כיל כימיקלים לישראל ים המלח
צילום: ביזפורטל

המניה הישראלית שהמשבר עושה לה טוב - ובכמה היא עולה היום?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה איי.סי.אל

משקיעים מתוחכמים יושבים עכשיו ובוחנים בזכוכית מגדלת את ההשלכות של מכסי ארה"ב, מכסי סין ומכסי אירופה הצפויים על התוצאות העסקיות של החברות. זה הזמן שלהם לעשות כסף. זה עדיין לא מבטיח רווחים כי הכל יכול להשתנות, אבל ברור שבתהליך הזה של המכסים יהיו גם חברות שירוויחו. ישראל באופן יחסי נפגעת פחות ממדינות רבות אחרות בעולם. נראה שעיקר הפגיעה תהיה בחברות סיניות שיתקשו להתחרות עם המכסים האמריקאים. כמו כן, העלאת המכסים במדינות האלו, יכולה להוביל ליתרון ליצואניות ישראליות שבאופן יחסי המכסים על הסחורה שלהן יהיו נמוכים. 

להמחשה - נניח שיש חברה ישראלית שמוכרת בכל העולם. המכסים על ארה"ב יגרמו לה להיות בעמדה טובה יותר מול מתחרות סיניות ואירופאיות, אבל לא מול הייצור המקומי בארה"ב. העלאת המכסים של סין לארה"ב, תוביל ליתרון תחרותי של החברה מול יצרנים בארה"ב. אם אירופה תעלה מכסים לסחורה אמריקאית, אז בהתאמה יהיה לחברה הזו יתרון מול הסחורה האמריקאית.

יש חברות כאלו, השוק מעריך שאיי.סי.אל היא אחת מהן. המניה עולה היום למרות הנפילות בשווקים ומעלה גם את האמא - החברה לישראל.

איי.סי.אל מול משבר המכסים: הזדמנות או אתגר?

איי.סי.אל, אומנם חברה ישראלית, אך היא חברה גלובלית המתמחה בייצור דשנים כמו אשלג ופוספטים, כימיקלים תעשייתיים דוגמת ברום ומגנזיום, ופתרונות חקלאיים מתקדמים. פעילותה מתפרשת על פני שלושה תחומים מרכזיים: חקלאות, מזון וחומרים תעשייתיים, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.

ארצות הברית מהווה יעד מרכזי של איי.סי.אל לייצוא דשנים וכימיקלים לחקלאות, המשמעות היא עלייה בעלויות הייצוא. עם זאת, המכס של 17% על ישראל נמוך משמעותית בהשוואה ל-54% על סין, מה שמעניק לחברה יתרון תחרותי פוטנציאלי מול יצרניות סיניות. אם איי.סי.אל לא תצליח להעביר את העלויות המוגדלות לצרכנים האמריקנים, רווחיותה עלולה להיפגע, אך היתרון היחסי עשוי למתן את הנזק ולשפר את מעמדה בשוק. זה יכול להיות מאוד משמעותי בהינתן המכסים הגבוהים על הסינים. 


סין, בתגובה, למכסים האמריקאים, הטילה מכס של 34% על סחורות מארצות הברית, מהלך שפחות משפיע ישירות על איי.סי.אל, שרוב ייצורה אינו מבוסס בארצות הברית. עם זאת, סין היא שוק חשוב לדשנים וספקית חומרי גלם כמו פוספטים עבור החברה. אם סין תחליט להשיב במכסי גומלין על ישראל – דבר שטרם דווח ועל פניו לא אמור להיות מדווח – מכירותיה של איי.סי.אל בשוק הסיני עלולות להיפגע.

תמונת מצב: נתוני מכירות ומקומות ייצור

על בסיס דוחות 2023-2024 והערכות ל-2025, הכנסות איי.סי.אל מתחלקות כך: אירופה מהווה 35%-40% מהמכירות, בעיקר דשנים ומוצרי ברום, עם מפעלים בספרד, גרמניה והולנד; אמריקה הצפונית, בעיקר ארצות הברית, תורמת 25%-30%, שוק חקלאי מרכזי שמושפע כעת מהמכסים; אסיה, כולל סין והודו, מספקת 20%-25%, כאשר הודו רכשה ב-2023 כ-300 אלף טון אשלג בעסקה של 126 מיליון דולר; ישראל והמזרח התיכון תורמים 5%-10%, בעיקר לייצוא מקומי; ושווקים אחרים כמו דרום אמריקה ואוסטרליה מהווים 10%-15%, עם דגש על ברזיל שבה נרכשה חברת NITRO 1000 ב-2024.

ואיפה החברה מייצרת? איי.סי.אל מפעילה מתקני ייצור ברחבי העולם: בישראל, ים המלח מספק אשלג, ברום ומגנזיום, והנגב מפיק פוספטים – מקורות עיקריים לחומרי גלם; באירופה פועלים מפעלי אשלג בספרד ובבריטניה ומתקנים נוספים בגרמניה והולנד; בארצות הברית יש מתקנים משניים לעיבוד ושיווק; בסין קיים מפעל קטן לעיבוד מקומי; ובנוסף יש פעילות משנית בברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ותוכנית להקמת מפעל בהודו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יותר יתרונות מחסרונות (בינתיים)

ההשפעה של המכסים על איי.סי.אל היא בהגדרה שלילית כי היא מעלה את התמחור, אבל הכל יחסי - ובאופן יחסי מצבה לעומת המתחרות טוב. המכס הגבוה של 54% על סין צפוי לפגוע ביצרניות דשנים סיניות, בעוד המכס של 17% על ישראל ממצב את איי.סי.אל בעמדת יתרון מחירי בשווקים כמו ארצות הברית ואירופה. הגיוון הגיאוגרפי של החברה תומך בכך: אירופה, שמהווה חלק ניכר מהכנסותיה, אינה מושפעת ישירות מהמכסים האמריקניים, ושווקים מתפתחים כמו הודו וברזיל ממשיכים לצמוח. בנוסף, רוב חומרי הגלם של איי.סי.אל מופקים בישראל, מה שמפחית את התלות בייבוא מסין ומגן עליה מפני עליות מחירים בשרשרת האספקה.

יש גם סיכונים -  עלויות הייצוא לארצות הברית עלולות לפגוע ברווחיות בטווח הקצר, במיוחד אם החברה לא תצליח לגלגל את העלייה בעלויות ללקוחות. עלייה אפשרית בעלויות חומרי גלם מסין, אם יוטלו מכסים נוספים, היא אתגר נוסף. ואם סין תגיב במכסי גומלין על ישראל, השוק הסיני – שמהווה פחות מ-25% מההכנסות – עלול להפוך לפחות נגיש, אם כי התלות בו אינה קריטית.

והסיכון הנוסף - אנחנו במצב של אי וודאות והכל יכול להתרחש. חברות נכנסות למגננה. חברות עוצרות הזמנות. לאיי.סי.אל יש מוצרים מבוקשים ונדרשים, אבל יכולה להיות עצירה מסוימת וירידה בביקושים גם בשווקים האלו. חוץ מזה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע למכסים, וכל עוד הכל פתוח, כך גם הסיכויים והסיכונים לגבי איי.סי.אל עדיין פתוחים ועדיין - באופן יחסי היא ממוקמת טוב לאור המידע על המכסים כרגע.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עבודה טובה ביזפורטל המניה זינקה (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל טוב ויפה אך האטה עולמית גורמת לירידה בביקושים לברום ואשלג (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.