כיל כימיקלים לישראל ים המלח
צילום: ביזפורטל

המניה הישראלית שהמשבר עושה לה טוב - ובכמה היא עולה היום?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה איי.סי.אל

משקיעים מתוחכמים יושבים עכשיו ובוחנים בזכוכית מגדלת את ההשלכות של מכסי ארה"ב, מכסי סין ומכסי אירופה הצפויים על התוצאות העסקיות של החברות. זה הזמן שלהם לעשות כסף. זה עדיין לא מבטיח רווחים כי הכל יכול להשתנות, אבל ברור שבתהליך הזה של המכסים יהיו גם חברות שירוויחו. ישראל באופן יחסי נפגעת פחות ממדינות רבות אחרות בעולם. נראה שעיקר הפגיעה תהיה בחברות סיניות שיתקשו להתחרות עם המכסים האמריקאים. כמו כן, העלאת המכסים במדינות האלו, יכולה להוביל ליתרון ליצואניות ישראליות שבאופן יחסי המכסים על הסחורה שלהן יהיו נמוכים. 

להמחשה - נניח שיש חברה ישראלית שמוכרת בכל העולם. המכסים על ארה"ב יגרמו לה להיות בעמדה טובה יותר מול מתחרות סיניות ואירופאיות, אבל לא מול הייצור המקומי בארה"ב. העלאת המכסים של סין לארה"ב, תוביל ליתרון תחרותי של החברה מול יצרנים בארה"ב. אם אירופה תעלה מכסים לסחורה אמריקאית, אז בהתאמה יהיה לחברה הזו יתרון מול הסחורה האמריקאית.

יש חברות כאלו, השוק מעריך שאיי.סי.אל היא אחת מהן. המניה עולה היום למרות הנפילות בשווקים ומעלה גם את האמא - החברה לישראל.

איי.סי.אל מול משבר המכסים: הזדמנות או אתגר?

איי.סי.אל, אומנם חברה ישראלית, אך היא חברה גלובלית המתמחה בייצור דשנים כמו אשלג ופוספטים, כימיקלים תעשייתיים דוגמת ברום ומגנזיום, ופתרונות חקלאיים מתקדמים. פעילותה מתפרשת על פני שלושה תחומים מרכזיים: חקלאות, מזון וחומרים תעשייתיים, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.

ארצות הברית מהווה יעד מרכזי של איי.סי.אל לייצוא דשנים וכימיקלים לחקלאות, המשמעות היא עלייה בעלויות הייצוא. עם זאת, המכס של 17% על ישראל נמוך משמעותית בהשוואה ל-54% על סין, מה שמעניק לחברה יתרון תחרותי פוטנציאלי מול יצרניות סיניות. אם איי.סי.אל לא תצליח להעביר את העלויות המוגדלות לצרכנים האמריקנים, רווחיותה עלולה להיפגע, אך היתרון היחסי עשוי למתן את הנזק ולשפר את מעמדה בשוק. זה יכול להיות מאוד משמעותי בהינתן המכסים הגבוהים על הסינים. 


סין, בתגובה, למכסים האמריקאים, הטילה מכס של 34% על סחורות מארצות הברית, מהלך שפחות משפיע ישירות על איי.סי.אל, שרוב ייצורה אינו מבוסס בארצות הברית. עם זאת, סין היא שוק חשוב לדשנים וספקית חומרי גלם כמו פוספטים עבור החברה. אם סין תחליט להשיב במכסי גומלין על ישראל – דבר שטרם דווח ועל פניו לא אמור להיות מדווח – מכירותיה של איי.סי.אל בשוק הסיני עלולות להיפגע.

תמונת מצב: נתוני מכירות ומקומות ייצור

על בסיס דוחות 2023-2024 והערכות ל-2025, הכנסות איי.סי.אל מתחלקות כך: אירופה מהווה 35%-40% מהמכירות, בעיקר דשנים ומוצרי ברום, עם מפעלים בספרד, גרמניה והולנד; אמריקה הצפונית, בעיקר ארצות הברית, תורמת 25%-30%, שוק חקלאי מרכזי שמושפע כעת מהמכסים; אסיה, כולל סין והודו, מספקת 20%-25%, כאשר הודו רכשה ב-2023 כ-300 אלף טון אשלג בעסקה של 126 מיליון דולר; ישראל והמזרח התיכון תורמים 5%-10%, בעיקר לייצוא מקומי; ושווקים אחרים כמו דרום אמריקה ואוסטרליה מהווים 10%-15%, עם דגש על ברזיל שבה נרכשה חברת NITRO 1000 ב-2024.

ואיפה החברה מייצרת? איי.סי.אל מפעילה מתקני ייצור ברחבי העולם: בישראל, ים המלח מספק אשלג, ברום ומגנזיום, והנגב מפיק פוספטים – מקורות עיקריים לחומרי גלם; באירופה פועלים מפעלי אשלג בספרד ובבריטניה ומתקנים נוספים בגרמניה והולנד; בארצות הברית יש מתקנים משניים לעיבוד ושיווק; בסין קיים מפעל קטן לעיבוד מקומי; ובנוסף יש פעילות משנית בברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ותוכנית להקמת מפעל בהודו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יותר יתרונות מחסרונות (בינתיים)

ההשפעה של המכסים על איי.סי.אל היא בהגדרה שלילית כי היא מעלה את התמחור, אבל הכל יחסי - ובאופן יחסי מצבה לעומת המתחרות טוב. המכס הגבוה של 54% על סין צפוי לפגוע ביצרניות דשנים סיניות, בעוד המכס של 17% על ישראל ממצב את איי.סי.אל בעמדת יתרון מחירי בשווקים כמו ארצות הברית ואירופה. הגיוון הגיאוגרפי של החברה תומך בכך: אירופה, שמהווה חלק ניכר מהכנסותיה, אינה מושפעת ישירות מהמכסים האמריקניים, ושווקים מתפתחים כמו הודו וברזיל ממשיכים לצמוח. בנוסף, רוב חומרי הגלם של איי.סי.אל מופקים בישראל, מה שמפחית את התלות בייבוא מסין ומגן עליה מפני עליות מחירים בשרשרת האספקה.

יש גם סיכונים -  עלויות הייצוא לארצות הברית עלולות לפגוע ברווחיות בטווח הקצר, במיוחד אם החברה לא תצליח לגלגל את העלייה בעלויות ללקוחות. עלייה אפשרית בעלויות חומרי גלם מסין, אם יוטלו מכסים נוספים, היא אתגר נוסף. ואם סין תגיב במכסי גומלין על ישראל, השוק הסיני – שמהווה פחות מ-25% מההכנסות – עלול להפוך לפחות נגיש, אם כי התלות בו אינה קריטית.

והסיכון הנוסף - אנחנו במצב של אי וודאות והכל יכול להתרחש. חברות נכנסות למגננה. חברות עוצרות הזמנות. לאיי.סי.אל יש מוצרים מבוקשים ונדרשים, אבל יכולה להיות עצירה מסוימת וירידה בביקושים גם בשווקים האלו. חוץ מזה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע למכסים, וכל עוד הכל פתוח, כך גם הסיכויים והסיכונים לגבי איי.סי.אל עדיין פתוחים ועדיין - באופן יחסי היא ממוקמת טוב לאור המידע על המכסים כרגע.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עבודה טובה ביזפורטל המניה זינקה (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל טוב ויפה אך האטה עולמית גורמת לירידה בביקושים לברום ואשלג (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.