מנכ"ל רפאל: "צמחנו כפול מאלביט ותע"א; נקלוט השנה מאות רבות של עובדים"
אחרי התוצאות החזקות, יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל מספר על האתגרים שליוו את השנה האחרונה, ומסביר מה מסייע להם להמשיך לצמוח בסביבה שזוכה לעניין הולך וגובר; וגם - איזו קפיצת מדרגה ביצעה כיפת ברזל ומתי מעכת הלייזר תהפוך למבצעית?
החברות הביטחוניות כבר הרגילו אותנו בשנתיים האחרונות, לכך שהן רושמות תוצאות חזקות רבעון אחרי רבעון. עם זאת, בשיחה עם ביזפורטל מספר מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדוע התוצאות החזקות עליהן דיווחה הבוקר, לא באות כמובן מאילו. בנוסף, הוא מספר על הייחודיות והרלוונטיות של מוצרי החברה, ושופך אור על קפיצת המדרגה שביצעה כיפת ברזל וכן על הפריסה של מערכת הלייזר שפיתחה - "מגן אור".
"זו שנה שהיו בה את כל הסיבות לזה שהיא תהיה פחות תהיה טובה. מרבית עובדי רפאל נמצאים בצפון, מאות עובדים פינו מבתיהם וחווינו תקיפות של רקטות וטילים. הגענו ל-20% מהעובדים שגויסו למילואים, ושרשראות האספקה היו מאתגרות. למרות זאת אנחנו מסכמים שנה עם שיא בכל הזמנים, רשמנו עליה של 27% בהיקף המכירות, זה שיעור כפול מזה של תעשייה אווירת ואלביט. אם נסתכל על רפאל לפני 4 שנים היא הייתה חברה עם הזמנות שנתיות של 10 מיליארד הזמנות, השנה אנחנו עם למעלה מ-30 מיליארד שקל, זו צמיחה של פי 3 תוך 3-4 שנים", מספר תורג'מן.
אנחנו שומעים ורואים את השיח סביב הגדלת תקציבי הביטחון בעולם, איך אתם מרגישים את זה? רואים התעניינות גוברת אולי מדינות שלא דיברו איתכם עד עכשיו?
אם נסתכל על הצמיחה בתקציבי הביטחון בעולים, היא מתונה ביחס לצמיחה של רפאל. זו אינדיקציה שיש הערכה מאד גדולה למוצרים של רפאל. אין ספק שחלק מהביקושים הם תולדה של המתיחות הביטחונית הגלובאלית שנמצאת בסימן עליה. אנחנו מציעים מוצרים שלאחרים אין, אנחנו מספקים מוצרים ייחודים או כאלה שבולטים באופן משמעותי ביחס לאחרים. כיפת ברזל היא ייחודית, מעיל רוח, היא מערכת ההגנה המבצעית היחדה בעולם, שהוכיחה את עצמה שוב ושוב בהצלת חיים ואפשור של תמרון. טילי הספייק שלנו, הם רב מכר עולמי, שנמכר ללמעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם, אנחנו כבר בדור חמש, כשכל האחרים הרבה מאחורינו. ברפאל יש סל מוצרים מאד רחב ומוצלח, וזה מה שדוחף אותנו למעלה.
- רפאל תשכור משרדים בפארק המדע בחיפה בכ-45 מיליון שקל
- נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו גם משקיעים בזה המון כסף. בשנת 2024 היקף המחק והפיתוח בחברה היה יותר מ-6 מיליארד שקל. מתוך זה יותר מ-1 מיליארד שקל, הגיעו מכספי רפאל. השנה אנחנו הולכים להשקיע 30% יותר, כך שאנחנו מכינים למערכת הביטחון את היתרון היחסי העתידי, מתוך הבנה שזה מה שמאפשר לנו לשמור על בטחון המדינה.
ההשקעה באה לידי ביטוי גם בכך שגייסתם השנה כמות שיא של עובדים (1,800), איך קולטים כמות כזאת וכמה אתם מתכננים לגייס בשנה הקרובה?
"זה אתגר גדול מאד. כל הארגון התגייס לגייסו ולקלוט את העובדים החדשים. אנחנו קולטים את המדענים והמהנדסים הטובים ביותר ולא מתפשרים על איכות האנשים. גם השנה נקלוט מאות רבות של עובדים ונשלב אותם בתוך מגוון תחומי עשייה. אנחנו חברה שמציעה תעסוקה מולטי-דיסיפלינרית ביותר מ-240 סוגי מקצוע. אחנו ממשיכים להיות המעסיק הכי גדול בצפון וגורם כלכלי משמעותי גם ברמת המדינה".
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
קפיצת המדרגה של כיפת ברזל ומגן אור
השיחה שלנו עם תורג'מן מגיעה פחות משבוע אחרי שמשרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על "קפיצת מדרגה משמעותית" ביכולות של כיפת ברזל, אחת ממערכות הדגל של החברה. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.
"הייתה סדרת ניסויים מאד אינטנסיבית ומוצלחת, כנראה הגדולה והמשמעותית ביותר מאז שפיתחנו את המערכת. בחנו והוכחנו יכולות חדשות שמתאימות את המערכת לאיומים עתידיים מתפתחים. זו קפיצת מדרגה של ממש ביכולות של המערכת שהוכיחה שוב ושוב שאין אתגר שהיא לא מצליחה לעמוד בפניו. היכולת שלנו להתאים אותה ולשפר אותה הם כאלה שהיא מתמודדת עם כל סוגי האיומים, ועכשיו גם הוכחנו שגם עם האיומים העתידיים היא יודעת להתמודד", מסביר תורג'מן.
על אילו איומים מדובר?
"בדקנו אותה מול רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. בעיקר בחנו את הרובוסטיות של המענה וראינו מערכת שנותנת ביצועים מאד טובים".
איך מתקדם הפיתוח של מערכת מגן אור?
"מגן אור זו פריצת דרך עולמית של רפאל. למערכת יש ביצועים שאין לאף אחד דומים לה. הבטחנו שנספק אותה השנה למרות כל האתגרים והיא תהיה חלק ממערכת כיפת ברזל. זה יאפשר להוריד את עלות היירוט היחסית".
זה לא יפגע בפעילות של כיפת ברזל, ממנה את נהנים ממכירות שיא?
"הייעוד המרכזי של רפאל הוא להיות נדבך מרכזי בביטחון המדינה. השיקול הכלכלי הוא משני. גם אם זה יקטין לנו חלק מהעסקים, כל עוד ביטחון המדינה יצא נשכר דיינו. אותנו מעניין קודם כל בטחון המדינה, זה מתחיל בי ונגמר באחרון המהנדסים והמדענים. אני לא בטוח שזה יקטין את הפעילות של כיפת ברזל, שנותנת מענה להמון תרחישים, אבל גם אם זה יקרה אנחנו בסדר עם זה".
תוצאות שיא בשנה החולפת
רפאל דיווחה הבוקר תוצאות שיא בשנת 2024 - עלייה של 27% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב- 17.84 מיליארד שקל, לעומת 14 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח נקי הסתכם
בכ-950 מיליון שקל, עליה של 64% לעומת הרווח הנקי ב- 2023. לרפאל צבר הזמנות חסר תקדים בהיקף של 64.77 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 24% לעומת הצבר של שנת 2023 (52.44 מיליארד שקל). הצבר מהווה 3.6 שנות מכירה וכמחציתו הן מהזמנות יצוא. קבלת הזמנות בהיקף של 30.43 מיליארד
שקל לעומת 29.86 מיליארד שקל בשנת 2023 ו- 16.1 מיליארד שקל בשנת 2022.
רפאל מציינת כי הרבעון הרביעי של שנת 2024 היה הרבעון החזק בשנת הפעילות ורבעון שיא במכירות עם מכירות בסך 5.47 מיליארד שקל, עליה של כ-20% לעומת 4.56 מיליארד שקל ברבעון
4 בשנת 2023. ההזמנות ברבעון זה עומדות על סך של כ-11 מיליארד שקל.
- 4.יוזל 27/03/2025 23:36הגב לתגובה זולא מובן איך משהבט איפשר לך לערוק מתעשייה אוירית אלתא לרפאל. מכרת אותם בשתי גרוש.
- 3.אנונימי 27/03/2025 17:37הגב לתגובה זומספיק עם הסיפורים על הלייזר. פשוט בלתי אפשרי !!! לגבי היצוא כולכם הייתם פושטים את הרגל בלי הקניות של ישראל.
- 2.אנונימי 26/03/2025 16:21הגב לתגובה זואם יש הצלחות לרפאל זה לא אתה!!!!!עזבת את אלתא ועברת לרפאל תוך התעלמות מהאתיקה ...
- אנונימי 29/03/2025 07:45הגב לתגובה זוהוא כבר מספיק זמן במערכת.ויש שינויי לטובה
- 1.מהפך 77 שנה 26/03/2025 13:40הגב לתגובה זומטמאים ומזהמים עולמו קדוש דור מרגל בוגד חסר ישע ותמרורי אזהרה .
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
