזרימית העתידית של החברה.

מהלך נוסף הנמצא במו"מ מתקדם הוא התקשרות בהסכם מסגרת לרכישת מתקני אגירה בהספק כולל של עד 1.7 ג'יגה-וואט-שעה. מדובר ברכישה רחבה שצפויה לתמוך בפיתוח מערך אגירה לאומי משמעותי. היקף הרכישה מוערך בכ-130 מיליון דולר. 

החברה מדווחת על מו"מ מתקדם נוסף לצירוף גוף מוסדי ישראלי כשותף בצבר 15 מתקנים סולאריים ואגירה, בהספק כולל של כ-120 מגה-וואט וקיבולת אגירה של כ-600 מגה-וואט-שעה. לדברי החברה, ככל שהמו"מ יבשיל לכדי עסקה, צפוי לה להיווצר רווח מהותי, והדבר מעיד על פוטנציאל ההשבחה של הפרויקטים.