ועדה רפואית: למה זה כל כך מפחיד?
זוהי רק אחת מבין דוגמאות רבות ומפחידות על הקרב הניטש בין האזרח הקטן לבין ה'איום' - ועדה רפואית של הביטוח הלאומי.
אמנם ישראלים רבים אכן זוכים לצדק מהוועדה, אך לא מעטים יוצאים ממנה כועסים, מותשים ומושפלים, ואלו, כמובן, המקרים עליהם שומעים בתקשורת חדשות לבקרים. המציאות היא שישראלים רבים העשויים להיות זכאים לפיצויים וקצבאות מהביטוח הלאומי מוותרים על זכויותיהם, ועל הרבה מאוד כסף, בעיקר בגלל הפחד מהעת בה יצטרכו להתייצב מול הוועדה ושאין מי ש התערב בהתנהלות שלה.
קרדיט תמונה Shutterstock
חשוב שכל ישראלי שנכווה מעמידה מול ועדה רפואית ידע שהוא לא הראשון, וככל הנראה גם לא האחרון שחווה את התחושות הקשות שמגיעות עם החשדנות והספקנות בה הוא נתקל מצד סוללת הרופאים הבוחנת אותו. במהלך השנים, פורסמו לא מעט מקרים בהם רופאים היושבים בוועדות אלו מתבטאים בצורה לא ראויה או פוגענית כלפי הבאים בשעריה.
"זה קצת כאבי מחזור, את סתם עושה מלא רעש"
כך, למשל, אף על פי שהמחלה הוכרה על ידי המדינה כמחלה כרונית, נשים הסובלות מאנדומטריוזיס סובלות עד היום גם מיחס מזלזל מצד הוועדות של הביטוח הלאומי. לדבריה של דנה סולומון מכפר סבא, רופאי ועדה רפואית שדנו בעניינה סירבו להכיר במחלה שלה ובכאבים מהם היא סובלת, וכמובן לא אישרו לה קצבת אובדן כושר עבודה או קצבת נכות. לדברי עמותת 'אנדומטריוזיס ישראל', התופעה של זלזול במחלה ובנשים העותרות לוועדה בגינה, אינה תופעה שולית, אלא מגמה נפוצה. "קחי כדור וצאי לעבוד" הוא משפט שנאמר בוועדה לחולת אנדומטריוזיס נוספת בשם מזי בכר. לאחר מכן הטיחו בה: "זה קצת כאבי מחזור, את סתם עושה מלא רעש".
"זו מחלה שקופה. מחלה שבהחלט קיימת ואנחנו מופתעים כל הזמן כמה היא יותר שכיחה ממה שחשבנו קודם," אמר ד"ר יובל קאופמן, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכזים הרפואיים כרמל ולין. "אין מספרים מדויקים לגבי השכיחות שלה בארץ ובעולם, אבל ההערכה היא שאחת מכל עשר נשים בגיל הפוריות סובלת מהמחלה."
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המודעות לאנדומטריוזיס בארץ גדלה בעשור האחרון ועדיין, נשים הסובלות מהמחלה ממשיכות לספוג מיחס משפיל ומזלזל כשהן עומדות אל מול ועדה רפואית של הביטוח הלאומי.
"הוצאתי את הרחם, אבל יש לי עדיין נגעים חדשים. אני צולעת ברגל שמאל כי הייתה לי פגיעה עצבית מנגע שחדר לעומק העצם," הוסיפה בכר, הסובלת מהמחלה כבר 25 שנים, ועברה כבר תשעה ניתוחים בגללה. גופה ונפשה שילמו מחיר כבד. "אני לא מסוגלת לעבוד כבר למעלה משלוש שנים וכל זה לא מספיק לביטוח הלאומי. אני במלחמות איתם."
קרדיט תמונה Shutterstock
אל תבזבזו לה את הזמן
פיברומיאלגיה, או 'פיברו' בשמה המקוצר, היא מחלה המתאפיינת בכאב כרוני מתמשך בכל הגוף. רבים מהסובלים ממחלה זו מקבלים גם הם כתף קרה מוועדות הביטוח הלאומי לעיתים קרובות. יהודית (שם בדוי) היא אישה צעירה שסובלת מפיברומיאלגיה כבר שנים. מרוב כאבים היא אינה מסוגלת לצאת מהבית, שלא לדבר על להתפרנס בכוחות עצמה. כשעמדה מול ועדה רפואית של ביטוח לאומי, בקשתה לקצבת נכות נדחתה. היא ערערה על ההחלטה בבית המשפט, שקבע כי הוועדה שגתה בקביעת אחוזי הנכות של יהודית, וכי על המוסד לדון מחדש בתביעתה.
כשחזרה אל הוועדה, מלווה בעורכת דין מתנדבת, גילתה שהדבר ממש לא נראה בעין יפה אצל חברי וחברות הוועדה. "מיד עם כניסתנו לחדר הוועדה, באופן חריג ולא מקובל, התפרצה כלפינו הרופאה," העידה מרשתה של יהודית. "היא הטיחה דברים קשים, תוך שרמזה בפני מרשתי, שאני מזבזבת את כספה וזמנה של הוועדה." הרופאה ראתה לנכון לעקוץ את התובעת: "את מתפרנסת מפיברומיאלגיה". בעקבות כך, המקרה הגיע לפתחי ביהמ"ש, לא לפני שעורכת הדין התלוננה על הרופאה המרכזית שניהלה את אותה ועדה רפואית. המוסד לביטוח לאומי, כמובן, התחמק מאחריות וטען כי דברי הרופאה הוצאו מהקשרם.
קרדיט : Shutterstock
לא עושים הנחות
ובחזרה למקרה של בן ה-79, שטורטר על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קרוב לשני עשורים: הקשיש כבר עבר ועדות בארבעה הרכבים שונים, במטרה להפחית משיעור הנכות שנקבע לו לפני כרבע מאה. בית הדין הארצי שם קץ לסאגה הזו כשקבע כי התנהלות הביטוח הלאומי במקרה זה הייתה לא מוצדקת ותוך התעלמות מהנחיות מפורשות של בתי הדין לעבודה. באופן חריג, החליטו הדיינים לקבוע בעצמם מה שיעור הנכות של הקשיש.
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה: לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
- "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
