עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

למה סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י מתפטר?

ביום חמישי בבוקר נופר אנרג'י דיווחה כי סמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון צפוי להתמנות למנכ"ל משותף נדב טנא, בערב סמנכ"ל הכספים נועם פישר דיווח על מכירת מלוא האחזקות שלו בחברה והיום הוא מודיע כי הוא עוזב את החברה, האם יש קשר בין האירועים?

רוי שיינמן | (4)

נועם פישר, סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.2%   שהיה מתחילת הדרך בחברה לצד המנכ"ל נדב טנא והיו"ר ובעל השליטה עופר ינאי, עוזב. הדיווח מגיע לאחר שביום חמישי בערב דיווח פישר על מכירת מלוא אחזקתו בחברה (4.9%) בעסקה מחוץ לבורסה ב-148 מיליון שקל. אנחנו כותבים כאן על מימושים של בכירים בחברות כמשהו שצריך לשים אליו לב, מדובר באנשים שמכירים את החברה הכי טוב ואמורים להיות הראשונים שמביעים בה אמון, לכן מימושים כאלה מעלים חשש, על אחת כמה וכמה כשהם מימושים מלאים שמלווים גם בהתפטרות.


קדם לדיווח על המימוש של פישר דיווח אחר. נופר דיווחה כי נדב טנא המנכ"ל, שחר גרשון סמנכ"ל הפיתו העסקי, ועופר ינאי הגיעו להסכם שכולל כמה דברים - ראשית, טנא וגרשון יעניקו לינאי, שמכהן כיו"ר החברה, ייפוי כוח לזכויותיהם בכל הנוגע למינוי דירקטורים ובנוסף צוין כי הצדדים הסכימו שלא מוכרים את מניות החברה. זה לכאורה סימן חיובי, זה סוג של הבעת אמון מצדם של טנא וגרשון שמסכימים לא למכור את המניות שלהם לתקופה מסוימת (שלא פורטה בהודעה), אבל ההסכם כלל משהו נוסף, מינויו של גרשון למנכ"ל משותף לצד טנא. חשוב לציין שמניית נופר נפלה ב-6.5% ביום הדיווח. 


קשה שלא לשער שיש קשר בין שני הדיווחים. פישר כאמור נמצא בחברה מתחילת הדרך, גרשון הגיע אחריו, בערך שנה לפני ההנפקה, יכול להיות שפישר היה מתוסכל מהקידום של גרשון ובגלל זה מכר את המניות? או שבכלל פישר הסתכסך עם ההנהלה עוד קודם לכן והמינוי של של גרשון למנכ"ל משותף הוא תגובה למכירה של פישר? קשה לדעת מי הגיב למי ומה קרה בחדרים הסגורים של נופר.

נועם פישר נופר אנרג'י; קרדיט: רשתות חברתיות


מכירת המניות של נועם פישר הייתה לצד מכירה של בעלת מניות נוספת - קרן נוי, שנכנסה להשקעה בחברה בעיקר בסיבוב הגיוס השני, חיסלה את האחזקה בנופר, 7.9% מהמניות בתמורה לכ-240 מיליון שקל. את המניות של פישר וקרן נוי רכשו גופים מוסדיים. המוסדיים בחנו את החברה ורכשו את המניות בסה"כ בכ-385 מיליון שקל וזה אומר שהם מאמינים בחברה.


בינתיים היום מניית נופר עולה בכ-0.8% והיא נסחרת לפי שווי של 3.08 מיליארד שקל, והיא במינוס 10.5% מאז ההנפקה בסוף 2020. המניה נפלה בתקופה שהשווקים זינקו אבל כמסתכלים על מדד הקלינטק גם הוא נפל ובשיעור גבוה יותר של 39%. את הרבעון השלישי של 2024 סיימה נופר עם הכנסות מייצור חשמל של כ-207 מיליון שקל, זינוק של כ-64% ביחס לרבעון המקביל ב-2023. בנוסף נופר ציינה כי להערכתה בשנת 2026 ההכנסות ממכירת חשמל צפויות לעמוד על כ- 1.34 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 24/02/2025 09:18
    הגב לתגובה זו
    לא נראה שיש קשר בין המכירה לאי אמון בחברה החברה בתקופה טובה ולדעתי רק תגדל.
  • 3.
    גור 23/02/2025 14:29
    הגב לתגובה זו
    האיש קצת מוזר
  • 2.
    כשמנכל הכספים מתפטר 23/02/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
    זה נראה מהלך מתוכנן עם קרן נוי להשקעה במשהו גדול מאוד.לפי מצב המניה נראה שנופר אנרגיה חייבת להכנס לצימצום וחישוב מסלול מחדש
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    זה ברור לכולם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - מניות הארביטראז', ארית, תקציב ואג"ח

על הטעויות הגדולות של משקיעים ואיך להימנע מהן

מערכת ביזפורטל |

מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?


אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):