על מניה שעלתה 350% תוך פחות מחצי שנה, כדאי לקנות?

אלי אברמוביץ |

בטורים הקודמים התייחסתי לדרכי קבלת ההחלטות של המשקיע במצבים שונים. אחד מהמצבים הללו היה כאשר המשקיע מביא את היסטוריית המסחר שלו אל הפעילות הנוכחית ובמילים אחרות "סוחב" עימו משקעי עבר ובשל אירועים שקרו הוא מושפע מפחדים, חששות ומתקשה להתמודד עם הפחד להפסיד ולעיתים אף עם רצף של הפסדים המכונה גם אפקט המגמה השלילית.

לבקשת מאיר ששלח לנו מייל אשמח לשתף אתכם באירוע מחיי המסחר שלי והכל כמובן בהקשר הפסיכולוגי. למען הגילוי הנאות אומר שגם אני משקיע בשוק ההון לא מעט והדוגמא שאביא הינה מניה בה אני משקיע בחודשים האחרונים ומחזיק בה נכון לכתיבת טור זה.

כמובן שאין בכוונתי לתת המלצה כלשהי אלא לפרוס בפניכם את מנגנון קבלת ההחלטות שלי שכן אני מאמין שמשקיעים נתקלים באירועים דומים מידי יום.

כמי שמנהל תיק עצמי, אני מרשה לעצמי מידי פעם "להשתגע", משמע להשקיע חלק מהתיק, 2.5%, במניה שרמת הסיכון שלה עולה לעין ערוך על סיכון התיק הממוצע. שוב, לא הייתי עושה את זה בכספו של אחר אך בכספי שלי אני מרשה לעצמי להשתעשע מידי פעם...

המניה בה אני משקיע נסחרת בניו יורק והיא מניה של חברה לא גדולה שסימולה GGWPQ.

במהלך מאי השנה הציע לי חבר הפעיל בשוק ההון לקנות את המניה, החבר שמנהל תיקים בעצמו מחזיק אותה בתיקו האישי ולא בתיקי הלקוחות שלו, הוא תיאר בפניי את פוטנציאל המניה, אמר לי שמחירה הנוכחי הוא 3 ומשהו והוא מאמין שהיא יכולה להכפיל את עצמה. נשמע טוב? גם אני חשבתי ככה, ואז הוא סיפר לי שהמניה כבר השלישה את עצמה במהלך 5-6 החודשים האחרונים בהם הוא מחזיק במניה. מספר מילות ברכה הוחלפו ואני חשבתי לעצמי איך הוא לא סיפר לי קודם, הוא הרוויח 350% על המניה ועכשיו הוא מספר לי שהיא תכפיל את עצמה?

מצד אחד רציתי לקנות, בכל זאת מניה שתכפיל את עצמה, מצד שני, החל הפחד לנקר בי, הרי המניה כבר עשתה מאות אחוזים בלעדיי. אם אכנס עכשיו ואפסיד אני הרי אידיוט, כל אחד מבין שמניה שעולה כל כך הרבה עלולה לרדת, ומצד שני אם לא אכנס והמניה תכפיל את עצמה שוב לא ארגיש טוב במיוחד.

הסיטואציה אליה נקלעתי נגרמה בשל העובדה שהפעם, בניגוד לפתיח של טור זה, ההסטוריה היא של המניה ולאו דווקא של המשקיע, ההסטוריה של המניה גורמת למשקיע לעבד את נתוני המניה, נתוני השוק וכל מידע נוסף המצוי ברשותו.

מהו תהליך עיבוד המידע של מקבל ההחלטה?

בכל אירוע המוביל לצומת החלטה מסתייע המשקיע במידע שהשכיל לאסוף מסביבתו. ברם, תהליך איסוף המידע מהסביבה אינו תהליך מכני פשוט לכאורה של קליטה עיבוד ופליטה של מידע, אלא תהליך דינמי שבו המשקיע מבצע תהליך אקטיבי על המידע החיצוני שהוא אוסף ונחשף אליו.

התהליך האקטיבי על המידע האובייקטיבי מתואר דרך מושג "מנגנון הפילטרינג" הוא מנגנון הסינון. מנגנון הפילטרינג מתאר מצב בו המשקיע, אוסף המידע, משליך מבנים פנימיים שהינם תולדה של מבנה אישיותו, מצבו הזמני ובעיקר המניעים שלו על המידע. המבנים הפנימיים מקפלים בתוכם את הציפיות, הצרכים, החששות, החרדות, התשוקות המאוויים וכו'. כולם כאחד הינם גורמים רגשיים ואישיותיים הפועלים על המשקיע בכל רגע נתון ובעיקר ברגעים טרום החלטות בעל סיכון ברור.

מכאן שהמידע שלכאורה הינו אחיד לכל המשקיעים מקבל איכות, צורה, תוכן ולמעשה פרשנות בהתאם למערכת הפסיכולוגית הקולטת את המידע. דוגמא המתארת באופן פשטני את כוחו של מנגנון הפילטרינג היא כאשר שני משקיעים מתבוננים באותו ובמקום ובאותו זמן באותה כוס מים. משקיע אחד יראה את חצי הכוס המלאה והמשקיע השני יראה את מחצית הכוס הריקה. אם ידרשו המשקיעים לתמחר את הכוס, סביר שימצאו פערי מחיר הנובעים מראייתם, הערכתם את הכוס ופרשנות המידע. באיזו מידה כל אחד מהם צמא, על זה כבר נאמר שהמשקיע רואה את מה שהוא רוצה לראות ולאו דווקא מאמין למה שהוא רואה.

אני מניח שכל משקיע נדרש לדילמה הזאת, אני אגב החלטתי לקנות, כשהגיעה המניה ל-8 מכרתי מחצית מהכמות, פחדתי!!! התמודדתי עם הדילמה כמה עוד יכולה לעלות מניה שעלתה מאות אחוזים? שוב השלכתי פנימה מבנים אישיותיים, פחד להפסיד. ואז אמרתי לעצמי שאם אני ממשיך להסתכל על המניה כדאי שאפרד מההסטוריה שלי ואף מההסטוריה של המניה. הדרך היחידה להסתכל על מצב שכזה הוא פשוט להזיז את נקודת ההתייחסות. השאלה שאני צריך לשאול את עצמי היא, האם המניה מתומחרת בחסר או ביתר בנקודת הזמן הנוכחית ורק על פי שאלה זאת לקבל החלטות.

המניה המשיכה כמעט ל-11 ואז במספר ימים נפלה שוב לאיזור ה-7.5 בכדי להזכיר לי כמה שבריר הוא השוק והמניה הזאת בפרט. החלטתי שאני מגדיל את הפוזיציה במניה רק שהפעם אני לא סופר את הרווח שנצבר מ-3.5 אלא קובע נקודת התייחסות חדשה והיא 7.5.

נכון להיום אני מרוויח בהשקעה הנוכחית כ-60% ונראה לי שהפחד אוחז בי שוב. אני מזכיר לעצמי שכל רגע נתון הוא רגע בו אפשר לקנות ולמכור ולכן כל רגע הוא נקודת האפס שלי. בכל יום בו אני בוחן האם לקנות או למכור את המניה אני מתחיל מחדש ואינני נותן להסטוריה של המניה או שלי להשפיע על החלטתי.

כמובן שבמרחב השיקולים שלי נכנסים שיקולים נוספים שהינם כלכלים, טכנים והתנהגות השוק. בטור זה התייחסתי רק לנדבך האישי הפנימי זה שמחפש לו נקודת התייחסות וזווית ראייה שמנטרלת את הפחדים ואת המטען שהמשקיע מביא איתו לשולחן ההחלטות.

מסקנה - תזיזו את הצירים. קיבעו נקודת התייחסות ריאלית ועדכנית. אל תתנו להסטוריה או לפחד להכתיב את החלטת ההשקעה. כל יום וכל רגע במסחר הוא נקודת מכירה וקנייה חדשה.

נשמח אם תצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לקבלת עידכונים

אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אל על עולה 2.4%, קמטק מאבדת 2.6%; המדדים בירידות

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א; הדולר ממשיך לרדת

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 1.2% ברקע הירידה במחיר החבית.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בערבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו יתסיים מוקדם היום.



פינרג'י שוב מספקת כותרות וומשיכה לעליות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 8.4%    לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.

ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.