הריבית הנמוכה עלולה להיות זרז לבעיות לא פשוטות לכלכלה ולשווקים"
החלטת בנק ישראל על הורדת הריבית ל-1.75% זכתה לתגובות רבות בקרב כלכלנים ובעלי תפקידים במשק הישראלי. מי שהיה מרוצה מההחלטה הוא נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף, שאמר שההחלטה תקל על המשך פעילות העסקים הקטנים נוכח הדשדוש המתמשך במשק. לדבריו, "הפחתת הריבית החודש התבקשה נוכח ההאטה בפעילות המשק, התכנסות רמת האינפלציה לשיעור נמוך, הדשדוש בכלכלה הגלובלית והיעדר לחצי שכר. כל אלה יצרו תנאים נוחים להמשך תהליך הפחתת הריבית במשק גם החודש." נשיא לשכת העצמאים והעסקים בישראל,רו"ח אהוד רצאבי, הביע גם הוא את שביעות רצונו: "אנו מברכים את נגיד בנק ישראל על הורדת הריבית. לנוכח ההאטה במשק, הממשלה הבאה תיאלץ להכריע בדבר התמהיל הרצוי של הטלת מסים נוספים וקיצוץ בהוצאות הממשלה לצורך טיפול בגרעון. הפחתת הוצאות הנה אפקטיבית יותר מאשר העלאת מיסים" אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש בית השקעות ציין בתגובתו את החסרון האפשרי בהחלטת הריבית: "בנק ישראל ממשיך לשאת את הנטל של המדיניות הכלכלית וממלא את החלל שמותירה הממשלה. למרות הורדות הריבית שביצע בשנה האחרונה, המשק ממשיך להיחלש וכעת לא רק הביקושים ליצוא הישראלי ירדו, אלא גם ניכר רפיון בביקושים המקומיים". זבז'ינסקי המשיך ואמר: "בנק ישראל מתהלך בין שתי מלכודות כלכליות אליהן עלולה להוביל מדיניות הריבית נמוכה. מצד אחד, תוך כדי הורדת ריבית מחירי הדירות ממשיכים לעלות ולנפח את בועת הנדל"ן. במקביל, הממשלה מגדילה את הגירעון ועל ידי כך מנטרלת את יכולתה לפעולה לחידוש הצמיחה במשק ומעלה את הסיכון הכלכלי הקשור באובדן שליטה על ההוצאות. אם מחירי הדירות לא יעצרו בחודשים הקרובים ו/או הממשלה החדשה לא תצליח לגבש תקציב אחראי, הריבית הנמוכה של בנק ישראל עלולה להיות זרז לבעיות לא פשוטות לכלכלה ולשווקים". גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות הגיב: "מדדי המחירים הנמוכים מהתחזיות מחייבים אותו בריבית נמוכה יותר על מנת להחזיר את הצמיחה ולדחוף את האינפלציה אל מרכז היעד 1% - 3%. ניתן להעריך, שבנק ישראל משאיר לעצמו עוד מס' כדורים במחסניתו המתרוקנת על מנת להתמודד עם הדרישות שיציבו המפלגות שיצטרפו לקואליציה בסוף ינואר והשפעתן על דיוני תקציב 2013".
- 5.למה כתבו "עלולה" ולא עשויה ?? - (ל"ת)susu 25/12/2012 07:59הגב לתגובה זו
- 4.למגיבים 1, 2 ולזבז'ינסקי-קודם תגיעו לקרסוליים של הנגיד (ל"ת)007 25/12/2012 06:38הגב לתגובה זו
- 3.פישר מדבר (ובצדק) על בועת נדלן וגורם להחמרתה במו ידיו (ל"ת)דוחף המשקיעים לדירות 24/12/2012 23:04הגב לתגובה זו
- 2.אלף מם 24/12/2012 20:27הגב לתגובה זוופישר וחבר מרעיו ממשיכים להתעלל בציבור עם יו יו הריבית.
- 1.לפטר את הנגיד מהר לפני שנגמור כמו ארה"ב וספרד (ל"ת)כלכלן 24/12/2012 20:15הגב לתגובה זו
- אתה טיפש ההאשמה שאתה דורך עליה סובלת (ל"ת)Dor 25/12/2012 08:56הגב לתגובה זו
- האדמה שאתה דורך עליה סובלת (ל"ת)Dor 25/12/2012 09:48
- מומו 25/12/2012 07:35הגב לתגובה זומה שנגיד עושה זה רק חוסף מצוקה במערכת פיננסים. מחנק אשראי כבר דופק בדלת וסנטה קלאוס של 2013 יספר לנו מה עושה בועת נדל"ן שהיא מתפוצצת
- אנונימי 25/12/2012 06:09הגב לתגובה זומה נראה לך ?

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל
ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.
על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.
במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.