תקציב רשות ני"ע מטפס: בוחנת 52 הסדרי חוב בהיקף של כ-6 מיליארד שקל

התקציב יעמוד על 176 מיליון ב-2012 - גידול של 20 מיליון שקלים בהשוואה לשנה שעברה. שמואל האוזר: "היקף הפעילות של הרשות גדל משמעותית ובכלל זה היקף הפיקוח"
רקפת גלילי | (11)

ועדת הכספים אישרה הבוקר את תקציב רשות לניירות ערך לשנת 2012. תקציבה יעמוד על 176 מיליון שקלים - גידול של 20 מיליון שקלים בהשוואה ל- 2011. עפ"י החלטת ועדת הכספים בעקבות גביית יתר של אגרות ב- 2011, הרשות תיתן הנחות לחברות בשוק ההון בשנים הקרובות. התקציב אושר פה אחד.

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, הסביר את הגידול בתקציב הרשות: "היקף הפעילות של הרשות גדל משמעותית ובכלל זה היקף הפיקוח עקב התרחבות זירות המסחר ועקב התקופה המשברית בשוק ההון הישראלי ובשווקי העולם. אחת התופעות שהובילה לצורך בהגברת הפיקוח והפעילות של הרשות היא העובדה שהתרבו המקרים בהם חברות ציבוריות לא עמדו בהתחייבויותיהן לפירעון אגרות חוב שהנפיקו לציבור וביקשו הסדרי חוב. הרשות משמשת לעניין זה שומרת הסף ופועלת להבטחת האמון בשוק ההון ובשחקניו".

הצעת התקציב חושפת כי רשות ני"ע בודקת 52 הסדרי חוב של חברות בקשיים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, כאשר הבדיקה לגבי 34 מהסדרי החוב החלה כבר בשנת 2011.

האכיפה המנהלית

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני התייחס לחוק האכיפה המנהלית שאושר ע"י הוועדה במהלך 2011 ושנועד לתת יתר סמכות וכוח לרגולטורים בשוק ההון, ביניהם אגף שוק ההון באוצר והרשות לניירות ערך וקרא לרשות "להפעיל את החוק במתינות תוך מניעת פגיעה קשה ומיותרת בחברות בשוק ההון. אנחנו העברנו את האכיפה המנהלית אך אני מסתכל על זה בחשש גדול ואני מקווה שאתם עושים זאת בזהירות. רצינו שאת האכיפה תעשה הרשות עצמה ולא גורם חיצוני וזאת על-מנת לאפשר פיקוח הדוק ודאגה לאינטרס הציבורי, אך מנגד איננו מעוניינים בכבילת ידי החברות בשוק, שגם בכך יש פגיעה באינטרס הציבורי".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לימון סחוט 19/03/2012 18:44
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מחזיר הלוואות שיפשוט רגל כולל הנכסים הפרטיים שלו, הגיע הזמן שהחגיגה/ שוד לאור היום ייגמרו. מעמד הביניים שלוקח הלוואה בבנק נדרש להחזיר ללא תספורת.
  • 8.
    פשוט חוצפה מדרגה ראשונה ובושה (ל"ת)
    שוני 19/03/2012 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קוסם 19/03/2012 14:36
    הגב לתגובה זו
    עלות שיחת טלפון לאקסלנס לשאול אותם איך הם מרמים וגונבים בתעודות הסל קסם לונג ושורט !!!!
  • ניסים 19/03/2012 15:26
    הגב לתגובה זו
    הטיפול פשוט ביותר: שיחת טלפון, העמדה למשפט וזה הכל. בלי תחכום הכי פשוט
  • אני משלם בערך 1 אג' 19/03/2012 15:15
    הגב לתגובה זו
    לדקה, ופחות, וגם אם אקסלנס יעבירו אותך מפקיד לפקיד לפקיד לפקיד - עדיין לא נגיע לחצי שקל.....
  • 6.
    איפה הכסף? 19/03/2012 14:18
    הגב לתגובה זו
    דלק נדל" ן, אמפל, סאני ועוד ועוד תספורות
  • 5.
    gg-ובפרט וויסות מעוף 19/03/2012 14:15
    הגב לתגובה זו
    ובפרט וויסות המעוף כמוהו לא נראה כאן מאז תחילת שנות ה-90 אז על אחוז אחד ממה שעושים כיום היו יושבים בבית סוהר ללא משפט עד שהיה מוגש כתב אישום לקח חודשים ומה כיום מפקחים על הגנבות כדי שיראו יפה
  • 4.
    פיקוח על מה בדיוק? על איך לאפשר לגנבים לגנוב (ל"ת)
    gg 19/03/2012 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא מאמין ברגולטורים, הכל חונטה של שחיתות. (ל"ת)
    6 מיליארד, חחחחחחחחח 19/03/2012 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 19/03/2012 13:39
    הגב לתגובה זו
    והכי גרוע שהרגולטור מודע לזה... ssrn.com/abstract=1877592
  • 1.
    מוסדות,מכונות אוטומתיות,מידע פנים=שחיתות (ל"ת)
    ביורוקרטיה=בלוף 19/03/2012 13:32
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?