למה סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י מתפטר?
ביום חמישי בבוקר נופר אנרג'י דיווחה כי סמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון צפוי להתמנות למנכ"ל משותף נדב טנא, בערב סמנכ"ל הכספים נועם פישר דיווח על מכירת מלוא האחזקות שלו בחברה והיום הוא מודיע כי הוא עוזב את החברה, האם יש קשר בין האירועים?
נועם פישר, סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י נופר אנרג'י -0.98% שהיה מתחילת הדרך בחברה לצד המנכ"ל נדב טנא והיו"ר ובעל השליטה עופר ינאי, עוזב. הדיווח מגיע לאחר שביום חמישי בערב דיווח פישר על מכירת מלוא אחזקתו בחברה (4.9%) בעסקה מחוץ לבורסה ב-148 מיליון שקל. אנחנו כותבים כאן על מימושים של בכירים בחברות כמשהו שצריך לשים אליו לב, מדובר באנשים שמכירים את החברה הכי טוב ואמורים להיות הראשונים שמביעים בה אמון, לכן מימושים כאלה מעלים חשש, על אחת כמה וכמה כשהם מימושים מלאים שמלווים גם בהתפטרות.
קדם לדיווח על המימוש של פישר דיווח אחר. נופר דיווחה כי נדב טנא המנכ"ל, שחר גרשון סמנכ"ל הפיתו העסקי, ועופר ינאי הגיעו להסכם שכולל כמה דברים - ראשית, טנא וגרשון יעניקו לינאי, שמכהן כיו"ר החברה, ייפוי כוח לזכויותיהם בכל הנוגע למינוי דירקטורים ובנוסף צוין כי הצדדים הסכימו שלא מוכרים את מניות החברה. זה לכאורה סימן חיובי, זה סוג של הבעת אמון מצדם של טנא וגרשון שמסכימים לא למכור את המניות שלהם לתקופה מסוימת (שלא פורטה בהודעה), אבל ההסכם כלל משהו נוסף, מינויו של גרשון למנכ"ל משותף לצד טנא. חשוב לציין שמניית נופר נפלה ב-6.5% ביום הדיווח.
קשה שלא לשער שיש קשר בין שני הדיווחים. פישר כאמור נמצא בחברה מתחילת הדרך, גרשון הגיע אחריו, בערך שנה לפני ההנפקה, יכול להיות שפישר היה מתוסכל מהקידום של גרשון ובגלל זה מכר את המניות? או שבכלל פישר הסתכסך עם ההנהלה עוד קודם לכן והמינוי של של גרשון למנכ"ל משותף הוא תגובה למכירה של פישר? קשה לדעת מי הגיב למי ומה קרה בחדרים הסגורים של נופר.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- כלל תשקיע כ-300 מיליון שקל בנופר ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכירת המניות של נועם פישר הייתה לצד מכירה של בעלת מניות נוספת - קרן נוי, שנכנסה להשקעה בחברה בעיקר בסיבוב הגיוס השני, חיסלה את האחזקה בנופר, 7.9% מהמניות בתמורה לכ-240 מיליון שקל. את המניות של פישר וקרן נוי רכשו גופים מוסדיים. המוסדיים בחנו את החברה ורכשו את המניות בסה"כ בכ-385 מיליון שקל וזה אומר שהם מאמינים בחברה.
בינתיים היום מניית נופר עולה בכ-0.8% והיא נסחרת לפי שווי של 3.08 מיליארד שקל, והיא במינוס 10.5% מאז ההנפקה בסוף 2020. המניה נפלה בתקופה שהשווקים זינקו אבל כמסתכלים על מדד הקלינטק גם הוא נפל ובשיעור גבוה יותר של 39%. את הרבעון השלישי של 2024 סיימה נופר עם הכנסות מייצור חשמל של כ-207 מיליון שקל, זינוק של כ-64% ביחס לרבעון המקביל ב-2023. בנוסף נופר ציינה כי להערכתה בשנת 2026 ההכנסות ממכירת חשמל צפויות לעמוד על כ- 1.34 מיליארד שקל.
- 4.אנונימי 24/02/2025 09:18הגב לתגובה זולא נראה שיש קשר בין המכירה לאי אמון בחברה החברה בתקופה טובה ולדעתי רק תגדל.
- 3.גור 23/02/2025 14:29הגב לתגובה זוהאיש קצת מוזר
- 2.כשמנכל הכספים מתפטר 23/02/2025 13:52הגב לתגובה זוזה נראה מהלך מתוכנן עם קרן נוי להשקעה במשהו גדול מאוד.לפי מצב המניה נראה שנופר אנרגיה חייבת להכנס לצימצום וחישוב מסלול מחדש
- 1.אנונימי 23/02/2025 13:27הגב לתגובה זוזה ברור לכולם
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
