ספרד וצרפת גייסו מיליארדים בלי שום בעיה, התשואה באיטליה כבר ב-5.7%

ספרד ביקשה לגייס 3.5 מיליארד אירו אך לנוכח הביקושים העזים - גייסה 4.5 מיליארד - והתשואות יורדות חזק
רקפת גלילי | (2)

מדינות באירופה ממשיכות בגילגולי החוב ובגיוסים הצפויים ובתוך כך נותנת לנו הצצה לסנטימנט המשקיעים ביחס למשבר החובות ביבשת. התמונה המצטיירת היא של שיפור ביחס המשקיעים למכשיר השקעה זו וכהוכחה - תשואות האג"ח של ממשלת איטליה שלפני מספר שבועות היו מעל האזור המסוכן של 7%, צונחות היום לשפל של שלושה חודשים - 5.7% בלבד.

צרפת מכרה אג"חים בסך כולל של 7.96 מיליארד אירו. מיליארד אירו באג"ח ל-2018 בתשואה של 2.44% ביחס ביקושים שעמד על 4.34, עוד 1.25 מיליארד באג"ח לפדיון ב-2020 בתשואה של 2.91% ויחס ביקושים של 3.99 ומנה שלישית של 5.7 מיליארד באג"ח לפידיון ב-2022 בתשואה של 3.13 ויחס של 1.71, זאת לעומת יחס ביקושים של 1.64 בלבד בהנפקה הקודמת (ב-5 בינואר).

ספרד שביקשה לגייס 3.5 מיליארד אירו, גייסה לבסוף 4.56 מיליארד אירו שכן הביקושים היו חזקים. נציין כי ספרד גייסה כבר קרוב ל-25% מיעד הגיוס השנתי שלה. 2.5 מיליארד אירו גוייסו באג"ח ל-2015 ותשואה של 2.861%, 1.05 מיליארד אירו באג"ח ל-2016 ותשואה של 4.55% ו-984 מיליון אירו באג"ח ל-2017 ותשואה של 3.565%.

התשואות באג"ח לכל הטווחים נפלו ביחס להנפקה הקודמת. עם זאת התשואות בספרד על אג"ח ל-10 שנים של המדינה מטפס 8 נקודות ל-4.73% לאחר שהתשואות נגעו אתמול בשפל מאז אוגוסט.

אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים ב-IBI, התייחס לנתונים בשיחה עם Bizportal: "ספרד ואיטליה בדרך הבטוחה לחזרה למשפחת העמים שיש להן גישה לשוק ההון. נציין כי איטליה וספרד מעולם לא היו שקלות ליוון ופורטוגל ואין מקום להשוואה", כך לדברי קליין.

"ניכר שיהיה מיתון באיטליה השנה ויקח שנים לטפל בחוב המדינה אך ועם זאת נעשו צעדים רציניים מאוד בדרך הנכונה", מסכם קליין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סקפטי 02/02/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
    זה לא כל כך בעיה למכור אגח בתקופה של אופטימיות כזו.... הבעיה היחידה היא מי קונה אותם? כנראה אילה שמאמינים שיחזירו להם..... אני רק מחכה לראות מה יקרה אחרי שכל מנינות גוש היורו יצתרכו תיספורת... אולי ישאלו את תשובה איך לדבר עם בעלי האגח... אירופה רק נכנסת לצרות בצורת כדור שלג.... הלוואה על הלוואה על הלוואה רק.... מאיפה יחזיר? המשבר הגדול עוד לפנינו...
  • 1.
    הכל פיקציה 02/02/2012 14:42
    הגב לתגובה זו
    תגלו שקרנות הון בסיכון מגלגלות שם ים כסף כדי לגרוף רווחים ולהציג מצג שווא. לאחר ההנפקה הם מתחילים לדלל סחורה לכולם במחיר גבוהה ברגע שיצאו שיסיימו למכור ויכלו למכור את המעט הנותר בערמות גדולות תוך כדי עליות מטאוריות בתשואה. כך זה עובד תמיד, הדוגמא הטובה ביותר היא סורוס שהזרים לאגחים אילו כספים, אני בטוח שבליבו הוא לא סבור בעליל שהתשואה משקפת את הסיכון, אבל זו הדרך של הגדולים לאכול את הקטנים.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?