למה סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י מתפטר?
ביום חמישי בבוקר נופר אנרג'י דיווחה כי סמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון צפוי להתמנות למנכ"ל משותף נדב טנא, בערב סמנכ"ל הכספים נועם פישר דיווח על מכירת מלוא האחזקות שלו בחברה והיום הוא מודיע כי הוא עוזב את החברה, האם יש קשר בין האירועים?
נועם פישר, סמנכ"ל הכספים של נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.28% שהיה מתחילת הדרך בחברה לצד המנכ"ל נדב טנא והיו"ר ובעל השליטה עופר ינאי, עוזב. הדיווח מגיע לאחר שביום חמישי בערב דיווח פישר על מכירת מלוא אחזקתו בחברה (4.9%) בעסקה מחוץ לבורסה ב-148 מיליון שקל. אנחנו כותבים כאן על מימושים של בכירים בחברות כמשהו שצריך לשים אליו לב, מדובר באנשים שמכירים את החברה הכי טוב ואמורים להיות הראשונים שמביעים בה אמון, לכן מימושים כאלה מעלים חשש, על אחת כמה וכמה כשהם מימושים מלאים שמלווים גם בהתפטרות.
קדם לדיווח על המימוש של פישר דיווח אחר. נופר דיווחה כי נדב טנא המנכ"ל, שחר גרשון סמנכ"ל הפיתו העסקי, ועופר ינאי הגיעו להסכם שכולל כמה דברים - ראשית, טנא וגרשון יעניקו לינאי, שמכהן כיו"ר החברה, ייפוי כוח לזכויותיהם בכל הנוגע למינוי דירקטורים ובנוסף צוין כי הצדדים הסכימו שלא מוכרים את מניות החברה. זה לכאורה סימן חיובי, זה סוג של הבעת אמון מצדם של טנא וגרשון שמסכימים לא למכור את המניות שלהם לתקופה מסוימת (שלא פורטה בהודעה), אבל ההסכם כלל משהו נוסף, מינויו של גרשון למנכ"ל משותף לצד טנא. חשוב לציין שמניית נופר נפלה ב-6.5% ביום הדיווח.
קשה שלא לשער שיש קשר בין שני הדיווחים. פישר כאמור נמצא בחברה מתחילת הדרך, גרשון הגיע אחריו, בערך שנה לפני ההנפקה, יכול להיות שפישר היה מתוסכל מהקידום של גרשון ובגלל זה מכר את המניות? או שבכלל פישר הסתכסך עם ההנהלה עוד קודם לכן והמינוי של של גרשון למנכ"ל משותף הוא תגובה למכירה של פישר? קשה לדעת מי הגיב למי ומה קרה בחדרים הסגורים של נופר.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכירת המניות של נועם פישר הייתה לצד מכירה של בעלת מניות נוספת - קרן נוי, שנכנסה להשקעה בחברה בעיקר בסיבוב הגיוס השני, חיסלה את האחזקה בנופר, 7.9% מהמניות בתמורה לכ-240 מיליון שקל. את המניות של פישר וקרן נוי רכשו גופים מוסדיים. המוסדיים בחנו את החברה ורכשו את המניות בסה"כ בכ-385 מיליון שקל וזה אומר שהם מאמינים בחברה.
בינתיים היום מניית נופר עולה בכ-0.8% והיא נסחרת לפי שווי של 3.08 מיליארד שקל, והיא במינוס 10.5% מאז ההנפקה בסוף 2020. המניה נפלה בתקופה שהשווקים זינקו אבל כמסתכלים על מדד הקלינטק גם הוא נפל ובשיעור גבוה יותר של 39%. את הרבעון השלישי של 2024 סיימה נופר עם הכנסות מייצור חשמל של כ-207 מיליון שקל, זינוק של כ-64% ביחס לרבעון המקביל ב-2023. בנוסף נופר ציינה כי להערכתה בשנת 2026 ההכנסות ממכירת חשמל צפויות לעמוד על כ- 1.34 מיליארד שקל.
- 4.אנונימי 24/02/2025 09:18הגב לתגובה זולא נראה שיש קשר בין המכירה לאי אמון בחברה החברה בתקופה טובה ולדעתי רק תגדל.
- 3.גור 23/02/2025 14:29הגב לתגובה זוהאיש קצת מוזר
- 2.כשמנכל הכספים מתפטר 23/02/2025 13:52הגב לתגובה זוזה נראה מהלך מתוכנן עם קרן נוי להשקעה במשהו גדול מאוד.לפי מצב המניה נראה שנופר אנרגיה חייבת להכנס לצימצום וחישוב מסלול מחדש
- 1.אנונימי 23/02/2025 13:27הגב לתגובה זוזה ברור לכולם
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
