בעלי עסקים שמעסיקים עובדים יכולים להיות נדיבים יותר או פחות עם העובדים – אך מבחינת זכויות העבודה אין לכך משמעות. טעויות פשוטות בניהול יחסי העבודה עלולות להוביל לתביעות יקרות ולהוצאות משפטיות כבדות. פעמים רבות, מדובר בפרקטיקות שנהוגות בשוק אך אינן עומדות בדרישות החוק, והנזק עלול להיחשף רק לאחר שנים, כשעובד לשעבר מגיש תביעה. אם לא מתייעצים מראש עם מומחה לדיני עבודה – עלולים לשלם ביוקר.

להלן כמה מהטעויות הנפוצות ביותר – והסיכונים שכרוכים בהן.

שכר גלובלי: מתכון בטוח לתביעה

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב מעסיקים היא תשלום שכר "גלובלי" לעובד – כלומר, סכום אחד חודשי לכאורה "כולל הכל": שעות נוספות, דמי הבראה, נסיעות וכדומה. אך לפי הדין בישראל, שכר עבודה חייב להיות מפורט וכולל תשלומים נפרדים עבור כל זכות. 

קיימת חובה לפרט בתלושי השכר תשלום עבור נסיעות, תשלום עבור דמי הבראה ותשלום עבור שעות נוספות (עבודה מעל 42 שעות בשבוע או 9 שעות ביום). 

הצגה של שכר "כולל הכל" ללא פירוט – גבוה ככל שיהיה – היא עבירה על החוק, ובית הדין לעבודה לא יקבל טענה שכזו כהגנה. התוצאה: חיוב רטרואקטיבי בתשלומים, לעיתים עבור שנים אחורה.

• העובד טען שהוא חולה, נתפס בתערוכת נחשים - ובכל זאת יפוצה
• פוטרה יומיים לפני שגילתה על היריון, ותקבל פיצויים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העסקת פרילנסר במקום עובד – סיכון ממשי

עוד טעות נפוצה היא התקשרות עם עובדים כ"עצמאים" – כלומר, העובד מוציא חשבונית במקום להיות מועסק כשכיר. מבחינת המעסיק, מדובר לעיתים בחיסכון משמעותי – ללא תשלום פנסיה, ימי חופשה, הבראה וכדומה. בפועל, במקרה של תביעה, בית הדין לעבודה בוחן את מהות היחסים, ולא את צורת התשלום.

אם הפרילנסר עובד באופן קבוע, תחת פיקוח והשתלבות בעסק – קיימת חשיפה ממשית לתביעה להכרה כ"עובד". במצב כזה, המעסיק עלול להידרש לשלם רטרואקטיבית את כל הזכויות הסוציאליות, לרבות פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה. לעיתים, מדובר במאות אלפי שקלים.

הזנחת ההפקדות לפנסיה: טעות שעלולה לעלות ביוקר

לא מעט מעסיקים לא מייחסים חשיבות מספקת להפקדות לקרן הפנסיה של העובד. במקרה של קושי תזרימי הדבר הראשון שמזניחים הוא את ההפקדות לפנסיה של העובדים. מעבר לחובה החוקית, מדובר באחריות חמורה לביטוח של העובד. קרן הפנסיה כוללת ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שארים – כלומר, אם חלילה קורה משהו לעובד (פציעה מחלה או מוות חלילה) – עקב העדר ביטוח המעסיק חשוף לתביעה גדולה מאוד.

אי-הפקדה סדירה משמעה שהעובד אינו מבוטח בפועל. במצב כזה, אם ייגרם לעובד נזק בריאותי, או במקרה של מוות, עלול המעסיק להיתבע אישית על הנזק – בסכומים שיכולים להגיע גם למיליוני שקלים. 

בונוסים ועמלות – לא פתרון קסם

עסקים רבים משלמים לעובדים עמלות, פרמיות או בונוסים לפי תוצאות, מכירות או יעדים. אך לעיתים קרובות, המעסיקים לא מפרישים זכויות סוציאליות (כמו פנסיה, פיצויי פיטורים וחופשה) מתוך רכיבים אלו, בטענה שמדובר בתוספת או בונוס שאינם שכר.

אלא שבתי הדין לעבודה קובעים שוב ושוב: אם מדובר ברכיב קבוע ומשמעותי בשכר שמשולם לאורך זמן – מדובר בשכר, גם אם נקבע ונרשם אחרת. המשמעות: חובה להפריש בגין רכיב זה לפנסיה, לשלם עבור ימי חופשה ופיצויי פיטורים. אי-עמידה בכך חושפת את העסק לתביעה משמעותית.

לסיכום

ניהול נכון של יחסי העבודה אינו מותרות - זו חובה חוקית ועסקית. טעויות נפוצות שנראות לכאורה כ"פרקטיקה מקובלת", עלולות להוביל לנזקים כבדים, ו"חיסכון" לכאורה יורד לטמיון בתביעה אחת גדולה, ובוודאי במקרה של מספר תביעות של עובדים. הדרך הנכונה להימנע מתביעות יקרות היא לבין את החובות הבסיסיות כמעסיק, להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני עבודה, ולוודא שכל זכות משולמת ומדוות כראוי.