ארז מגדלי מגדל
צילום: שלומי יוסף

מגדל מגדילה החזקה בעמל ומעבר: רוכשת עוד 6% מפימי

קבוצת הביטוח רכשה חלק נוסף ברשת הסיעוד תמורת 100 מיליון שקל, ומגיעה לאחזקה של 16%. פימי נותרת בעלת שליטה; הכיוון הוא להנפקה

עמית בר |
נושאים בכתבה פימי מגדל

מגדל ביטוח ממשיכה להגדיל את השקעותיה הריאליות ורכשה עוד 6% מרשת הסיעוד עמל ומעבר תמורת 100 מיליון שקל. אחרי העסקה, מגדל מחזיקה ב-16% מהרשת – תוספת להשקעה קודמת שלה במרץ 2024, אז רכשה 10% מהמניות לפי שווי חברה של 1.5 מיליארד שקל.

פימי, של ישי דוידי שמחזיקה ב-51% מהרשת, נותרת בעלת השליטה, בעוד פועלים אקוויטי מחזיקה ב-20%, ודליה קורקין, המנכ"לית הוותיקה של הרשת, שומרת על 13%. עמל ומעבר נחשבת לאחת הרשתות המובילות בתחום הסיעוד בישראל, עם הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד שקל ורווח EBITDA של 150-200 מיליון שקל.


פימי מתכננת הנפקה; מגדל מרחיבה השקעות בתחומים מגוונים
קרן פימי צפויה להנפיק את מניות עמל ומעבר בבורסה בשנים הקרובות. מוחרתיים יתארח ישי דוידי בוועידת ההשקעות של ביזפורטל וידבר על השנה המוצלחת לפימי ועל השנים הבאות. כמו כן יתארח ארז מגדלי, האחראי על כל ההשקעות של קבוצת מגדל  (לפרטים על הוועידה והרשמה).  


מאז רכשה פימי את השליטה ב-2021, הרחיבה הרשת את פעילותה, לרבות השקעה של עשרות מיליוני שקלים, בין היתר ברכישת חברת טנא קר ובהקמת חטיבת "אדם" לטיפול באוכלוסיות מיוחדות.


מגדל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בתחומים נוספים. בין השקעותיה הבולטות: 33% מחברת נדב ב. לוגיסטיקה תמורת 136 מיליון שקל, 20% מאלקטרה מגורים בהשקעה של 250 מיליון שקל, והצטרפות לקרן פורטיסימו עם השקעה של 150 מיליון שקל בסלקום. החברה גם נמצאת במגעים לרכישת מניות חברת התרופות רפא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.89%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס

אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע  . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת. 

במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.

אבל הכי חשוב זה כמה המנכ"ל החדש עומד להשתכר. אתם קוראים נכון - 90,000 שקל בחודש, וזה עוד לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לפחות. קשה להאמין אבל זו חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון וזה השכר שהיא מציעה למנכ"ל החדש: