פונטציאל מנייתי חבוי: איך לחמוק מהסיכונים של המטבע האירופי?
ביום חמישי האחרון מריו דראגי, יו"ר ה-ECB, סיפק את אחד הנאומים ה"יוניים" ביותר שנראו בשווקים בשנים האחרונות, ושוקי המניות בכלל ובאירופה בפרט הגיבו בעליות מרשימות. חברי הוועדה המוניטארית של הבנק האירופי המרכזי חוששים שהדפלציה תישאר או שהאינפלציה המתונה לא תגיע. הם בוחנים צעדים נוספים להרחבה מונטיארית. היו חברים שביקשו להתחיל כבר עכשיו. במילים אחרות, כרגע לא מדובר ב'אם יעשו משהו', אלא 'מה יעשו' באירופה - וזה כמובן אמור לתדלק את שווקי המניות, אולם גם לפגוע באירו. דראגי נראה מודאג מכך שציפיות האינפלציה לטווח של חמש שנים יורדות, וזה מראה שהמשקיעים לא מאמינים שהאינפלציה הנמוכה זמנית, ונובעת ממחירי האנרגיה בלבד. הוא ממש רואה קשר בין מחירי הנפט לציפיות האינפלציה לטווח ארוך - וזה מדאיג אותו. בנוסף, ככל שציפיות האינפלציה לטווח של שנה באירופה ממשיכות להיות שליליות, כך הריבית הריאלית נמצאת בעלייה. נציין שריבית ריאלית מחושבת על ידי הוספת ציפיות האינפלציה לשנה לריבית הנומינאלית במשק, כך שאם ניקח ריבית נומינאלית אפס ונוסיף לה ציפיות לאינפלציה שלילית, נקבל ריבית ריאלית חיובית. לכן שוקל דראגי להוריד את הריבית הנומינאלית לשלילית - וזה חידוש. מבחינת המשקיעים, להערכתנו, אם אירופה הולכת להדפיס עוד כסף (היום מדפיסים 60 מיליארד אירו בחודש), זה סימן חיובי למניות האירופיות, אולם פחות טוב לאירו עצמו. כמו כן, בסיטואציה בה אירופה מדפיסה עוד כסף, הסינים מורידים את הריבית והסיכוי להעלאת ריבית בארה"ב קטן בצורה משמעותית, שוקי המניות הופכים להערכתנו לאטרקטיביים יותר. ההשפעה לרעה של הסינים בינתיים, ג'נט יילן ודראגי "מאשימים" את הסינים בהשפעה לרעה על הצמיחה. הסינים מצדם אכן הודיעו על הורדת ריבית נוספת בסוף השבוע האחרון. בהקשר זה, סין בהחלט בפוקוס השנה, ועד לפני חודש היא גררה את שווקי המניות בעולם כלפי מטה. אולם כדאי לשים לב שבשקט (או לא בשקט) השוק הסיני כבר עלה ביותר מ-10% בחודש האחרון והפך להיות אחד הגורמים התומכים בשווקים. ביום שישי הודיע הבנק המרכזי של סין על הפחתת ריבית שישית השנה ל-4.35%, והמשקיעים מעודדים מהנחישות של הממשל הסיני להמריץ את הכלכלה שצומחת בקצב של 6.9% בלבד (אם להאמין לסינים). ככל שהריבית בסין נמוכה יותר, כך הביקוש המקומי במדינה עשוי לגדול - זה כמובן טוב גם לחברות האמריקניות והאירופיות הגדולות שמייצאות לסין. להערכתנו, אחד הפתרונות למהלכים האחרונים של הבנקים המרכזיים הוא השקעה במדד היורוסטוקוס 600. אולם חשוב לשמור על חשיפה נמוכה מאוד לסיכון המטבעי, שכרוך בהדפסות מוגברות של אירו. המדד מספק את הפיזור הרחב ביותר לאיחוד האירופי (הכולל את בריטניה ושוויץ). מעבר לפיזור הרחב שלו הוא גם מחולק לשלוש קבוצות של מניות (גדולות, בינוניות וקטנות), כאשר המשקל בין הקבוצות הוא שווה. כך, אנו מקבלים מדד שמייצג את מגוון התעשיות והשירותים בכלכלה האירופית, תוך שמירה על פיזור רב והקטנת סטיית התקן. הרישום הכפול - משקולת על שוק המניות? התפתחות נוספת שצפויה להשפיע על המשקיעים קשורה לרישום הכפול של חברות בישראל, בראשן מיילן שעשויה לבצע רישום כפול בישראל כחלק מההתמודדות על רכישת פריגו. הכניסה למדד תלויה בבורסה, ולטעמנו, לא פחות, בהצבעת בעלי המניות של פריגו עצמה לעניין הצעת הרכש. במידה ומיילן תיכנס למדד ת"א 25 היא כמובן תיכנס במשקל מקסימלי, ואז המשקל של יתר המניות יירד. ההשלכות לכך הן מכירה מסיבית של מניות (למשל, מניות בנקים) על ידי תעודות הסל. מדובר בתופעה חדשה יחסית ועד עכשיו ראינו רישום כפול של שלוש חברות עיקריות: ביוטיים, נבידאה ומנקינד. במילים אחרות, לא רק המצב הביטחוני לוחץ כעת על השוק המקומי, אלא גם האופנה המתפתחת של הרישום הכפול. לכן אנו מעדיפים השקעה במדדי המניות העיקריים בחו"ל על חשבון ישראל. ***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל תחום הקרנות המחקות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 1.אחד שעוקב 29/10/2015 07:37הגב לתגובה זותודה רבה שהארת את עיניי עלה והצלח
סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?
למה אני מעריך שיש כאן הזדמנות, מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ואיך זה שאג"ח מספק תשואה גבוה יותר מה-S&P 500?
מרץ 2020 ייזכר כתקופה שבה העולם העצר מלכת. מגפת הקורונה טלטלה את הכל, גם את השווקים הפיננסים. מימושים בהיקפי ענק הפילו את השווקים בעשרות אחוזים. מפולת של ממש. אבל בחודש הזה קרה עוד משהו יוצא דופן – מדינת ישראל הצטרפה למועדון מצומצם של מדינות שהנפיקו סדרת חוב ל-100 שנה. אגרת חוב שעתידה להיפרע בשנת 2120 - חיסכון לנכדים-נינים למי שחושב לחכות עד הסוף (סדרת אג"ח ממשלתית דולרית ל-100 שנים עד 2120)
כאשר ישראל הנפיקה את האג"ח, הריביות בעולם היו בשפל היסטורי, ממשלות וגופים מוסדיים חיפשו אחר אפיקי השקעה, וישראל, שהייתה אז עם דירוג אשראי חזק וכלכלה צומחת – הייתה יעד לא רע. המדינה הנפיקה מיליארד דולר בחו"ל ולכן הסדרה הזו נקובה בדולרים. הסדרה הונפקה עם קופון שנתי של 4.5% (משולמת פעמיים בשנה, 2.25% כל חצי שנה).
בתקופה שאגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים העניקו תשואה אפסית ואף שלילית, היה ביקוש גדול לסדרה הזו, כך שבשלהי 2020 האגרת כבר הגיעה למחיר של כ-150 סנט (כ-50% תשואה).
מאז כולנו זוכרים מה קרה לריביות בעולם. עליית ריבית יכולה להיות הרסנית לאגרות חוב ארוכות, ואכן כך קרה - עד סוף 2022 שער האג"ח כבר קרס ל-75 סנט, הספיק לתקן עם עצירת העלאות הריבית וחזר לרדת עקב התסבוכת המשפטית ואירועי המלחמה (גופים זרים מכרו אחזקות) עד לאזור 65 סנט. כיום היא נסחרת סביב 70 סנט, בעלת מח"מ של 15 שנה (המח"מ מתקצר מאוד בשל הריביות השוטפות והירידה במחיר האג"ח) והיא מעניקה תשואה שנתית של 6.5% (כאמור משלמת 4.5 סנט בשנה, 2.25 כל אפריל ואוקטובר).
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעה יוצאת דופן
אז מה יש לנו כאן? כלי השקעה יוצא דופן עם שני צדדים ברורים:
1. הצד המפתה - תשואה שנתית של 6.5% שנים רבות קדימה, פוטנציאל לרווח הון משמעותי ונזילות יומית בשוק הבינלאומי.
2. הצד המסוכן - מח"מ ארוך חושף את האג"ח לשינויים קיצוניים בריבית ולמצבה הכלכלי והגיאופוליטי בישראל.
אני חושב שיש כאן כלי כחלופה להשקעות מסורתיות: רבים רצים היום להשקיע במדד ה-S&P 500. הם מתעלמים מרמות התמחור הגבוהות שלו בטענה שהם לא יודעים לתזמן שוק, שהשוק תמיד עולה והם בעצם רואים לנגד עינם תשואה ממוצעת של 7-8% וזה נהדר (לא חולק על כך), אך האם אין מקום לשקול מנגד חלופה הרבה פחות מסוכנת לכאורה (100% מניות מול אגרת ממשלתית) שתניב לנו תשואה דיי קרובה לזה ? גם כן שנים רבות קדימה.