המניה הישראלית שהמשבר עושה לה טוב - ובכמה היא עולה היום?
משקיעים מתוחכמים יושבים עכשיו ובוחנים בזכוכית מגדלת את ההשלכות של מכסי ארה"ב, מכסי סין ומכסי אירופה הצפויים על התוצאות העסקיות של החברות. זה הזמן שלהם לעשות כסף. זה עדיין לא מבטיח רווחים כי הכל יכול להשתנות, אבל ברור שבתהליך הזה של המכסים יהיו גם חברות שירוויחו. ישראל באופן יחסי נפגעת פחות ממדינות רבות אחרות בעולם. נראה שעיקר הפגיעה תהיה בחברות סיניות שיתקשו להתחרות עם המכסים האמריקאים. כמו כן, העלאת המכסים במדינות האלו, יכולה להוביל ליתרון ליצואניות ישראליות שבאופן יחסי המכסים על הסחורה שלהן יהיו נמוכים.
להמחשה - נניח שיש חברה ישראלית שמוכרת בכל העולם. המכסים על ארה"ב יגרמו לה להיות בעמדה טובה יותר מול מתחרות סיניות ואירופאיות, אבל לא מול הייצור המקומי בארה"ב. העלאת המכסים של סין לארה"ב, תוביל ליתרון תחרותי של החברה מול יצרנים בארה"ב. אם אירופה תעלה מכסים לסחורה אמריקאית, אז בהתאמה יהיה לחברה הזו יתרון מול הסחורה האמריקאית.
יש חברות כאלו, השוק מעריך שאיי.סי.אל היא אחת מהן. המניה עולה היום למרות הנפילות בשווקים ומעלה גם את האמא - החברה לישראל.
איי.סי.אל מול משבר המכסים: הזדמנות או אתגר?
איי.סי.אל, אומנם חברה ישראלית, אך היא חברה גלובלית המתמחה בייצור דשנים כמו אשלג ופוספטים, כימיקלים תעשייתיים דוגמת ברום ומגנזיום, ופתרונות חקלאיים מתקדמים. פעילותה מתפרשת על פני שלושה תחומים מרכזיים: חקלאות, מזון וחומרים תעשייתיים, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.
ארצות הברית מהווה יעד מרכזי של איי.סי.אל לייצוא דשנים וכימיקלים לחקלאות, המשמעות היא עלייה בעלויות הייצוא. עם זאת, המכס של 17% על ישראל נמוך משמעותית בהשוואה ל-54% על סין, מה שמעניק לחברה יתרון תחרותי פוטנציאלי מול יצרניות סיניות. אם איי.סי.אל לא תצליח להעביר את העלויות המוגדלות לצרכנים האמריקנים, רווחיותה עלולה להיפגע, אך היתרון היחסי עשוי למתן את הנזק ולשפר את מעמדה בשוק. זה יכול להיות מאוד משמעותי בהינתן המכסים הגבוהים על הסינים.
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סין, בתגובה, למכסים האמריקאים, הטילה מכס של 34% על סחורות מארצות הברית, מהלך שפחות משפיע ישירות על איי.סי.אל, שרוב ייצורה אינו מבוסס בארצות הברית. עם זאת, סין היא שוק חשוב לדשנים וספקית חומרי גלם כמו פוספטים עבור החברה. אם סין תחליט להשיב במכסי גומלין על ישראל – דבר שטרם דווח ועל פניו לא אמור להיות מדווח – מכירותיה של איי.סי.אל בשוק הסיני עלולות להיפגע.
תמונת מצב: נתוני מכירות ומקומות ייצור
על בסיס דוחות 2023-2024 והערכות ל-2025, הכנסות איי.סי.אל מתחלקות כך: אירופה מהווה 35%-40% מהמכירות, בעיקר דשנים ומוצרי ברום, עם מפעלים בספרד, גרמניה והולנד; אמריקה הצפונית, בעיקר ארצות הברית, תורמת 25%-30%, שוק חקלאי מרכזי שמושפע כעת מהמכסים; אסיה, כולל סין והודו, מספקת 20%-25%, כאשר הודו רכשה ב-2023 כ-300 אלף טון אשלג בעסקה של 126 מיליון דולר; ישראל והמזרח התיכון תורמים 5%-10%, בעיקר לייצוא מקומי; ושווקים אחרים כמו דרום אמריקה ואוסטרליה מהווים 10%-15%, עם דגש על ברזיל שבה נרכשה חברת NITRO 1000 ב-2024.
ואיפה החברה מייצרת? איי.סי.אל מפעילה מתקני ייצור ברחבי העולם: בישראל, ים המלח מספק אשלג, ברום ומגנזיום, והנגב מפיק פוספטים – מקורות עיקריים לחומרי גלם; באירופה פועלים מפעלי אשלג בספרד ובבריטניה ומתקנים נוספים בגרמניה והולנד; בארצות הברית יש מתקנים משניים לעיבוד ושיווק; בסין קיים מפעל קטן לעיבוד מקומי; ובנוסף יש פעילות משנית בברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ותוכנית להקמת מפעל בהודו.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
יותר יתרונות מחסרונות (בינתיים)
ההשפעה של המכסים על איי.סי.אל היא בהגדרה שלילית כי היא מעלה את התמחור, אבל הכל יחסי - ובאופן יחסי מצבה לעומת המתחרות טוב. המכס הגבוה של 54% על סין צפוי לפגוע ביצרניות דשנים סיניות, בעוד המכס של 17% על ישראל ממצב את איי.סי.אל בעמדת יתרון מחירי בשווקים כמו ארצות הברית ואירופה. הגיוון הגיאוגרפי של החברה תומך בכך: אירופה, שמהווה חלק ניכר מהכנסותיה, אינה מושפעת ישירות מהמכסים האמריקניים, ושווקים מתפתחים כמו הודו וברזיל ממשיכים לצמוח. בנוסף, רוב חומרי הגלם של איי.סי.אל מופקים בישראל, מה שמפחית את התלות בייבוא מסין ומגן עליה מפני עליות מחירים בשרשרת האספקה.
יש גם סיכונים - עלויות הייצוא לארצות הברית עלולות לפגוע ברווחיות בטווח הקצר, במיוחד אם החברה לא תצליח לגלגל את העלייה בעלויות ללקוחות. עלייה אפשרית בעלויות חומרי גלם מסין, אם יוטלו מכסים נוספים, היא אתגר נוסף. ואם סין תגיב במכסי גומלין על ישראל, השוק הסיני – שמהווה פחות מ-25% מההכנסות – עלול להפוך לפחות נגיש, אם כי התלות בו אינה קריטית.
והסיכון הנוסף - אנחנו במצב של אי וודאות והכל יכול להתרחש. חברות נכנסות למגננה. חברות עוצרות הזמנות. לאיי.סי.אל יש מוצרים מבוקשים ונדרשים, אבל יכולה להיות עצירה מסוימת וירידה בביקושים גם בשווקים האלו. חוץ מזה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע למכסים, וכל עוד הכל פתוח, כך גם הסיכויים והסיכונים לגבי איי.סי.אל עדיין פתוחים ועדיין - באופן יחסי היא ממוקמת טוב לאור המידע על המכסים כרגע.
- 2.עבודה טובה ביזפורטל המניה זינקה (ל"ת)אנונימי 07/04/2025 19:46הגב לתגובה זו
- 1.הכל טוב ויפה אך האטה עולמית גורמת לירידה בביקושים לברום ואשלג (ל"ת)אנונימי 07/04/2025 13:49הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
