כיל כימיקלים לישראל ים המלח
צילום: ביזפורטל

המניה הישראלית שהמשבר עושה לה טוב - ובכמה היא עולה היום?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה איי.סי.אל

משקיעים מתוחכמים יושבים עכשיו ובוחנים בזכוכית מגדלת את ההשלכות של מכסי ארה"ב, מכסי סין ומכסי אירופה הצפויים על התוצאות העסקיות של החברות. זה הזמן שלהם לעשות כסף. זה עדיין לא מבטיח רווחים כי הכל יכול להשתנות, אבל ברור שבתהליך הזה של המכסים יהיו גם חברות שירוויחו. ישראל באופן יחסי נפגעת פחות ממדינות רבות אחרות בעולם. נראה שעיקר הפגיעה תהיה בחברות סיניות שיתקשו להתחרות עם המכסים האמריקאים. כמו כן, העלאת המכסים במדינות האלו, יכולה להוביל ליתרון ליצואניות ישראליות שבאופן יחסי המכסים על הסחורה שלהן יהיו נמוכים. 

להמחשה - נניח שיש חברה ישראלית שמוכרת בכל העולם. המכסים על ארה"ב יגרמו לה להיות בעמדה טובה יותר מול מתחרות סיניות ואירופאיות, אבל לא מול הייצור המקומי בארה"ב. העלאת המכסים של סין לארה"ב, תוביל ליתרון תחרותי של החברה מול יצרנים בארה"ב. אם אירופה תעלה מכסים לסחורה אמריקאית, אז בהתאמה יהיה לחברה הזו יתרון מול הסחורה האמריקאית.

יש חברות כאלו, השוק מעריך שאיי.סי.אל היא אחת מהן. המניה עולה היום למרות הנפילות בשווקים ומעלה גם את האמא - החברה לישראל.

איי.סי.אל מול משבר המכסים: הזדמנות או אתגר?

איי.סי.אל, אומנם חברה ישראלית, אך היא חברה גלובלית המתמחה בייצור דשנים כמו אשלג ופוספטים, כימיקלים תעשייתיים דוגמת ברום ומגנזיום, ופתרונות חקלאיים מתקדמים. פעילותה מתפרשת על פני שלושה תחומים מרכזיים: חקלאות, מזון וחומרים תעשייתיים, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.

ארצות הברית מהווה יעד מרכזי של איי.סי.אל לייצוא דשנים וכימיקלים לחקלאות, המשמעות היא עלייה בעלויות הייצוא. עם זאת, המכס של 17% על ישראל נמוך משמעותית בהשוואה ל-54% על סין, מה שמעניק לחברה יתרון תחרותי פוטנציאלי מול יצרניות סיניות. אם איי.סי.אל לא תצליח להעביר את העלויות המוגדלות לצרכנים האמריקנים, רווחיותה עלולה להיפגע, אך היתרון היחסי עשוי למתן את הנזק ולשפר את מעמדה בשוק. זה יכול להיות מאוד משמעותי בהינתן המכסים הגבוהים על הסינים. 


סין, בתגובה, למכסים האמריקאים, הטילה מכס של 34% על סחורות מארצות הברית, מהלך שפחות משפיע ישירות על איי.סי.אל, שרוב ייצורה אינו מבוסס בארצות הברית. עם זאת, סין היא שוק חשוב לדשנים וספקית חומרי גלם כמו פוספטים עבור החברה. אם סין תחליט להשיב במכסי גומלין על ישראל – דבר שטרם דווח ועל פניו לא אמור להיות מדווח – מכירותיה של איי.סי.אל בשוק הסיני עלולות להיפגע.

תמונת מצב: נתוני מכירות ומקומות ייצור

על בסיס דוחות 2023-2024 והערכות ל-2025, הכנסות איי.סי.אל מתחלקות כך: אירופה מהווה 35%-40% מהמכירות, בעיקר דשנים ומוצרי ברום, עם מפעלים בספרד, גרמניה והולנד; אמריקה הצפונית, בעיקר ארצות הברית, תורמת 25%-30%, שוק חקלאי מרכזי שמושפע כעת מהמכסים; אסיה, כולל סין והודו, מספקת 20%-25%, כאשר הודו רכשה ב-2023 כ-300 אלף טון אשלג בעסקה של 126 מיליון דולר; ישראל והמזרח התיכון תורמים 5%-10%, בעיקר לייצוא מקומי; ושווקים אחרים כמו דרום אמריקה ואוסטרליה מהווים 10%-15%, עם דגש על ברזיל שבה נרכשה חברת NITRO 1000 ב-2024.

ואיפה החברה מייצרת? איי.סי.אל מפעילה מתקני ייצור ברחבי העולם: בישראל, ים המלח מספק אשלג, ברום ומגנזיום, והנגב מפיק פוספטים – מקורות עיקריים לחומרי גלם; באירופה פועלים מפעלי אשלג בספרד ובבריטניה ומתקנים נוספים בגרמניה והולנד; בארצות הברית יש מתקנים משניים לעיבוד ושיווק; בסין קיים מפעל קטן לעיבוד מקומי; ובנוסף יש פעילות משנית בברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ותוכנית להקמת מפעל בהודו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יותר יתרונות מחסרונות (בינתיים)

ההשפעה של המכסים על איי.סי.אל היא בהגדרה שלילית כי היא מעלה את התמחור, אבל הכל יחסי - ובאופן יחסי מצבה לעומת המתחרות טוב. המכס הגבוה של 54% על סין צפוי לפגוע ביצרניות דשנים סיניות, בעוד המכס של 17% על ישראל ממצב את איי.סי.אל בעמדת יתרון מחירי בשווקים כמו ארצות הברית ואירופה. הגיוון הגיאוגרפי של החברה תומך בכך: אירופה, שמהווה חלק ניכר מהכנסותיה, אינה מושפעת ישירות מהמכסים האמריקניים, ושווקים מתפתחים כמו הודו וברזיל ממשיכים לצמוח. בנוסף, רוב חומרי הגלם של איי.סי.אל מופקים בישראל, מה שמפחית את התלות בייבוא מסין ומגן עליה מפני עליות מחירים בשרשרת האספקה.

יש גם סיכונים -  עלויות הייצוא לארצות הברית עלולות לפגוע ברווחיות בטווח הקצר, במיוחד אם החברה לא תצליח לגלגל את העלייה בעלויות ללקוחות. עלייה אפשרית בעלויות חומרי גלם מסין, אם יוטלו מכסים נוספים, היא אתגר נוסף. ואם סין תגיב במכסי גומלין על ישראל, השוק הסיני – שמהווה פחות מ-25% מההכנסות – עלול להפוך לפחות נגיש, אם כי התלות בו אינה קריטית.

והסיכון הנוסף - אנחנו במצב של אי וודאות והכל יכול להתרחש. חברות נכנסות למגננה. חברות עוצרות הזמנות. לאיי.סי.אל יש מוצרים מבוקשים ונדרשים, אבל יכולה להיות עצירה מסוימת וירידה בביקושים גם בשווקים האלו. חוץ מזה, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע למכסים, וכל עוד הכל פתוח, כך גם הסיכויים והסיכונים לגבי איי.סי.אל עדיין פתוחים ועדיין - באופן יחסי היא ממוקמת טוב לאור המידע על המכסים כרגע.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עבודה טובה ביזפורטל המניה זינקה (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל טוב ויפה אך האטה עולמית גורמת לירידה בביקושים לברום ואשלג (ל"ת)
    אנונימי 07/04/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.