יואב תורגמן
צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "צמחנו כפול מאלביט ותע"א; נקלוט השנה מאות רבות של עובדים"

אחרי התוצאות החזקות, יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל מספר על האתגרים שליוו את השנה האחרונה, ומסביר מה מסייע להם להמשיך לצמוח בסביבה שזוכה לעניין הולך וגובר;  וגם - איזו קפיצת מדרגה ביצעה כיפת ברזל ומתי מעכת הלייזר תהפוך למבצעית?

איתן גרסטנפלד | (5)

החברות הביטחוניות כבר הרגילו אותנו בשנתיים האחרונות, לכך שהן רושמות תוצאות חזקות רבעון אחרי רבעון. עם זאת, בשיחה עם ביזפורטל מספר מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדוע התוצאות החזקות עליהן דיווחה הבוקר, לא באות כמובן מאילו. בנוסף, הוא מספר על הייחודיות והרלוונטיות של מוצרי החברה, ושופך אור על קפיצת המדרגה שביצעה כיפת ברזל וכן על הפריסה של מערכת הלייזר שפיתחה - "מגן אור".


"זו שנה שהיו בה את כל הסיבות לזה שהיא תהיה פחות תהיה טובה. מרבית עובדי רפאל נמצאים בצפון, מאות עובדים פינו מבתיהם וחווינו תקיפות של רקטות וטילים. הגענו ל-20% מהעובדים שגויסו למילואים, ושרשראות האספקה היו מאתגרות. למרות זאת אנחנו מסכמים שנה עם שיא בכל הזמנים, רשמנו עליה של 27% בהיקף המכירות, זה שיעור כפול מזה של תעשייה אווירת ואלביט. אם נסתכל על רפאל לפני 4 שנים היא הייתה חברה עם הזמנות שנתיות של  10 מיליארד הזמנות, השנה אנחנו עם למעלה מ-30 מיליארד שקל, זו צמיחה של פי 3 תוך 3-4 שנים", מספר תורג'מן.

 

אנחנו שומעים ורואים את השיח סביב הגדלת תקציבי הביטחון בעולם, איך אתם מרגישים את זה? רואים התעניינות גוברת אולי מדינות שלא דיברו איתכם עד עכשיו?


אם נסתכל על הצמיחה בתקציבי הביטחון בעולים, היא מתונה ביחס לצמיחה של רפאל. זו אינדיקציה שיש הערכה מאד גדולה למוצרים של רפאל. אין ספק שחלק מהביקושים הם תולדה של המתיחות הביטחונית הגלובאלית שנמצאת בסימן עליה. אנחנו מציעים מוצרים שלאחרים אין, אנחנו מספקים מוצרים ייחודים או כאלה שבולטים באופן משמעותי ביחס לאחרים. כיפת ברזל היא ייחודית, מעיל רוח, היא מערכת ההגנה המבצעית היחדה בעולם, שהוכיחה את עצמה שוב ושוב בהצלת חיים ואפשור של תמרון. טילי הספייק שלנו, הם רב מכר עולמי, שנמכר ללמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם, אנחנו כבר בדור חמש, כשכל האחרים הרבה מאחורינו. ברפאל יש סל מוצרים מאד רחב ומוצלח, וזה מה שדוחף אותנו למעלה.


"אנחנו גם משקיעים בזה המון כסף. בשנת 2024 היקף המחק והפיתוח בחברה היה יותר מ-6 מיליארד שקל. מתוך זה יותר מ-1 מיליארד שקל, הגיעו מכספי רפאל. השנה אנחנו הולכים להשקיע 30% יותר, כך שאנחנו מכינים למערכת הביטחון את היתרון היחסי העתידי, מתוך הבנה שזה מה שמאפשר לנו לשמור על בטחון המדינה.

 

ההשקעה באה לידי ביטוי גם בכך שגייסתם השנה כמות שיא של עובדים (1,800), איך קולטים כמות כזאת וכמה אתם מתכננים לגייס בשנה הקרובה?

"זה אתגר גדול מאד. כל הארגון התגייס לגייסו ולקלוט את העובדים החדשים. אנחנו קולטים את המדענים והמהנדסים הטובים ביותר ולא מתפשרים על איכות האנשים. גם השנה נקלוט מאות רבות של עובדים ונשלב אותם בתוך מגוון תחומי עשייה. אנחנו חברה שמציעה תעסוקה מולטי-דיסיפלינרית ביותר מ-240 סוגי מקצוע. אחנו ממשיכים להיות המעסיק הכי גדול בצפון וגורם כלכלי משמעותי גם ברמת המדינה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


קפיצת המדרגה של כיפת ברזל ומגן אור

השיחה שלנו עם תורג'מן מגיעה פחות משבוע אחרי שמשרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על "קפיצת מדרגה משמעותית" ביכולות של כיפת ברזל, אחת ממערכות הדגל של החברה. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.


"הייתה סדרת ניסויים מאד אינטנסיבית ומוצלחת, כנראה הגדולה והמשמעותית ביותר מאז שפיתחנו את המערכת. בחנו והוכחנו יכולות חדשות שמתאימות את המערכת לאיומים עתידיים מתפתחים. זו קפיצת מדרגה של ממש ביכולות של המערכת שהוכיחה שוב ושוב שאין אתגר שהיא לא מצליחה לעמוד בפניו. היכולת שלנו להתאים אותה ולשפר אותה הם כאלה שהיא מתמודדת עם כל סוגי האיומים, ועכשיו גם הוכחנו שגם עם האיומים העתידיים היא יודעת להתמודד", מסביר תורג'מן.


על אילו איומים מדובר?

"בדקנו אותה מול רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בעיקר בחנו את הרובוסטיות של המענה וראינו מערכת שנותנת ביצועים מאד טובים".


איך מתקדם הפיתוח של מערכת מגן אור?

"מגן אור זו פריצת דרך עולמית של רפאל. למערכת יש ביצועים שאין לאף אחד דומים לה. הבטחנו שנספק אותה השנה למרות כל האתגרים והיא תהיה חלק ממערכת כיפת ברזל. זה יאפשר להוריד את עלות היירוט היחסית".


זה לא יפגע בפעילות של כיפת ברזל, ממנה את נהנים ממכירות שיא?

 "הייעוד המרכזי של רפאל הוא להיות נדבך מרכזי בביטחון המדינה. השיקול הכלכלי הוא משני. גם אם זה יקטין לנו חלק מהעסקים, כל עוד ביטחון המדינה יצא נשכר דיינו. אותנו מעניין קודם כל בטחון המדינה, זה מתחיל בי ונגמר באחרון המהנדסים והמדענים. אני לא בטוח שזה יקטין את הפעילות של כיפת ברזל, שנותנת מענה להמון תרחישים, אבל גם אם זה יקרה אנחנו בסדר עם זה".


תוצאות שיא בשנה החולפת 

רפאל דיווחה הבוקר תוצאות שיא בשנת 2024 - עלייה של 27% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב- 17.84 מיליארד שקל, לעומת 14 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח נקי הסתכם בכ-950 מיליון שקל, עליה של 64% לעומת הרווח הנקי ב- 2023. לרפאל צבר הזמנות חסר תקדים בהיקף של 64.77 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 24% לעומת הצבר של שנת 2023 (52.44 מיליארד שקל). הצבר מהווה 3.6 שנות מכירה וכמחציתו הן מהזמנות יצוא. קבלת הזמנות בהיקף של 30.43 מיליארד שקל לעומת 29.86 מיליארד שקל בשנת 2023 ו- 16.1 מיליארד שקל בשנת 2022.


רפאל מציינת כי הרבעון הרביעי של שנת 2024 היה הרבעון החזק בשנת הפעילות ורבעון שיא במכירות עם מכירות בסך 5.47 מיליארד שקל, עליה של כ-20% לעומת 4.56 מיליארד שקל ברבעון 4 בשנת 2023. ההזמנות ברבעון זה עומדות על סך של כ-11 מיליארד שקל.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יוזל 27/03/2025 23:36
    הגב לתגובה זו
    לא מובן איך משהבט איפשר לך לערוק מתעשייה אוירית אלתא לרפאל. מכרת אותם בשתי גרוש.
  • 3.
    אנונימי 27/03/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הסיפורים על הלייזר. פשוט בלתי אפשרי !!! לגבי היצוא כולכם הייתם פושטים את הרגל בלי הקניות של ישראל.
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
    אם יש הצלחות לרפאל זה לא אתה!!!!!עזבת את אלתא ועברת לרפאל תוך התעלמות מהאתיקה ...
  • אנונימי 29/03/2025 07:45
    הגב לתגובה זו
    הוא כבר מספיק זמן במערכת.ויש שינויי לטובה
  • 1.
    מהפך 77 שנה 26/03/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    מטמאים ומזהמים עולמו קדוש דור מרגל בוגד חסר ישע ותמרורי אזהרה .
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 

לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%


אתמול פרסמה הלמ"ס את מאזן התשלומים. לרוב זה לא פרסום שזוכה לתשומת לב. גם הפעם הוא עבר מתחת לרדאר, אבל שמנו לב שלמשהו חריג. לא בטוח בכלל שזו מגמה, אבל מאזן התשלומים התהפך - נוצר לנו גירעון בחשבון השוטף שמבטא את תזוזות ההן בין ישראל לחו"ל. ממצב של עודף דולרי נוצר לנו גירעון וזה אומר שהיו יותר תנועות מישראל החוצה מאשר מישראל פנימה - האם המשקיעים הזרים עוזבים את ישראל? לא. ההיפך, הם הגדילו מאוד את ההשקעות כאן בעיקר מאז המלחמה מול איראן, אבל הישראלים משקיעים הרבה יותר שם, וכך בנטו יש מצב של עודף השקעות בחו"ל - נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?