המניה הישראלית שהמשבר עושה לה טוב - ובכמה היא עולה היום?
משקיעים מתוחכמים יושבים עכשיו ובוחנים בזכוכית מגדלת את ההשלכות של מכסי ארה"ב, מכסי סין ומכסי אירופה הצפויים על התוצאות העסקיות של החברות. זה הזמן שלהם לעשות כסף. זה עדיין לא מבטיח רווחים כי הכל יכול להשתנות, אבל ברור שבתהליך הזה של המכסים יהיו גם חברות שירוויחו. ישראל באופן יחסי נפגעת פחות ממדינות רבות אחרות בעולם. נראה שעיקר הפגיעה תהיה בחברות סיניות שיתקשו להתחרות עם המכסים האמריקאים. כמו כן, העלאת המכסים במדינות האלו, יכולה להוביל ליתרון ליצואניות ישראליות שבאופן יחסי המכסים על הסחורה שלהן יהיו נמוכים.
להמחשה - נניח שיש חברה ישראלית שמוכרת בכל העולם. המכסים על ארה"ב יגרמו לה להיות בעמדה טובה יותר מול מתחרות סיניות ואירופאיות, אבל לא מול הייצור המקומי בארה"ב. העלאת המכסים של סין לארה"ב, תוביל ליתרון תחרותי של החברה מול יצרנים בארה"ב. אם אירופה תעלה מכסים לסחורה אמריקאית, אז בהתאמה יהיה לחברה הזו יתרון מול הסחורה האמריקאית.
יש חברות כאלו, השוק מעריך שאיי.סי.אל היא אחת מהן. המניה עולה היום למרות הנפילות בשווקים ומעלה גם את האמא - החברה לישראל.
איי.סי.אל מול משבר המכסים: הזדמנות או אתגר?
איי.סי.אל, אומנם חברה ישראלית, אך היא חברה גלובלית המתמחה בייצור דשנים כמו אשלג ופוספטים, כימיקלים תעשייתיים דוגמת ברום ומגנזיום, ופתרונות חקלאיים מתקדמים. פעילותה מתפרשת על פני שלושה תחומים מרכזיים: חקלאות, מזון וחומרים תעשייתיים, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.
ארצות הברית מהווה יעד מרכזי של איי.סי.אל לייצוא דשנים וכימיקלים לחקלאות, המשמעות היא עלייה בעלויות הייצוא. עם זאת, המכס של 17% על ישראל נמוך משמעותית בהשוואה ל-54% על סין, מה שמעניק לחברה יתרון תחרותי פוטנציאלי מול יצרניות סיניות. אם איי.סי.אל לא תצליח להעביר את העלויות המוגדלות לצרכנים האמריקנים, רווחיותה עלולה להיפגע, אך היתרון היחסי עשוי למתן את הנזק ולשפר את מעמדה בשוק. זה יכול להיות מאוד משמעותי בהינתן המכסים הגבוהים על הסינים.
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סין, בתגובה, למכסים האמריקאים, הטילה מכס של 34% על סחורות מארצות הברית, מהלך שפחות משפיע ישירות על איי.סי.אל, שרוב ייצורה אינו מבוסס בארצות הברית. עם זאת, סין היא שוק חשוב לדשנים וספקית חומרי גלם כמו פוספטים עבור החברה. אם סין תחליט להשיב במכסי גומלין על ישראל – דבר שטרם דווח ועל פניו לא אמור להיות מדווח – מכירותיה של איי.סי.אל בשוק הסיני עלולות להיפגע.
תמונת מצב: נתוני מכירות ומקומות ייצור
על בסיס דוחות 2023-2024 והערכות ל-2025, הכנסות איי.סי.אל מתחלקות כך: אירופה מהווה 35%-40% מהמכירות, בעיקר דשנים ומוצרי ברום, עם מפעלים בספרד, גרמניה והולנד; אמריקה הצפונית, בעיקר ארצות הברית, תורמת 25%-30%, שוק חקלאי מרכזי שמושפע כעת מהמכסים; אסיה, כולל סין והודו, מספקת 20%-25%, כאשר הודו רכשה ב-2023 כ-300 אלף טון אשלג בעסקה של 126 מיליון דולר; ישראל והמזרח התיכון תורמים 5%-10%, בעיקר לייצוא מקומי; ושווקים אחרים כמו דרום אמריקה ואוסטרליה מהווים 10%-15%, עם דגש על ברזיל שבה נרכשה חברת NITRO 1000 ב-2024.
ואיפה החברה מייצרת? איי.סי.אל מפעילה מתקני ייצור ברחבי העולם: בישראל, ים המלח מספק אשלג, ברום ומגנזיום, והנגב מפיק פוספטים – מקורות עיקריים לחומרי גלם; באירופה פועלים מפעלי אשלג בספרד ובבריטניה ומתקנים נוספים בגרמניה והולנד; בארצות הברית יש מתקנים משניים לעיבוד ושיווק; בסין קיים מפעל קטן לעיבוד מקומי; ובנוסף יש פעילות משנית בברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ותוכנית להקמת מפעל בהודו.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
יותר יתרונות מחסרונות (בינתיים)
ההשפעה של המכסים על איי.סי.אל היא בהגדרה שלילית כי היא מעלה את התמחור, אבל הכל יחסי - ובאופן יחסי מצבה לעומת המתחרות טוב. המכס הגבוה של 54% על סין צפוי לפגוע ביצרניות דשנים סיניות, בעוד המכס של 17% על ישראל ממצב את איי.סי.אל בעמדת יתרון מחירי בשווקים כמו ארצות הברית ואירופה. הגיוון הגיאוגרפי של החברה תומך בכך: אירופה, שמהווה חלק ניכר מהכנסותיה, אינה מושפעת ישירות מהמכסים האמריקניים, ושווקים מתפתחים כמו הודו וברזיל ממשיכים לצמוח. בנוסף, רוב חומרי הגלם של איי.סי.אל מופקים בישראל, מה שמפחית את התלות בייבוא מסין ומגן עליה מפני עליות מחירים בשרשרת האספקה.
יש גם סיכונים - עלויות הייצוא לארצות הברית עלולות לפגוע ברווחיות בטווח הקצר, במיוחד אם החברה לא תצליח לגלגל את העלייה בעלויות ללקוחות. עלייה אפשרית בעלויות חומרי גלם מסין, אם יוטלו מכסים נוספים, היא אתגר נוסף. ואם סין תגיב במכסי גומלין על ישראל, השוק הסיני – שמהווה פחות מ-25% מההכנסות – עלול להפוך לפחות נגיש, אם כי התלות בו אינה קריטית.
והסיכון הנוסף - אנחנו במצב של אי וודאות והכל יכול להתרחש. חברות נכנסות למגננה. חברות עוצרות הזמנות. לאיי.סי.אל יש מוצרים מבוקשים ונדרשים, אבל יכולה להיות עצירה מסוימת וירידה בביקושים גם בשווקים האלו. חוץ מזה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע למכסים, וכל עוד הכל פתוח, כך גם הסיכויים והסיכונים לגבי איי.סי.אל עדיין פתוחים ועדיין - באופן יחסי היא ממוקמת טוב לאור המידע על המכסים כרגע.
- 2.עבודה טובה ביזפורטל המניה זינקה (ל"ת)אנונימי 07/04/2025 19:46הגב לתגובה זו
- 1.הכל טוב ויפה אך האטה עולמית גורמת לירידה בביקושים לברום ואשלג (ל"ת)אנונימי 07/04/2025 13:49הגב לתגובה זו

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
