יואב תורגמן
צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "צמחנו כפול מאלביט ותע"א; נקלוט השנה מאות רבות של עובדים"

אחרי התוצאות החזקות, יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל מספר על האתגרים שליוו את השנה האחרונה, ומסביר מה מסייע להם להמשיך לצמוח בסביבה שזוכה לעניין הולך וגובר;  וגם - איזו קפיצת מדרגה ביצעה כיפת ברזל ומתי מעכת הלייזר תהפוך למבצעית?

איתן גרסטנפלד | (5)

החברות הביטחוניות כבר הרגילו אותנו בשנתיים האחרונות, לכך שהן רושמות תוצאות חזקות רבעון אחרי רבעון. עם זאת, בשיחה עם ביזפורטל מספר מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדוע התוצאות החזקות עליהן דיווחה הבוקר, לא באות כמובן מאילו. בנוסף, הוא מספר על הייחודיות והרלוונטיות של מוצרי החברה, ושופך אור על קפיצת המדרגה שביצעה כיפת ברזל וכן על הפריסה של מערכת הלייזר שפיתחה - "מגן אור".


"זו שנה שהיו בה את כל הסיבות לזה שהיא תהיה פחות תהיה טובה. מרבית עובדי רפאל נמצאים בצפון, מאות עובדים פינו מבתיהם וחווינו תקיפות של רקטות וטילים. הגענו ל-20% מהעובדים שגויסו למילואים, ושרשראות האספקה היו מאתגרות. למרות זאת אנחנו מסכמים שנה עם שיא בכל הזמנים, רשמנו עליה של 27% בהיקף המכירות, זה שיעור כפול מזה של תעשייה אווירת ואלביט. אם נסתכל על רפאל לפני 4 שנים היא הייתה חברה עם הזמנות שנתיות של  10 מיליארד הזמנות, השנה אנחנו עם למעלה מ-30 מיליארד שקל, זו צמיחה של פי 3 תוך 3-4 שנים", מספר תורג'מן.

 

אנחנו שומעים ורואים את השיח סביב הגדלת תקציבי הביטחון בעולם, איך אתם מרגישים את זה? רואים התעניינות גוברת אולי מדינות שלא דיברו איתכם עד עכשיו?


אם נסתכל על הצמיחה בתקציבי הביטחון בעולים, היא מתונה ביחס לצמיחה של רפאל. זו אינדיקציה שיש הערכה מאד גדולה למוצרים של רפאל. אין ספק שחלק מהביקושים הם תולדה של המתיחות הביטחונית הגלובאלית שנמצאת בסימן עליה. אנחנו מציעים מוצרים שלאחרים אין, אנחנו מספקים מוצרים ייחודים או כאלה שבולטים באופן משמעותי ביחס לאחרים. כיפת ברזל היא ייחודית, מעיל רוח, היא מערכת ההגנה המבצעית היחדה בעולם, שהוכיחה את עצמה שוב ושוב בהצלת חיים ואפשור של תמרון. טילי הספייק שלנו, הם רב מכר עולמי, שנמכר ללמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם, אנחנו כבר בדור חמש, כשכל האחרים הרבה מאחורינו. ברפאל יש סל מוצרים מאד רחב ומוצלח, וזה מה שדוחף אותנו למעלה.


"אנחנו גם משקיעים בזה המון כסף. בשנת 2024 היקף המחק והפיתוח בחברה היה יותר מ-6 מיליארד שקל. מתוך זה יותר מ-1 מיליארד שקל, הגיעו מכספי רפאל. השנה אנחנו הולכים להשקיע 30% יותר, כך שאנחנו מכינים למערכת הביטחון את היתרון היחסי העתידי, מתוך הבנה שזה מה שמאפשר לנו לשמור על בטחון המדינה.

 

ההשקעה באה לידי ביטוי גם בכך שגייסתם השנה כמות שיא של עובדים (1,800), איך קולטים כמות כזאת וכמה אתם מתכננים לגייס בשנה הקרובה?

"זה אתגר גדול מאד. כל הארגון התגייס לגייסו ולקלוט את העובדים החדשים. אנחנו קולטים את המדענים והמהנדסים הטובים ביותר ולא מתפשרים על איכות האנשים. גם השנה נקלוט מאות רבות של עובדים ונשלב אותם בתוך מגוון תחומי עשייה. אנחנו חברה שמציעה תעסוקה מולטי-דיסיפלינרית ביותר מ-240 סוגי מקצוע. אחנו ממשיכים להיות המעסיק הכי גדול בצפון וגורם כלכלי משמעותי גם ברמת המדינה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


קפיצת המדרגה של כיפת ברזל ומגן אור

השיחה שלנו עם תורג'מן מגיעה פחות משבוע אחרי שמשרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על "קפיצת מדרגה משמעותית" ביכולות של כיפת ברזל, אחת ממערכות הדגל של החברה. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.


"הייתה סדרת ניסויים מאד אינטנסיבית ומוצלחת, כנראה הגדולה והמשמעותית ביותר מאז שפיתחנו את המערכת. בחנו והוכחנו יכולות חדשות שמתאימות את המערכת לאיומים עתידיים מתפתחים. זו קפיצת מדרגה של ממש ביכולות של המערכת שהוכיחה שוב ושוב שאין אתגר שהיא לא מצליחה לעמוד בפניו. היכולת שלנו להתאים אותה ולשפר אותה הם כאלה שהיא מתמודדת עם כל סוגי האיומים, ועכשיו גם הוכחנו שגם עם האיומים העתידיים היא יודעת להתמודד", מסביר תורג'מן.


על אילו איומים מדובר?

"בדקנו אותה מול רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בעיקר בחנו את הרובוסטיות של המענה וראינו מערכת שנותנת ביצועים מאד טובים".


איך מתקדם הפיתוח של מערכת מגן אור?

"מגן אור זו פריצת דרך עולמית של רפאל. למערכת יש ביצועים שאין לאף אחד דומים לה. הבטחנו שנספק אותה השנה למרות כל האתגרים והיא תהיה חלק ממערכת כיפת ברזל. זה יאפשר להוריד את עלות היירוט היחסית".


זה לא יפגע בפעילות של כיפת ברזל, ממנה את נהנים ממכירות שיא?

 "הייעוד המרכזי של רפאל הוא להיות נדבך מרכזי בביטחון המדינה. השיקול הכלכלי הוא משני. גם אם זה יקטין לנו חלק מהעסקים, כל עוד ביטחון המדינה יצא נשכר דיינו. אותנו מעניין קודם כל בטחון המדינה, זה מתחיל בי ונגמר באחרון המהנדסים והמדענים. אני לא בטוח שזה יקטין את הפעילות של כיפת ברזל, שנותנת מענה להמון תרחישים, אבל גם אם זה יקרה אנחנו בסדר עם זה".


תוצאות שיא בשנה החולפת 

רפאל דיווחה הבוקר תוצאות שיא בשנת 2024 - עלייה של 27% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב- 17.84 מיליארד שקל, לעומת 14 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח נקי הסתכם בכ-950 מיליון שקל, עליה של 64% לעומת הרווח הנקי ב- 2023. לרפאל צבר הזמנות חסר תקדים בהיקף של 64.77 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 24% לעומת הצבר של שנת 2023 (52.44 מיליארד שקל). הצבר מהווה 3.6 שנות מכירה וכמחציתו הן מהזמנות יצוא. קבלת הזמנות בהיקף של 30.43 מיליארד שקל לעומת 29.86 מיליארד שקל בשנת 2023 ו- 16.1 מיליארד שקל בשנת 2022.


רפאל מציינת כי הרבעון הרביעי של שנת 2024 היה הרבעון החזק בשנת הפעילות ורבעון שיא במכירות עם מכירות בסך 5.47 מיליארד שקל, עליה של כ-20% לעומת 4.56 מיליארד שקל ברבעון 4 בשנת 2023. ההזמנות ברבעון זה עומדות על סך של כ-11 מיליארד שקל.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יוזל 27/03/2025 23:36
    הגב לתגובה זו
    לא מובן איך משהבט איפשר לך לערוק מתעשייה אוירית אלתא לרפאל. מכרת אותם בשתי גרוש.
  • 3.
    אנונימי 27/03/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הסיפורים על הלייזר. פשוט בלתי אפשרי !!! לגבי היצוא כולכם הייתם פושטים את הרגל בלי הקניות של ישראל.
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
    אם יש הצלחות לרפאל זה לא אתה!!!!!עזבת את אלתא ועברת לרפאל תוך התעלמות מהאתיקה ...
  • אנונימי 29/03/2025 07:45
    הגב לתגובה זו
    הוא כבר מספיק זמן במערכת.ויש שינויי לטובה
  • 1.
    מהפך 77 שנה 26/03/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    מטמאים ומזהמים עולמו קדוש דור מרגל בוגד חסר ישע ותמרורי אזהרה .
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.


השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%: