"משקיעי האג"ח אמריקניות יספגו הפסדי הון, הכלכלה תישתפר"
ירידות של 8.5% בחודש מאי לא הספיקו למדד המעו"ף שיורד כ-2% במסחר היום בעוד מניות אחדות מסרבות למצוא תחתית. ברקע ללחץ המוכרים הכבד בתל אביב, בכלל פיננסים מספקים את ההסברים והניתוח למצב.
אריק פרץ, מנהל השקעות ראשי בכלל פיננסים, התייחס למסחר בבורסה בשיחה עם Bizportal: "הירידות בתל אביב הן כתוצאה מהנתונים החלשים בארה"ב ובראשם נתון שוק העבודה. האבטלה עלתה ל-8.2%, הייצוא קטן ומדד מנהלי הרכש של שיקגו פספס את התחזיות. בנוסף רואים האטה בסין והודו".
פרץ מתייחס לנתון המשרות החדשות בארה"ב לחודש מאי שפורסם ביום שישי האחרון לפיו נוצרו 69 אלף משרות חדשות, הרבה מתחת לצפי שעמד על 150 אלף. מדובר בשפל של כמעט שנה.
"השווקים ימשיכו להיסחר בתנודתיות כל עוד הבעיות מכיוון אירופה ממשיכות כאשר הירידות בשווקים יוצרות הזדמנויות במניות שביצעו 'אובר שוטינג' למטה, דוגמת מניות התקשורת, מניות מסויימות בסקטור הנדל"ן. אציין כי מניות הטכנולוגיה דווקא מתומחרות באופן מלא, לגבי הבנקים עדיין יש סימני שאלה גדולים ולא יודעים מה יהיה גודל המחיקות".
התייחסות מיוחדת ניתנת לאג"ח ארה"ב וגרמניה אשר "לא מעניקות אלטרנטיבה אמיתית להשקעה". לפי דבריו משקיעים באג"ח ארה"ב ל-10 שנים המציע ריבית 1.45% נומינלית או אג"ח גרמניה ל-10 שנים המציע 1.14% ריבית מעריכים מיתון מתמשך ל-10 השנים הבאות. "להערכתי משקיעי אפיק זו יספגו הפסדי הון בשנים הקרובות כאשר הכלכלה תשתפר".
עתיד אירופה - פירוק או לקונסולידציה?
הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ', מתלבט בשאלה האם הלחץ באירופה יביא לפירוק או לקונסולידציה? ומתאר את האפשרויות הגדולות שייתכנו בהמשך. האפשרות הראשונה היא: "המשך המצב הנוכחי - משברי חובות בתוך גוש האירו בלי הסכמות, משיכת זמן והעדר ערבות הדדית. בתרחיש הגרוע של מסלול זה המדינות החזקות עוזבות".
האפשרות השנייה: "פירוק הגוש - מדינות הפריפריה יוצאות, עוברות משברי חובות, שינויי מטבע ואסון כלכלי שעלול להצית בתרחיש הגרוע רצף התמוטטויות ובריחת כספים ממדינות אחרות בגוש מחשש שיפגעו או יעזבו גם הן".
האפשרות השלישית: "קונסלידציה של הגוש - הסכמה של חלק מהמדינות לוותר על הריבונות התקציבית שלהן, מעבר של רפורמות ותוכניות צנע, קבלת סיוע תקציבי והלוואות גישור".
"בינתיים, עד להחלטה, אירופה נעה על מסילה מספר אחת החסרת תכלית שרק גורמת למדינות להתחפר יותר וגורמת לאי וודאות שמעכבת את הכלכלה. רוב הכלכלנים שאני עוקב אחריהם, כדוגמת קנט רוגוף מאונ' הרווארד, מאמינים שבסופו של דבר אירופה תפנה לאפשרות השלישית, כלומר לקונסלידציה פיסקלית ולא לפירוק. ההתפתחויות האחרונות מסוף השבוע באירופה מחזקות את הערכות אלה, אלא שהזמן שידרש עד לקבלת ההחלטות משאיר אותה בינתיים, כאמור, במסלול הראשון", כותב כהנוביץ'.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
