בהראל בוחנים את ההשלכות האפשריות של יציאת יוון מגוש האירו
יוון מתקרבת בצעדי ענק ליציאה מגוש האירו כאשר למרות הנחישות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם ובאירופה המדינה מוכת החובות לא מצליחה לגבש ממשלה מלוכדת. הבחירות החודש רק סיבכו את המצב יותר וכבר נקבעו בחיורות חדשות בחודש הבא כאשר הקולות המדברים על יציאה מגוש האירו מתגברים מיום ליום.
עפר קליין, סגן ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים , מסווג את ההשלכות והתרחישים האפשריים במקרה של יציאה מגוש האירו לאפקט ישיר של אובדן החוב, אפקט עקיף של השפעות ריאליות ואפקט דומינו בו מדינות נוספות נפגעות כאשר השניים האחרונים הם החמורים יותר.
חובותיה של יוון מוערכים בכ-350 עד 400 מיליארד אירו. החוב מוחזק על ידי מספר גופים מרכזיים שיפגעו במקרה של מחיקת החוב: משקיעים פרטיים - החשיפה של בנקים מסחריים אירופאים לאג"ח זה בכ-55 מיליארד אירו. בכל מקרה רוב החובות למחזיקים הפרטיים אמורים להתחיל להיפרע רק החל משנת 2023 ועד 2042. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
בנוסף קרן המטבע מחזיקה חשיפה של כ-22 מיליארד אירו, הבנק המרכזי האירופאי מחזיק חשיפה של כ-156 מיליארד אירו וקרנות החילוץ האירופאיות עם חשיפה של כ-161 מיליארד אירו. החשיפה הזו מוערכת גם היא בהראל כבעלת רמה נמוכה של השפעה על העולם.
האפקט העקיף של יציאה חפוזה מגוש האירו כולל חוב חברות ומשקי בית יווניים לבנקים וחברות זרים כ-69 מיליארד דולר נכון לסוף 2011, אשר מתוכם: צרפת-37 מיליארד, בריטניה 8 מיליארד, גרמניה 6 מיליארד. נציין כי לא כל החוב בסיכון, לחלקו יש בטחונות בדמות אוניות ומטוסים.
פגיעה ריאלית בחברות להן יחסי מסחר עם יוון סביר שבמקרה כזה כל מדינה תתמוך בחברות שלה אשר נפגעו מהמשבר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל נמוכה (יצוא סחורות מישראל ליוון 210 מיליון דולר בשנת 2011 ).
בעיית הגירה מיוון לאירופה בעיה זו אפשר לפתור על ידי דחיקתה של יוון אל מחוץ לאיחוד האירופאי. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה. חשיפה של בנקים לאג"ח קונצרניות יווניות לא ידוע בוודאות. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל בינונית
בין ההשפעות האפשריות על ישראל מונים בהראל את תגובת השרשרת שתפגע גם במדינות אחרות ובנקים. חשיפה ישירה של קפריסין ליוון כ-9 מיליארד אירו (לפי חברת הדירוג מודיס). נפילת יוון תצריך גידול נוסף בהון של הבנקים האירופאים בשל חשיפתם לקפריסין הנאמדת בכ-36 מיליארד דולר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל לא ברורה.
תגובת שרשרת שתתפתח בעקבות יציאה לא מסודרת של יוון תביא לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינות אחרות בגוש (כתוצאה מחשש שגם הן יעזבו בצורה לא מסודרת) והתפרקות גוש האירו. רמת סיכון לכלכלה העולמית גבוהה, השפעה משולבת על ישראל גם דרך פגיעה ביצוא וגם דרך פגיעה פיננסית בשל היחסים ההדוקים עם מדינות ובנקים בגוש האירו וגם כתוצאה מבריחה כללית מנכסים מסוכנים.
- 2.סתם אחד 23/05/2012 15:52הגב לתגובה זונו טוב, בעיתונות היום הכל זה "קטסטרופה" או "אימה" או "טרור" או "פצצה אירנית שתשמיד את ת"א"
- 1.היא צריכה לצאת מגוש האירו אתמול (ל"ת)איך לא רואים את זה 23/05/2012 14:54הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
