בעקבות מחירי האשלג: ב-UBS הורידו את מחיר היעד של כיל ל-55 שקל

בחטיבת ניירות הערך של הבנק מזהים מגמה של ירידה מחיר האשלג אך מאמינים שזה ידחוף את הביקושים מעלה לקראת סוף השנה
דניאל פליישר | (3)

נראה ש"המירוץ לתחתית" נותן את אותותיו על שוק האשלג, לאחר שביום שני נחתם הסכם רכישת אשלג במחיר נמוך מציפיות האנליסטים. המגמה הזו הובילה את UBS להוריד את מחיר היעד למניית כיל ל-55 שקל.

"בהנחת מחיר של 420 דולר לטון, אנחנו מאמינים שכי"ל נותרה אטרקטיבית ברמת תשואת הדיבידנד ותזרים המזומנים", כתב בסקירתו רוני בירון, אנליסט בכיר ב-UBS ניירות ערך.

ההנחה הזו הגיעה ברקע לעסקת אספקת האשלג שנחתמה ביום שני בין קנפוטקס וסינופרט במחיר של 400 דולר לטון - ירידה של 70 דולר מהחוזה הקודם בין הצדדים. "אנחנו מצפים שספקים אחרים יבצעו מהלך דומה של הורדת מחירים בקרוב", נכתב בסקירה.

נזכיר כי אתמול בכלל פיננסים חתכו מחיר היעד של יצרנית הכימיקלים הישראלית גם כן את לרמה של 45 שקל והותירו המלצתם על "תשואת שוק".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנליסט 02/01/2013 11:21
    הגב לתגובה זו
    לא יודע עד כמה אתה מבין בגידולים-אבל מה שאמרת לגבי התירס- אם יהיה ביקוש גבוה לתירס זה רק יגדיל את הביקוש לאשל שהוא מרכיב חיוני בדשנים לגידול תירס....זה רק מוסיף על ההערכה שלי שהביקוש לאשלג ר יגדל
  • 2.
    אנליסט 02/01/2013 11:16
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לקרייזמן הסקירה שלו על המניה לא ממש מעמיקה ולא לוקחת בחשבון מרכיבים נוספים מלבד המחיר......מה עדיף?מחיר גבוה וביקוש נמוך או מחיר קצת יותר נמוך עם הגדלת ביקושים? 2 צרכניות האשלג הענקיות סין והודו חייבות-והן לא עושות טובה-הן חייבות להגדיל את הביקוש לאשלג כי האוכלוסיה הרעבה רק גדלה.....לכיל יש יתרונות לוגיסטיים על פני הקנדים והרוסים במיוחד לאזור המזרח הרחוק...כיל גם מחלקת דיבדנ רבעוני שנותן תשואה שנתית של לפחות 7 אחוזים...ולא לשכוח שפוטאש -היצרנית הגדולה בעולם של האשלג לוטשת עינים להתמזג עם כיל ....כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון והמלומד התמקד רק במחיר שסוכם בין הקנדים לסינים...מה עוד שגם במחיר 420 דולר לטון עדיין הרווח לטון לכיל הוא עצום(מי שזכרונות קצר- המחיר לפני כמה שנים עמד בסביבות ה-200 דולר..)
  • 1.
    טור 02/01/2013 10:35
    הגב לתגובה זו
    זה נכון עד שהאמריקאים יגדלו תירס לייצור דלק ירוק (מתנול).
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?