יואב תורגמן
צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "צמחנו כפול מאלביט ותע"א; נקלוט השנה מאות רבות של עובדים"

אחרי התוצאות החזקות, יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל מספר על האתגרים שליוו את השנה האחרונה, ומסביר מה מסייע להם להמשיך לצמוח בסביבה שזוכה לעניין הולך וגובר;  וגם - איזו קפיצת מדרגה ביצעה כיפת ברזל ומתי מעכת הלייזר תהפוך למבצעית?

איתן גרסטנפלד | (5)

החברות הביטחוניות כבר הרגילו אותנו בשנתיים האחרונות, לכך שהן רושמות תוצאות חזקות רבעון אחרי רבעון. עם זאת, בשיחה עם ביזפורטל מספר מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדוע התוצאות החזקות עליהן דיווחה הבוקר, לא באות כמובן מאילו. בנוסף, הוא מספר על הייחודיות והרלוונטיות של מוצרי החברה, ושופך אור על קפיצת המדרגה שביצעה כיפת ברזל וכן על הפריסה של מערכת הלייזר שפיתחה - "מגן אור".


"זו שנה שהיו בה את כל הסיבות לזה שהיא תהיה פחות תהיה טובה. מרבית עובדי רפאל נמצאים בצפון, מאות עובדים פינו מבתיהם וחווינו תקיפות של רקטות וטילים. הגענו ל-20% מהעובדים שגויסו למילואים, ושרשראות האספקה היו מאתגרות. למרות זאת אנחנו מסכמים שנה עם שיא בכל הזמנים, רשמנו עליה של 27% בהיקף המכירות, זה שיעור כפול מזה של תעשייה אווירת ואלביט. אם נסתכל על רפאל לפני 4 שנים היא הייתה חברה עם הזמנות שנתיות של  10 מיליארד הזמנות, השנה אנחנו עם למעלה מ-30 מיליארד שקל, זו צמיחה של פי 3 תוך 3-4 שנים", מספר תורג'מן.

 

אנחנו שומעים ורואים את השיח סביב הגדלת תקציבי הביטחון בעולם, איך אתם מרגישים את זה? רואים התעניינות גוברת אולי מדינות שלא דיברו איתכם עד עכשיו?


אם נסתכל על הצמיחה בתקציבי הביטחון בעולים, היא מתונה ביחס לצמיחה של רפאל. זו אינדיקציה שיש הערכה מאד גדולה למוצרים של רפאל. אין ספק שחלק מהביקושים הם תולדה של המתיחות הביטחונית הגלובאלית שנמצאת בסימן עליה. אנחנו מציעים מוצרים שלאחרים אין, אנחנו מספקים מוצרים ייחודים או כאלה שבולטים באופן משמעותי ביחס לאחרים. כיפת ברזל היא ייחודית, מעיל רוח, היא מערכת ההגנה המבצעית היחדה בעולם, שהוכיחה את עצמה שוב ושוב בהצלת חיים ואפשור של תמרון. טילי הספייק שלנו, הם רב מכר עולמי, שנמכר ללמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם, אנחנו כבר בדור חמש, כשכל האחרים הרבה מאחורינו. ברפאל יש סל מוצרים מאד רחב ומוצלח, וזה מה שדוחף אותנו למעלה.


"אנחנו גם משקיעים בזה המון כסף. בשנת 2024 היקף המחק והפיתוח בחברה היה יותר מ-6 מיליארד שקל. מתוך זה יותר מ-1 מיליארד שקל, הגיעו מכספי רפאל. השנה אנחנו הולכים להשקיע 30% יותר, כך שאנחנו מכינים למערכת הביטחון את היתרון היחסי העתידי, מתוך הבנה שזה מה שמאפשר לנו לשמור על בטחון המדינה.

 

ההשקעה באה לידי ביטוי גם בכך שגייסתם השנה כמות שיא של עובדים (1,800), איך קולטים כמות כזאת וכמה אתם מתכננים לגייס בשנה הקרובה?

"זה אתגר גדול מאד. כל הארגון התגייס לגייסו ולקלוט את העובדים החדשים. אנחנו קולטים את המדענים והמהנדסים הטובים ביותר ולא מתפשרים על איכות האנשים. גם השנה נקלוט מאות רבות של עובדים ונשלב אותם בתוך מגוון תחומי עשייה. אנחנו חברה שמציעה תעסוקה מולטי-דיסיפלינרית ביותר מ-240 סוגי מקצוע. אחנו ממשיכים להיות המעסיק הכי גדול בצפון וגורם כלכלי משמעותי גם ברמת המדינה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


קפיצת המדרגה של כיפת ברזל ומגן אור

השיחה שלנו עם תורג'מן מגיעה פחות משבוע אחרי שמשרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על "קפיצת מדרגה משמעותית" ביכולות של כיפת ברזל, אחת ממערכות הדגל של החברה. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.


"הייתה סדרת ניסויים מאד אינטנסיבית ומוצלחת, כנראה הגדולה והמשמעותית ביותר מאז שפיתחנו את המערכת. בחנו והוכחנו יכולות חדשות שמתאימות את המערכת לאיומים עתידיים מתפתחים. זו קפיצת מדרגה של ממש ביכולות של המערכת שהוכיחה שוב ושוב שאין אתגר שהיא לא מצליחה לעמוד בפניו. היכולת שלנו להתאים אותה ולשפר אותה הם כאלה שהיא מתמודדת עם כל סוגי האיומים, ועכשיו גם הוכחנו שגם עם האיומים העתידיים היא יודעת להתמודד", מסביר תורג'מן.


על אילו איומים מדובר?

"בדקנו אותה מול רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בעיקר בחנו את הרובוסטיות של המענה וראינו מערכת שנותנת ביצועים מאד טובים".


איך מתקדם הפיתוח של מערכת מגן אור?

"מגן אור זו פריצת דרך עולמית של רפאל. למערכת יש ביצועים שאין לאף אחד דומים לה. הבטחנו שנספק אותה השנה למרות כל האתגרים והיא תהיה חלק ממערכת כיפת ברזל. זה יאפשר להוריד את עלות היירוט היחסית".


זה לא יפגע בפעילות של כיפת ברזל, ממנה את נהנים ממכירות שיא?

 "הייעוד המרכזי של רפאל הוא להיות נדבך מרכזי בביטחון המדינה. השיקול הכלכלי הוא משני. גם אם זה יקטין לנו חלק מהעסקים, כל עוד ביטחון המדינה יצא נשכר דיינו. אותנו מעניין קודם כל בטחון המדינה, זה מתחיל בי ונגמר באחרון המהנדסים והמדענים. אני לא בטוח שזה יקטין את הפעילות של כיפת ברזל, שנותנת מענה להמון תרחישים, אבל גם אם זה יקרה אנחנו בסדר עם זה".


תוצאות שיא בשנה החולפת 

רפאל דיווחה הבוקר תוצאות שיא בשנת 2024 - עלייה של 27% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב- 17.84 מיליארד שקל, לעומת 14 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח נקי הסתכם בכ-950 מיליון שקל, עליה של 64% לעומת הרווח הנקי ב- 2023. לרפאל צבר הזמנות חסר תקדים בהיקף של 64.77 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 24% לעומת הצבר של שנת 2023 (52.44 מיליארד שקל). הצבר מהווה 3.6 שנות מכירה וכמחציתו הן מהזמנות יצוא. קבלת הזמנות בהיקף של 30.43 מיליארד שקל לעומת 29.86 מיליארד שקל בשנת 2023 ו- 16.1 מיליארד שקל בשנת 2022.


רפאל מציינת כי הרבעון הרביעי של שנת 2024 היה הרבעון החזק בשנת הפעילות ורבעון שיא במכירות עם מכירות בסך 5.47 מיליארד שקל, עליה של כ-20% לעומת 4.56 מיליארד שקל ברבעון 4 בשנת 2023. ההזמנות ברבעון זה עומדות על סך של כ-11 מיליארד שקל.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יוזל 27/03/2025 23:36
    הגב לתגובה זו
    לא מובן איך משהבט איפשר לך לערוק מתעשייה אוירית אלתא לרפאל. מכרת אותם בשתי גרוש.
  • 3.
    אנונימי 27/03/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הסיפורים על הלייזר. פשוט בלתי אפשרי !!! לגבי היצוא כולכם הייתם פושטים את הרגל בלי הקניות של ישראל.
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
    אם יש הצלחות לרפאל זה לא אתה!!!!!עזבת את אלתא ועברת לרפאל תוך התעלמות מהאתיקה ...
  • אנונימי 29/03/2025 07:45
    הגב לתגובה זו
    הוא כבר מספיק זמן במערכת.ויש שינויי לטובה
  • 1.
    מהפך 77 שנה 26/03/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    מטמאים ומזהמים עולמו קדוש דור מרגל בוגד חסר ישע ותמרורי אזהרה .
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.