בשנתיים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה רשמו מניות הבנקים, שמהוות מרכיב חשוב בחסכונות של הציבור, תשואות מרשימות, שהפכו אותן לחביבות על המשקיעים. במהלך הרבעונים האחרונים, נהנו הבנקים מרווחי שיא, שבאו בחלקן על חשבון הציבור הרחב שמתמודד עם משבר שרודף משבר, תוך שהן מציגות התייעלות תפעולית, אשר הפכו את ההשקעה במניותיהם לאחת ההשקעות המוצלחות בבורסה המקומית.

הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים, ברבעון האחרון של השנה, צפוי להתקרב ל-7 מיליארד שקל. בשנה כולה הוא יגיע לכ-30 מיליארד שקל, מדובר על עלייה של כ-15% הן ברווח השנתי והן ברבעוני. התוצאות שלהן ברבעון הרביעי, שצפויות להתפרסם ממש בקרוב, תלויות בגובה ההפרשה להפסדי אשראי שעליה יחליטו מנהלי הבנקים. הם יכולים לשחק עם ההפרשה הזו, יש תמרון מסוים אבל זה לא ישנה אתה תמונה המלאה. גם אם ההפרשות יעלו, הרווחים של הבנקים ברבעון עדיין יהיו מאוד משמעותיים ויבטאו תשואה על ההון של לפחות 12%. 

מניות הבנקים עלו בשנה החולפת ב-40% ומתחילת השנה הן בעלייה של כ-9%. בשנים האחרונות הבנקים נסחרו באופן מסורתי במכפיל הון שנמוך מ-1, כלומר מתחת להון העצמי שלהן. אלא שבמהלך השנה האחרונה, על רקע הזינוק במחירי מניותיהן חצו כלל המניות את הרף, ונסחרות כיום במכפיל גבוה מההון העצמי שלהן. על פניו, עובדה זו הופכת את ההשקעה במניות הבנקים לאטרקטיבית פחות, אך בהנחה שרווחי הבנקים ימשיכו להיות גבוהים ובהתאם הם ימשיכו להציג תשואות גבוהות על ההון הרי שהן עדיין מהוות השקעה יציבה יחסית עם פוטנציאל לתשואה עודפת.

• מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
• איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי הערכות האנליסטים , התשואה הצפויה מהם על ההון היא באזור 13% ויש רבים שמעריכים שזה יגיע ל-15%. למעשה, ככל שהריבית תרד לאט יותר, כך זה עדיף לבנקים. כמו כן, בנקים נהנים מאינפלציה גבוהה. ככל שמדד המחירים גבוה יותר כך הרווח גבוה יותר. ברבעון הרביעי המדד היה נמוך וזה דווקא לוחץ את רווחי הבנקים כלפי מטה, אבל ככלל ובהינתן תחזית האינפלציה לשנה הקרובה כמו גם תחזית הורדת הריבית, הרי שסביבת נתוני המאקרו אמורה להיות טובה לבנקים. 

תשואה של 13% על ההון - מה המשמעות למשקיעים?

כאשר הבנקים מרוויחים 13%-15% על ההון ומכפיל ההון שלהם (שווי שוק חלקי הון עצמי) הוא באזור ממוצע של 1.2, המשמעות היא שהתשואה ביחס לשווי היא 11%-13%, ונדגים. נניח שיש בנק שהונו 1 מיליארד שקל והשווי שלו 1.2 מיליארד שקל - כלומר מכפיל ההון הוא 1.2.  נניח שהרווח הצפוי של הבנק הזה הוא 150 מיליון שקל - כלומר תשואה של 15% על ההון העצמי  (150 מיליון שקל חלקי הון של 1 מיליארד). הרווח הזה ביחס לשווי הוא 12.5% - 150 מיליון שקל חלקי 1.2 מיליארד שקל. וזו תיאורטית התשואה הצפויה למשקיע. למה זו תשואה תיאורטית? כי לא בטוח שמכפיל ההון יישאר על 1.2. בשנים האחרונות המניות של הבנקים עולות לא רק בזכות הרווחים והתשואה על ההון אלא גם בזכות עלייה במכפיל ההון. הבנקים נזכיר עלו בשנה האחרונה ב-40%, כשמכפיל ההון שלהם היה באזור 0.8-0.9 וכעת כאמור מתקרב ל-1.2 (לאומי ופועלים באזור 1.1). במידה ומכפיל ההון יישמר, הרי שהבנקים צפויים לספק תשואה מרשימה - 12.5%. 

בנק מזרחי מוביל בתשואה להון

בנק מזרחי טפחות מוביל בתשואה להון. זה נובע בעיקר ממרכיב מאוד גדול של פעילות משכנתאות והפעילות הזו היתה מאוד גדולה ברבעון האחרון. הדוחות שלו צפויים להיות טובים ולבטא המשך תשואה גבוהה על ההון. ברבעונים האחרונים הבנק מספק תשואה של מעל 17% על ההון. גם דיסקונט והבינלאומי עם תשואה מרשימה של מעל 15% ולאומי ופועלים מעל 12%. ברבעון האחרון בנק הפועלים ידווח על הפסד גדול של 600 מיליון שקל כתוצאה מהתייעלות ופיטורי-עזיבת עובדים, אבל זו הוצאה חד פעמית, בנטרולה הוא צפוי לדווח על תשואה טובה להון העצמי.

• ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
• טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

האתגרים שעומדים בפני הבנקים

אז הדוחות יהיו טובים, המניות עולות, אבל האם זה מבטיח שהם ימשיכו לעלות? האיום הגדול על הבנקים מגיע מרגולציה ופתיחה לתחרות. הבנקים נמצאים בסביבה תומכת, כאשר בנק ישראל מקפיד לשמור על רווחיהם מחשש שמשהו רע יקרה לבנק. אף אחד לא רוצה שבקדנציה שלו בנק יתמוטט. עד כדי כך הם לא רוצים שהם מקריבים את הציבור. עושק העו"ש הוא בדיחה על חשבון הציבור. בנק ישראל אומר כל פעם מחדש שהוא יטפל בזה כדי שהציבור יקבל יותר מ-0.05% על הכסף שנמצא בעו"ש. זה לא קורה. הבנקים מרוויחים מעל 8 מיליארד שקל על כ-250 מיליארד שקל שנמצאים בעו"ש. הרווח שלהם הוא בכך שהם לא משלמים על הכסף הזה ריבית. ברגע שיגיע רגולטור נשכני, בועט שרואה את טובת הציבור, הסכומים העודפים האלו ילקחו מהבנקים עד שזה לא יקרה, התוצאות אמורות להיות בהחלט סבירות.

בהסתכלות ארוכה יותר, הבנקים צפויים להתמודד עם מספר אתגרים, כולל הורדת ריבית צפויה והתאוששות איטית של המשק מהשפעות המלחמה המתמשכת. כיום, נהנים הבנקים מסביבת ריבית גבוה יחסית (4.5%), שמאפשרת להם לגזור רווחים נאים על ההלוואות שהיא מעניקה, החל ממשכנתאות וכלה ב"מינוס" בחשבונות העובר ושב של האזרחים. בבנק ישראל סיפקו לאחרונה תחזית לשתי הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה, כך שבסוף שנת 2025 תעמוד על 4%-4.25%. עם זאת, המשך עליית המחירים, שמטרידה את הבנק בחודשים האחרונים, עשויה לדחות את מועד העלאות הריבית לסוף השנה, מה שעשוי לתרום לבנקים. כלומר, לפחות כעת נדמה שהם לא צפויים להתמודד עם שינוי משמעותי בריבית, שיביא לפגיעה מהותית ברווחים ובתשואה על ההון.

כמו כן, התוצאות של הבנקים יהיו תלויים במידה רבה גם בקצב ההתאוששות של המשק מהמשבר אליו נכנס מאז פרוץ המלחמה, ואולי גם לפני. הכלכלנים חלוקים בתחזיותיהם לגבי האופן שבו המשק יצא מהמשבר, מצד  אחד יש מי שסבורים שאנחנו לקראת פריחה כלכלית שתחל עם סיום המלחמה, ומצד שני יש מי שמחזיקים בתחזיות קודרות יותר הצופות התאוששות איטית וקשיים ניכרים עמם יהיה על המשק להתמודד. התרחיש השני, שעשוי לכלול הכבדה של המצב הכלכלי, עשוי אמנם להיטיב עם הבנקים בשלב הראשון, שכן הוא יגרום לעליה בצריכת האשראי בריבית גבוהה. עם זאת, בשלב השני, יצטרכו הבנקים להתמודד עם ההשלכות שיבואו. מה שעשוי לבוא לעזרתם הם כריות הביטחון שמנהלי הבנקים צברו בשנים האחרונות הודות לרווחים העצומים שרשמו.

סיכון נוסף עמו עשויים להתמודד הבנקים נוגע לאשראי אותו הם מעניקים לסקטור הנדל"ן. לפני כחודשיים, הזהיר אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון בראיון לביזפורטל מפני הסיכון הגובר כתוצאה מהצמיחה בהיקפי האשראי לסקטור. לדבריו, במשך עשור שלם הצמיחה השנתית בהיקפי האשראי של הבנקים עמדה על 3%-4%, היום אנחנו נמצאים בקצב של 15%-20%. המשמעות היא "שנותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב. אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים, היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן. נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".