למה סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י מתפטר?
ביום חמישי בבוקר נופר אנרג'י דיווחה כי סמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון צפוי להתמנות למנכ"ל משותף נדב טנא, בערב סמנכ"ל הכספים נועם פישר דיווח על מכירת מלוא האחזקות שלו בחברה והיום הוא מודיע כי הוא עוזב את החברה, האם יש קשר בין האירועים?
נועם פישר, סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י נופר אנרג'י -0.91% שהיה מתחילת הדרך בחברה לצד המנכ"ל נדב טנא והיו"ר ובעל השליטה עופר ינאי, עוזב. הדיווח מגיע לאחר שביום חמישי בערב דיווח פישר על מכירת מלוא אחזקתו בחברה (4.9%) בעסקה מחוץ לבורסה ב-148 מיליון שקל. אנחנו כותבים כאן על מימושים של בכירים בחברות כמשהו שצריך לשים אליו לב, מדובר באנשים שמכירים את החברה הכי טוב ואמורים להיות הראשונים שמביעים בה אמון, לכן מימושים כאלה מעלים חשש, על אחת כמה וכמה כשהם מימושים מלאים שמלווים גם בהתפטרות.
קדם לדיווח על המימוש של פישר דיווח אחר. נופר דיווחה כי נדב טנא המנכ"ל, שחר גרשון סמנכ"ל הפיתו העסקי, ועופר ינאי הגיעו להסכם שכולל כמה דברים - ראשית, טנא וגרשון יעניקו לינאי, שמכהן כיו"ר החברה, ייפוי כוח לזכויותיהם בכל הנוגע למינוי דירקטורים ובנוסף צוין כי הצדדים הסכימו שלא מוכרים את מניות החברה. זה לכאורה סימן חיובי, זה סוג של הבעת אמון מצדם של טנא וגרשון שמסכימים לא למכור את המניות שלהם לתקופה מסוימת (שלא פורטה בהודעה), אבל ההסכם כלל משהו נוסף, מינויו של גרשון למנכ"ל משותף לצד טנא. חשוב לציין שמניית נופר נפלה ב-6.5% ביום הדיווח.
קשה שלא לשער שיש קשר בין שני הדיווחים. פישר כאמור נמצא בחברה מתחילת הדרך, גרשון הגיע אחריו, בערך שנה לפני ההנפקה, יכול להיות שפישר היה מתוסכל מהקידום של גרשון ובגלל זה מכר את המניות? או שבכלל פישר הסתכסך עם ההנהלה עוד קודם לכן והמינוי של של גרשון למנכ"ל משותף הוא תגובה למכירה של פישר? קשה לדעת מי הגיב למי ומה קרה בחדרים הסגורים של נופר.
- נופר אנרגיה מוכרת לאקונרג'י את חלקה בפרויקט הסולארי ברומניה ב-46 מיליון אירו
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכירת המניות של נועם פישר הייתה לצד מכירה של בעלת מניות נוספת - קרן נוי, שנכנסה להשקעה בחברה בעיקר בסיבוב הגיוס השני, חיסלה את האחזקה בנופר, 7.9% מהמניות בתמורה לכ-240 מיליון שקל. את המניות של פישר וקרן נוי רכשו גופים מוסדיים. המוסדיים בחנו את החברה ורכשו את המניות בסה"כ בכ-385 מיליון שקל וזה אומר שהם מאמינים בחברה.
בינתיים היום מניית נופר עולה בכ-0.8% והיא נסחרת לפי שווי של 3.08 מיליארד שקל, והיא במינוס 10.5% מאז ההנפקה בסוף 2020. המניה נפלה בתקופה שהשווקים זינקו אבל כמסתכלים על מדד הקלינטק גם הוא נפל ובשיעור גבוה יותר של 39%. את הרבעון השלישי של 2024 סיימה נופר עם הכנסות מייצור חשמל של כ-207 מיליון שקל, זינוק של כ-64% ביחס לרבעון המקביל ב-2023. בנוסף נופר ציינה כי להערכתה בשנת 2026 ההכנסות ממכירת חשמל צפויות לעמוד על כ- 1.34 מיליארד שקל.
- 4.אנונימי 24/02/2025 09:18הגב לתגובה זולא נראה שיש קשר בין המכירה לאי אמון בחברה החברה בתקופה טובה ולדעתי רק תגדל.
- 3.גור 23/02/2025 14:29הגב לתגובה זוהאיש קצת מוזר
- 2.כשמנכל הכספים מתפטר 23/02/2025 13:52הגב לתגובה זוזה נראה מהלך מתוכנן עם קרן נוי להשקעה במשהו גדול מאוד.לפי מצב המניה נראה שנופר אנרגיה חייבת להכנס לצימצום וחישוב מסלול מחדש
- 1.אנונימי 23/02/2025 13:27הגב לתגובה זוזה ברור לכולם

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.