אג"ח בנקאיות כמפלט למשקיעים הסולידיים בסביבת ריבית אפסית
מאז שהפחית בנק ישראל את הריבית המוניטרית ל-0.1% הפכה סביבת ההשקעות עבור המשקיעים הסולידיים למאתגרת במיוחד, לאור ריבית נומינלית הקרובה לאפסית בפיקדונות הבנקים. גם הקרנות הכספיות מציעות תשואה גלומה נמוכה בהתאמה. חשוב לציין כי מדובר בתשואה נומינלית, כך שאם נוסיף למשוואה את מדד המחירים שצפוי, להערכת הכלכלנים, להפוך לחיובי בחודשים הבאים (בבחינה של 12 חודשים אחורה), הרי שלא מן הנמנע כי התשואה הריאלית המתקבלת צפויה להיות שלילית.
בתוך כך, אנו עדים לפדיונות עתק של כ-27 מיליארד שקלים מהקרנות הכספיות ב-2015, כאשר בשנה הקודמת נפדה מהן סכום "צנוע" יותר של כ-7 מיליארד שקלים. התחנה האפשרית הבאה עבור הר הנזילות שגובהו יורד מידי יום, הוא שוק איגרות החוב שניתן לחלק לשני אפיקים עיקריים - שוק איגרות החוב הממשלתיות ושוק איגרות החוב הקונצרניות. אם נמשיך ונעמיק בתתי האפיקים נמצא את איגרות החוב הבנקאיות המהוות להערכתנו אלטרנטיבה ראויה למשקיעים המעוניינים בהשקעה סולידית.
לאיגרות החוב הבנקאיות משקל מכובד של 47% מהסך המשוקלל של האיגרות במדד בתל בונד 60 - משקל הנובע משווי השוק הגבוה יחסית של סדרות איגרות החוב הבנקאיות, מה שמוביל כמובן גם לסחירות גבוהה יותר בתת אפיק זה. אם נבחן לדוגמא את ממוצע המסחר היומי בשלוש השנים האחרונות, נמצא כי מתוך עשר איגרות החוב הקונצרניות הסחירות ביותר, האיגרות הבנקאיות כבשו חמישה מקומות.
נציין כי לנוכח הדומיננטיות של האיגרות הבנקאיות, הבורסה השיקה במאי 2012 את מדד תל בונד צמודות בנקים, כאשר משקיעים המעוניינים בחשיפה לאפיק, יכולים לעשות זאת באמצעות מכשירים יעודיים. מבחינת מרווח התשואה מעל איגרות חוב ממשלתיות, ניתן לומר כי במדד תל בונד צמודות בנקים מגולם מרווח של 0.95% מעל איגרות חוב ממשלתיות. מרווח זה אינו מהגבוהים ביחס למדדי תל בונד אחרים, אך יש לזכור כי גם הדירוג הממוצע של איגרות החוב הבנקאיות גבוה מזה הקיים במדדי התל בונד האחרים, ועומד על כ-AA
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר של המרווח שצוין. עושה רושם, שמבחינה היסטורית נותר המרווח כמעט ללא שינוי בשנתיים האחרונות, לנוכח ירידת תשואות משמעותית באפיק הממשלתי.
ברמה הכלכלית, הבנקים מציגים הפרשות נמוכות להפסדי אשראי ברבעונים האחרונים, וזאת כנגזרת של מחזור העסקים החיובי בו נמצא המשק הישראלי, כמו גם צעדי התייעלות בהם נוקטים הבנקים. כל אלו מהווים להערכתנו בשורה טובה לבעלי המניות ולמחזיקי איגרות החוב של הבנקים.
במקביל, הבנקים מאמצים בהדרגה את עיקרי מסמך באזל 3 לחיזוק עמידות המערכת הבנקאית וחיזוק דרישות ההון. תהליך זה מקשה על שיפור התשואה להון, לדאבונם של מחזיקי המניות, אך בוודאי תורם לתחושת ביטחון גדולה יותר בקרב מחזיקי החוב הבנקאי. נראה כי בניגוד לאיגרות חוב שאינן מהמגזר הפיננסי, מחזיקי החוב הבנקאי זוכים לשומר ראש צמוד בדמות בנק ישראל שאחראי על פיקוח היציבות של התאגידים הבנקאיים והבטחת ניהולם התקין.
- 6.זוכמיר 30/01/2016 16:11הגב לתגובה זומה רצית להגיד בעצם מספיקה הכותרת בפנים אין כלום
- 5.גאולה 27/01/2016 23:31הגב לתגובה זוכבר לא נשאר לכם כסף בקרנות ..
- 4.dork 27/01/2016 14:44הגב לתגובה זוכתבה עלובה ומיותרת, נטולת אינפורמציה מעשית או תובנה כלשהי. סתמי לחלוטין.
- 3.נוני. 26/01/2016 22:11הגב לתגובה זונהדר!
- 2.פעיל בשוק 26/01/2016 20:39הגב לתגובה זוכתבה מעניינת, תודה תותח
- 1.עכשיו באים?? מה 7? לדרבי חוקים משלו... (ל"ת)Z 26/01/2016 18:47הגב לתגובה זו

שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.
בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל.
לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.
זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות
מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל
וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.
שבוע שובר שיאים
בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג)
בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.
- כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
- מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד
למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.