שמואל האוזר: "יש חוסר מיתאם בין תגמול המנהלים לביצועי החברה"

יו"ר רשות ניירות ערך הציג בכנס תגמול בכירים נתונים מטרידים: " בשנים 2003-2011 ממוצע השכר עלה ב-127%, כאשר הייתה עלייה בשכר גם בשיא תקופת המשבר ב-2008"
חן דרסינובר | (1)

תיקון 20 לחוק החברות שנכנס לתוקף בחודש שעבר העלה את נושא התגמול לשכר הבכירים לראש הכותרות. כזכור, מספר בכירים בחברות ציבוריות ביקשו בחודש שעבר להגדיל את שכרם בטרם תיקון 20, שמגביל את אישור מדיניות התגמול, ייכנס לתוקף, מקרים שעוררו אז סערה ציבורית גדולה.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, התייחס בכנס תגמול בכירים של משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן בשיתוף אגוד החברות הציבוריות שנערך היום: " קיים העדר מיתאם בין התרומה של בעל השליטה לתוצאות העסקיות של החברות. צריך לפתור את בעיית העדר המיתאם לטובתם של המשקיעים, לטובת שוק ההון ולטובת המשק בכלל".

הנתונים האמפיריים שהוצגו ע"י פרופ' האוזר מעוררי השתאות ודי מטרידים: "בשנים 2003-2011 ממוצע השכר עלה ב-127%, כאשר הייתה עלייה בשכר גם בשיא תקופת המשבר ב-2008. בתקופה זו, שווי השוק של חברה ממוצעת בת"א 100 עלה ב-40%. כמו כן, "ביותר מ-50% מהחברות, מדיניות התגמול היא לפי פרמטרים איכותיים ושיקול דעת ולא לפי מדיניות שתכליתה ליצור את הקשר בין תרומת המנהל או בעל השליטה לביצועי החברה לבין השכר שהוא מקבל".

בנוסף, מציין פרופ' האוזר כי "בהשוואה בינלאומית, בהתחשב בגודלן של החברות, ממוצע השכר של מקבל השכר הגבוה בחברה ישראלית גבוה ממקבל השכר הגבוה ברוב מדינות המערב- כמו ארה"ב, בריטניה ואירופה. המתאם בין התגמול למנהלים בכירים לבין התוצאות העסקיות של החברה נמוך מאוד. בחלק גדול מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה הייתה ירידה ברווחיות ולמרות זאת הייתה עלייה ברמת השכר וההטבות הנלוות למנהליהן".

לגבי גובה השכר, פרופ' האוזר מוסיף כי שכר הבכירים גדול יותר בחבורת משפחתיות ובחברות ששיעור המינוף שלהן גבוה יותר. עוד נמצא כי ככל שאחוז הדירקטורים החיצוניים גבוה יותר, כך השכר נמוך יותר.

להערכת פרופ' האוזר, תיקון 20 לחוק החברות צפוי להתמודד עם תופעת הגידול בשכר הבכירים והיעדר מתאם בין ביצועי החברה לשכר. התיקון קובע בין היתר, כי על החברה הציבורית למנות ועדת תגמול עצמאית שתקבע מדיניות תגמול סדורה שתקשור בין ביצועי העובד לבין השכר שלו. כמו כן, תהליך אישור התגמול יכלול מספר שלבים: המלצת ועדת התגמול, אישור הדירקטוריון ואישור האסיפה הכללית, כאשר לצורך האישור נדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט.

פרופ' האוזר מבטיח כי רשות ניירות ערך בניהולו תאכוף את תיקון 20 לחוק החברות: "בכל הנוגע לתיקון 20, בכוונת הרשות לפעול בכלים שעומדים לרשותה כדי להבטיח שיינתן לציבור גילוי מלא לאופן אישור התגמול לבכירים במוסדות החברה, ולנימוקים של הדירקטוריון למתן התגמול. גילוי כאמור יאפשר לבעלי המניות לשפוט בעצמם אם הדירקטוריון נהג בהתאם לחובות המוטלות עליו, ואם המסקנה תהיה כי הדירקטוריון התרשל יוכלו המשקיעים להגיש תביעה בשם החברה. במקרים המתאימים נשקול גם לסייע במימון תביעות מסוג זה בהתאם לסמכותנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמוליק האוזר מקצועי, ידען והרגולטור היחידי שגם עושה... (ל"ת)
    נטלי 07/01/2013 17:22
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

יוסי אבו מנכל ניו מד אנרגי
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

ניו-מד: ההכנסות ירדו ל-279 מיליון דולר בעקבות ירידת מחירי הגז; הרווח הנקי נחלש ב-12.5%

מבצע "עם כלביא" והירידה במחיר הגז פגעו בהכנסות; הפקת הגז ממאגר לוויתן נשארה יציבה ברמה של 3.1 מיליארד מ"ק; השותפות תחלק דיבידנד של 60 מיליון דולר ותשלומי המסים מתחילת השנה הגיעו ל-739 מיליון שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ניומד יוסי אבו

ניו-מד אנרג’י, השותפה המרכזית במאגר לוויתן, (שמחזיקה בו נכון למועד הדוח בשיעור של 45.34%) מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. ניו-מד פועלת בתחום חיפושי והפקת הגז הטבעי בישראל ובמדינות האזור, מציגה רבעון יציב מבחינת פעילות ההפקה אבל עם ירידה בהכנסות וברווחים, בעיקר בשל ירידה במחירי הגז בעולם וגם בשל השפעות מערכת "עם כלביא" ברבעון השני. מניית ניו-מד אנרג יהש 0%   נסחרת בשווי שוק של כ-20 מיליארד שקל מתחילת השנה עלתה כ-58% ו-58.5% ב-12 החודשים האחרונים. 

הירידה בכמות הגז שנמכרה נבעה בין היתר מהפסקת ההפקה במהלך הרבעון השני עקב מבצע "עם כלביא" וכן לצורך ביצוע עבודות מתוכננות בפרויקט הצינור השלישי של מאגר לוויתן. הירידה במחיר נובעת מירידה במחירי הנפט מסוג ברנט, המשמש עוגן לחלק מהחוזים ארוכי הטווח של השותפות מול לקוחות הייצוא. (הפירוט על כך בהמשך)

הפחתת ההכנסות ממכירת גז טבעי קוזזה בחלקה על ידי גידול במכירות הקונדנסט, שהסתכמו בכ-644 אלף חביות בהיקף כולל של כ-34.8 מיליון דולר (מתוכן חלק השותפות כ-15.8 מיליון דולר), לעומת 425 אלף חביות בתקופה המקבילה בהיקף של כ-28.6 מיליון דולר. עלייה זו נבעה מגידול בכמות המופקת, אף שהושפעה מירידה במחיר החבית, הצמוד גם הוא למחירי הברנט.

עיקרי התוצאות

ברבעון השלישי הפיקה ניו-מד כ-3.1 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי ממאגר לוויתן - נתון זהה כמעט לרבעון המקביל אשתקד, מה שמעיד על יציבות בתפוקות ההפקה. ההכנסות ממכירת גז טבעי וקונדנסט הסתכמו בכ-279 מיליון דולר, לעומת 313.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה - ירידה של כ-11%. הירידה נובעת בעיקר מהפחתה במחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU) שעמד על 5.43 דולר לעומת 6.18 דולר אשתקד, על רקע ירידת מחירי הנפט מסוג ברנט, המשפיע על חוזי הייצוא.

במקביל, חלה עלייה במכירות הקונדנסט לבית הזיקוק באשדוד - 239 אלף חביות ברבעון לעומת 162 אלף חביות ברבעון המקביל - שהניבו תרומה של כ-5.7 מיליון דולר להכנסות. הרווח הנקי ברבעון השלישי עמד על 128.5 מיליון דולר לעומת 147 מיליון דולר אשתקד, ירידה של כ-12.5%. הירידה מוסברת בעיקר במחיר המכירה הממוצע של הגז, אף שקוזזה חלקית בזכות ירידה בהוצאות המימון.