זהירות שדה מוקשים! האם התשואות האמריקניות הפכו להיות מסוכנות?

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, על עליית תשואות בארה"ב והשלכות השליליות שיכולות להיות גם על ישראל
ניר קסטרו |

סיכומי השנה שעברה כבר מאחורינו, והמשקיעים בישראל ובעולם ממתינים בדריכות להערכות באשר למגמה שתוביל את השנה החדשה. למעשה, רובם עוסקים בהשאלה המרכזית שצפויה ללוות אותנו בשנת 2015 - מה יהיו התשואות בארה"ב? האם אנחנו עומדים לפני עליית תשואות והמשקיעים אדישים מדי, או שמה הצמיחה בארה"ב תצטמצם נוכח החולשה באירופה ובמרבית השווקים המתעוררים.

עליית תשואות בארה"ב עלולה להיות בעלת השלכות שליליות גם על ישראל, ולהערכתנו, הפתרון לכך הוא השקעה באיגרות חוב דולריות המעניקות תשואה גבוהה יותר מאשר האיגרות המקומיות, תנודתיות נמוכה יותר והכי חשוב, אם הריבית בארה"ב אכן תעלה, סביר שגם הדולר יעלה (מה שיגן עלינו).

אם התשואות ירדו, ניתן להעריך שנוכל ליהנות מרווחי הון. נקודה חשובה נוספת שתלווה אותנו בשנה הקרובה, היא אירופה. בסוף השבוע אמר הנגיד דראגי כי הבנק המרכזי מוכן להילחם בסכנת הדפלציה והצית "ראלי" נוסף בשוקי האג"ח. המשקיעים שכל הזמן מחפשים לראות את התשואות עולות, ממשיכים ליהנות בינתיים מהתשואות הכל כך נמוכות באירופה. רק להמחשה, התשואות לעשר שנים בגרמניה ירדו בסוף השבוע ל-0.49%. תוסיפו לכך את ה- 0.31% בשוויץ ויפן ותקבלו סביבה שמקשה מאוד על עליית תשואות בארה"ב.

להערכתנו, חייבים להסתכל על הנעשה באירופה, ודווקא הכרזה של דראגי על הדפסת אירו כמו בארה"ב, יכולה להוביל למהלך של התחזקות הדולר (או החלשות האירו), ראלי במניות ומכירת אג"ח כחלק מריצה לסיכון.

אשר לאיגרות החוב בישראל, בעיקר הקונצרניות, הרי שלעיתים נראה שהן הופכות לשדה מוקשים. ביום ראשון (4.1) הודיעה 012 סמייל על הורדת חבילות הסלולר ל-39 שקלים לחודש, ללא הגבלת זמן. מיד באותו הרגע החלו מניות חברות הסלולר לרדת בחדות, מה שכמובן השפיע גם על חברות האם המחזיקות בהן. אז הנה מוקש חדש שמאיים להיכנס לזירה ולהצטרף לאפריקה, אי.די.בי, חברות הגז וקבוצת פישמן שסובלות ממגמה שלילית בחודשים האחרונים. נראה שלא פשוט להיות פה משקיע סולידי. בהערת ביניים נציין כי נדיר למצוא אירועים כאלו בחו"ל, שם השוק עמוק יותר והרבה יותר מגוון.

מה יותר חזק, אפקט ינואר או ההבנה שהתשואות בישראל נמוכות ביחס לסיכון ולעולם?

המעבר בין שנת 2014 לשנת 2015 הורגש היטב בשווקים הפיננסים. נטייתו של חודש ינואר להניב תשואות החזקה חיוביות באיגרות החוב בכלל ובאג"ח הקונצרניות בפרט, הובילה למסחר תנודתי במיוחד בשבוע האחרון. המשקיעים בישראל, למשל, התלבטו בין הסטטיסטיקה החיובית של חודש ינואר לצרות החדשות של קבוצת פישמן, המשך החשש להשקעות ברוסיה והפדיונות בקרנות הנאמנות האג"חיות שלוחצות את המחירים מטה.

על פי התנהגות מדד התל-בונד תשואות, אשר מכיל 61 איגרות חוב בדירוג מקומי ממוצע של A-, נראה שביום האחרון של השנה החל המרוץ אחר הקצפת הסטטיסטית שמספק חודש ינואר. השינוי החד החל ביום האחרון של 2014 ונמשך לתוך ינואר 2015, כשאת יום המסחר הראשון של השנה פתח המדד בעלייה מרשימה של 1.5% וביום השני הוסיף עוד כ-0.4%.

קיראו עוד ב"אג"ח"

המשקיעים בישראל, שעברו מצד המוכרים לצד הקונים, נאלצו להתמודד עם הסחירות הדלה של השוק הקונצרני על ידי שימוש בתעודות סל. כך יצא שאלו שרצו ליהנות מתיקון באיגרות החוב של קבוצת פישמן ואפריקה אשר ירדו בחדות, קנו על הדרך איגרות חוב של בנקים במרווחים נמוכים. כתוצאה מכך ירדו מרווחי התשואה באיגרות החוב החזקות לרמות נמוכות, ועיקר התשואה העודפת מצוי כעת במספר חברות בודדות המציגות תמונה של תשואה ממוצעת גבוהה לפדיון.

התיקון באפיק הקונצרני מסתדר היטב עם הסטטיסטיקה, לפיה כל חודשי ינואר מאז הקמת התל-בונד 60 (2009-2014) היו חיוביים, אולם השוואת מדד התל-בונד תשואות לחו"ל מגלה מספר נתונים חשובים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון. גם לאחר שמרווח התשואה הממוצע במדד נפתח מ-2.3% ל-4.4% מהאיגרת הממשלתית המקבילה, איגרות חוב קונצרניות מקבילות בחו"ל נראות אטרקטיביות יותר.

בדומה לישראל, גם איגרות החוב מתחת לדירוגי השקעה בעולם (קבוצת ה-BB בעולם מקבילות לקבוצת ה-A) סבלו כתוצאה משילוב של נפילת הנפט ופדיונות הציבור. קרן הסל (ETF) המשקיעה באיגרות חוב קונצרניות בדירוג ממוצע עולמי של B-BB ובמח"מ ממוצע של כ-2.5 שנים, מגלמת תשואה דולרית של כ-6.6% ומרווח התשואה מהאיגרת הממשלתית המקבילה עומד על 570 נקודות בסיס, זאת לאחר שירדה ברבעון האחרון בכ-2.5%.

בדומה לישראל, גם בארה"ב מנסים המשקיעים המתוחכמים להצטייד באיגרות חוב לחודש ינואר, אלא ששם התנודתיות נמוכה יותר והאיסוף נטו שהחל כבר לפני כשבועיים סיפק תשואה של יותר מ-3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריפו אגרות חוב

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.


מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?


שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות. 

בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.


הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות


מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.

ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.