רשת אורבניקה
צילום: מארק פלר

השווי של אורבניקה נחתך - מה המכפיל שלה עכשיו?

קסטרו תכננה להנפיק את הודי'ס ואורבניקה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, אך תתפשר על שווי של 1 מיליארד שקל לפני הכסף; אורבניקה עשויה להיות מוערכת בכ-530 מיליון שקל והודי'ס בכ-470 מיליון שקל, מה שגוזר להן מכפיל על הרווח התפעולי של 6-7

רוי שיינמן | (6)

קסטרו קסטרו -1.07%   התפשרה על השווי של הודי'ס ואורבניקה בהנפקה. חברת האופנה רצתה להנפיק את המותגים לפי שווים של 700 ו-800 מיליון שקל בהתאמה, 1.5 מיליארד שקל בסך הכל, אבל כמו ברוב המקרים השווי בפועל יהיה נמוך יותר והחברות יונפקו לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל אחרי הכסף, כלומר 1 מיליארד שקל לפני הכסף. קסטרו בינתיים נסחרת לפי שווי של 1.31 מיליארד שקל אחרי שזינקה ב-61% מתחילת השנה ובשנה האחרונה ב-191%.


זה אומר שהשווי של אורבניקה מוערך בכ-530 מיליון שקל ושל הודי'ס בכ-470 מיליון שקל. הודי'ס היא פעילות גדולה וחזקה עבור קסטרו ואורבניקה היא הצומחת, המכפילים של שתי החברות על הרווח התפעולי היו אמורים להיות באזור ה-13-15 אבל עכשיו הם יהיו נמוכים יותר.


התוצאות והמכפיל של אורבניקה

אורבניקה היא הפעילו הצומחת של קסטרו. נכון לסוף חודש מרץ היו לה 30 סניפים והיא ממשיכה לפתוח סניפים מדי רבעון. ב-2024 התוצאות שלה היו מרשימות - צמיחה של 33% בהכנסות שהסתכמו ב-472.5 מיליון שקל וזינוק של פי יותר מ-2 ברווח התפעולי שהסתכם ב-69.4 מיליון שקל, כ-14.7% מההכנסות.


זה גוזר לאורבניקה מכפיל של כ-7 לאורבניקה על הרווח התפעולי לעומת מכפיל באזור 15 שהיה נגזר מהשווי שהוערך בעבר. זה גבוה יותר מהמכפיל של מהמכפיל של קסטרו על הרווח התפעולי שעומד על כ-5.5 כך שיש כאן השבחה יפה עבור קסטרו. המכפיל של אורבניקה גם גבוה מזה של קסטרו מכיוון שהיא צומחת מהר יותר, ב-2024 ההכנסות של קסטרו צמחו ב-18%, כך שאורבניקה צומחת מהר ממנה כמעט פי 2.


קסטרו רכשה 50% מאורבניקה בתמורה ל-90 מיליון שקל ב-2016. ב-2018 רכשה קסטרו את מלוא הבעלות בקבוצת הודי'ס, שהחזיקה גם ב-50% הנותרים באורבניקה, בעסקה שהוערכה בכ-300 מיליון שקל.


המספרים של הודי'ס

הודי'ס היא כבר רשת שגדולה כמעט כמו קסטרו, שנכון לסוף חודש מרץ היו לה כבר 70 סניפים לעומת 80 סניפים של קסטרו. גם הודי'ס צמחה מהר יותר מקסטרו ב-2024, ההכנסות שלה הסתכמו ב-348.6 מיליון שקל שזו צמיחה של 25.7% לעומת 2023. 


הרווח התפעולי של הודי'ס עלה ב-64% והסתכם ב-74.8 מיליון שקל, כ-21.4% מההכנסות. זה גוזר להודי'ס מכפיל של כ-6 על הרווח התפעולי. בסך הכל ההכנסות של הודי'ס ואורבניקה ב-2024 הסתכמו בכ-821.1 מיליון שקל, כ-39% מההכנסות של קסטרו באותה שנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


למרות התוצאות מרשימות צריך לזכור ש-2024 לא הייתה שנה רגילה. היא אופיינה בצמיחה מואצת כשישראלים רבים נשארו בארץ עקב היעדר הטיסות, מה שהביא לכך שהכסף שהם היו מוציאים בחו"ל יצא בארץ. ייתכן שהצמיחה השנה תהיה איטית יותר אבל צריך לזכור שאת השנה משווים לשנה שעברה שהייתה חזקה.

מתוך דוחות קסטרו

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 05/05/2025 07:03
    הגב לתגובה זו
    מה המיוחד בהנפקות תמיד ינסו להשיג מקסימום מחיר ולכן תמיד ההנפקות בשיא ואחכ ירידות לשווי יותר נורמלי! ככלל אל תיקנו הנפקות! שימרו על כיסכם! אורבניקה הונפקה קנו קסטרודלתא מותגיםגולףאפילו תפרון! אל על כנל כשכולם בארץ מפחד טילים!חברות התעופה האחרות נעלמות!
  • 4.
    מינימום ירידה לאזור 8000 נק (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 07:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 25/04/2025 07:26
    הגב לתגובה זו
    אני לא אתפלא אם אחרי ההנפקה נראה אותה יורדת 50 % תוך שנה וחצי בערך ומשם תתחיל לדשדש ולחפש כיוון חדש לגזור ולשמור ..
  • לרון 05/05/2025 07:06
    הגב לתגובה זו
    ומה חדש בהערה הפורצתהזו מתי לא מנפיקים בשיא! חכו שנה ותקבלו את אורבניקה במחיר נכון הרבה יותר! אכן המלצה! באפט לא רק ממליץ גם מריץ במיליארדיםולי הקטן אסור לתת הערת נכונות בגובות גולות גוגואים!
  • 2.
    yoro 24/04/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
    גם קטרו לא שווה חצי מהמחיר שנסחרת
  • 1.
    השחלה קלאסית. מי מנפיק עפ רווח תפעולי (ל"ת)
    יריב 24/04/2025 19:50
    הגב לתגובה זו
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.39%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


שרון גולדנברג, מנכ"ל מיטרוניקס; קרדיט: מיטרוניקסשרון גולדנברג, מנכ"ל מיטרוניקס; קרדיט: מיטרוניקס
דוחות

איך מיטרוניקס נותנת למנכ"ל החדש את ה"גרייס" שהוא צריך

התוצאות החלשות של הרבעון השלישי ממחישות מהלך של ניקוי מאזן, מחיקות והתייעלות - אם כבר כואב אז שיכאב עוד קצת כדי שהמנכ"ל החדש של מיטרוניקס יקבל בריכה קצת פחות עכורה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטרוניקס

מיטרוניקס מיטרוניקס 6.68%   מסיימת את הרבעון השלישי עם עלייה קלה בהכנסות, אבל עם חיתוך משמעותי ברווחיות. המכירות עלו בכ-6% ל-339 מיליון שקל, לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אבל הרווח הגולמי נחתך מ-121 ל-102 מיליון שקל, וגם שיעור הרווחיות הגולמית צנח ל-30% במקום 37% לפני שנה. זה ממשיך גם לשכבות הבאות כשההפסד התפעולי התרחב ל-24 מיליון שקל, מכ-4 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

ברמת השורה התחתונה, התוצאה אפילו יותר קשה: ההפסד הנקי ברבעון הוכפל והגיע ל-40.2 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון שקל ברבעון המקביל. ואם נסתכל על תשעת החודשים הראשונים של השנה מיטרוניקס עוברת מהתייצבות יחסית בשנה הקודמת להפסד מצטבר, במקום רווח של כ-64.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה, נרשם הפסד של 13.7 מיליון שקל. 

משיא לשפל

כדי להבין את הדוח האחרון צריכים לחזור אחורה, לשנות השיא. תקופת הקורונה הייתה כמעט אנומליה עבור שוק הבריכות הביתיות. העולם כולו נכנס לסגר, אנשים מצאו את עצמם מבלים הרבה יותר זמן בבית, וחיפשו דרכים להפוך את המציאות החדשה לנוחה ונסבלת יותר. בריכות ביתיות הפכו לפתרון הגיוני. בהשקעה חד-פעמית יחסית, קיבלתם בילוי, שקט ותחושה של שליטה בתוך הכאוס. אלפי משקי בית ברחבי העולם הרחיבו או שדרגו את הבריכה שלהם, ורכשו ציוד נלווה בקצבים שלא ראינו קודם. ומיטרוניקס מצאה את עצמה בלב המגמה הזו הביקושים לרובטים שלה קפצו, המפיצים הזמינו מלאים בקצב מסחרר, וקווי הייצור פעלו בתפוסה גבוהה. גם המניה זינקה. בתוך כשנתיים חברת הרובוטים הקיבוצית זינקה מכ-8 מיליארד שקל ל-14.

אבל המציאות הזאת הייתה זמנית בהרבה ממה שנראה באותו הזמן. כשהעולם חזר בהדרגה לשגרה, הסחורה שנערמה אצל המפיצים הפכה לבעיה. המלאי שנבנה בשיא הקורונה כבר לא תאם את רמת הביקוש החדשה, והרשתות ניסו למכור מלאים עודפים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. זה יצר האטה חדה כבר בתחילת 2023 והלך והחריף לתוך 2024 ו-2025.

לתוך הוואקום הזה נכנסה גם תחרות חזקה. יצרנים סינים, שחלקם למדו את תחום הרובוטים לבריכות במהירות והציעו מוצרים בסיסיים במחירים נמוכים משמעותית, התחילו לנגוס בפלחי השוק של מיטרוניקס. באירופה ובעיקר בצרפת, אחד השווקים החזקים של החברה נרשמה ירידה חדה במכירות, דווקא כי המחיר הפך לגורם דומיננטי יותר. בארה"ב, המעבר למכירה ישירה לצרכן היה מהלך שאמור היה לפתוח מנוע צמיחה חדש, אבל בפועל התברר כמורכב הרבה יותר: עלויות לוגיסטיקה גבוהות, תחרות אגרסיבית, מחירי משלוח משתנים ומכסים שהתווספו הפכו את השוק לבלתי יציב.