נעם הנגבי דירקטור בנק פועלים
צילום: נעם הנגבי דירקטור בנק פועלים

נעם הנגבי נבחר לתפקיד יו"ר בנק הפועלים

נעם הנגבי, בעל ניסיון עשיר בבנקאות ובטכנולוגיה, נבחר ליו"ר דירקטוריון בנק הפועלים ויחליף את ראובן קרופיק בתפקיד לאחר כהונה בת 9 שנים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה בנק הפועלים

בישיבת דירקטוריון בנק הפועלים שהתקיימה היום, החליט הדירקטוריון לבחור בנעם הנגבי כיו"ר דירקטוריון הבנק. נעם הנגבי יחליף בתפקיד את ראובן קרופיק, המסיים ב-17 בפברואר 2025 את כהונתו כיו"ר הדירקטוריון ו-9 שנות כהונה כדירקטור בבנק. מינויו של הנגבי כיו"ר דירקטוריון הבנק כפוף לאישור הפיקוח על הבנקים. 


רקע אישי: נעם הנגבי, בן 66, נשוי ואב לשתי בנות, מכהן כדירקטור חיצוני (בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין 301 של הפיקוח על הבנקים) בבנק הפועלים החל משנת 2019. הנגבי מכהן כיום כיו"ר ועדת טכנולוגיית מידע וחדשנות טכנולוגית, והוא חבר בוועדות אשראי, ביקורת, ממשל תאגידי ומחזיקי עניין, וכן בוועדה למעקב אחר יישום ההסדרים של הבנק עם הרשויות האמריקאיות.


להנגבי רקע עשיר בבנקאות ובטכנולוגיה. בין תפקידיו הבכירים כיהן כראש אגף מערכות מידע ותקשוב של מכבי שירותי בריאות, וכראש חטיבת התפעול והמידע, ומנהל חטיבת הבנקאות הקמעונאית וחטיבת השיווק בבנק דיסקונט. בנוסף, כיהן הנגבי כדירקטור וכיו"ר במגוון חברות, ביניהן בנק מרכנתיל (דירקטור), בנק דיסקונט למשכנתאות (יו"ר), כרטיסי אשראי לישראל (דירקטור), דיינרס קלאב ישראל (דירקטור), ושב"א (יו"ר, דירקטור).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים