השופט אמר: "הוא טיפש אבל לא רמאי" ופסק לטובת התובע

פסיקה תקדימית של בית המשפט המחוזי בחיפה חשפה את השיטות הבעייתיות של חברות ביטוח בניסיון להתחמק מתשלום תגמולי ביטוח, וגם שמה זרקור על הסיכונים שמבוטחים עלולים להיתקל בהם אם הם לא נזהרים בדבריהם. במרכז הפרשה עומד, מבוטח של הכשרה ביטוח, שזכה בתביעתו למרות ששיקר לחוקרת הביטוח והסתיר תמונות מזירת תאונה. השופט קבע: "טיפשות אינה עילה לשלילת תגמולי ביטוח", אך הסיפור הזה מעלה שאלות גדולות על התנהלות חברות הביטוח ועל האופן שבו מבוטחים צריכים להתנהג כדי להגן על זכויותיהם.

תחילת הסיפור: תאונה בלילה ודיווח שגרתי

הכל החל בלילה שבו התובע נהג ברכבו בכביש חשוך. לפתע, רוכב אופנוע התפרץ לנתיבו בצורה מסוכנת, ותובע, בניסיון נואש למנוע התנגשות שעלולה הייתה להסתיים באסון, סטה בחדות שמאלה. המהלך המהיר הזה הציל את הרוכב, אך גרם להתנגשות ברכב חונה בצד הדרך. הנזק לרכבו היה משמעותי, והנהג מיהר לדווח על התאונה לחברת הביטוח שלו, הכשרה, שביטחה את רכבו בפוליסת ביטוח מקיף. עד כאן, הכל נראה כשגרה: תאונה, דיווח, וציפייה לקבלת פיצוי.

אלא שכאן התחילה הסאגה המשפטית. הכשרה שלחה חוקרת פרטית כדי לבדוק את נסיבות התאונה, כחלק מתהליך הבירור הסטנדרטי שלה. במהלך החקירה, נשאל הנהג אם יש בידיו תמונות שצילם מזירת התאונה – ראיה חשובה שיכולה לסייע באימות גרסתו. תשובתו הייתה חד-משמעית: "לא, לא צילמתי כלום." החוקרת המשיכה בעבודתה, אך לא הצליחה ליצור קשר עם בעל הרכב החונה שנפגע, ולכן לא יכלה לאמת את גרסתו של הנהג באופן מלא. עם זאת, בדו"ח החקירה שלה היא כתבה בזהירות כי "ייתכן שמדובר בתאונה אמיתית שהתרחשה בנסיבות שדווחו על ידי המבוטח." במילים אחרות, לא נמצא שום בסיס מוצק שמטיל ספק באמיתות התאונה.

למרות המסקנה הזו, הכשרה ביטוח החליטה לדחות את תביעתו של הנהג. החברה נימקה את הדחייה בטענה שדו"ח החקירה מעלה "חששות כבדים" לגבי אמינות גרסתו – טענה שלימים התבררה כחסרת בסיס. הנהג, שחש נבגד על ידי חברת הביטוח שבה סמך, החליט שלא לוותר והגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה, בתקווה שבית המשפט יכריח את הכשרה לעמוד בהתחייבויותיה.

• מניית בואינג נופלת בעקבות התאונה בדרום קוריאה
• תאונת השוטר - פספסתם את השיעור, איבדתם את הלב

הפתעה בבית המשפט: התמונות שהנהג הסתיר

הדיון בבית משפט השלום, שהיה אצל השופטת עינב נהרי-סנדלר, קיבל תפנית דרמטית. במהלך העדות, שלף הנהג לפתע תמונות שצילם בזירת התאונה – אותן תמונות שהכחיש את קיומן בפני החוקרת. התמונות היו ברורות וחדות, ותיעדו את כלי הרכב המעורבים ואת הנזק שנגרם להם, מה שהיה יכול לסייע משמעותית לחקירה ולמנוע את כל המחלוקת. נציגי הכשרה מיהרו לנצל את ההזדמנות וטענו כי הנהג פעל ב"כוונת מרמה", מאחר ששיקר לחוקרת והסתיר ראיה חשובה.

הנהג ניסה להסביר את התנהגותו. לדבריו, הוא והחוקרת מכירים עוד מילדותם, ובמהלך השיחה היא שאלה אותו שאלות אישיות שחשפו פרטים רגישים על חייו – פרטים שמשפחתו הקרובה אפילו לא ידעה. כששאלה אותו על התמונות, הוא הרגיש חוסר נוחות לשתף אותה במידע נוסף, ולכן בחר לשקר ולהגיד שאין לו תמונות. ההסבר הזה, עם זאת, לא שכנע את השופטת נהרי-סנדלר. היא קבעה כי התנהגותו של מהווה "כוונת מרמה" כלפי חברת הביטוח, ופסקה נגדו, תוך דחיית התביעה שלו לקבלת תגמולי ביטוח.

ערעור ומהפך: "טיפשות אינה עילה לשלילה"

הנהג לא התייאש והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. שם, התיק הגיע לשולחנו של השופט יצחק כהן, שהפך את הקערה על פיה. השופט כהן בחן לעומק את נסיבות המקרה ואת התנהלות שני הצדדים. הוא לא חסך ביקורת מהנג, וציין כי "רחוק אני מלהעניק למבוטח ציון לשבח על התנהלותו ועל אמינותו." לדבריו, ברור שהוא שיקר לפחות פעם אחת כשהכחיש את קיום התמונות, ובכך לא פעל בחוכמה.

• "החלום שלי הוא להקים מרכז פיננסי לבני דור הטיקטוק כדי שלא יעשו את הטעויות שעשו בדור שלי"
• "לקוחות שלא מסכימים עם ההמלצות הם אתגר, אבל אם זה תואם את האני מאמין שלי אני מתיישר"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אבל כאן הגיעה הנקודה המרכזית של הפסיקה: השופט כהן קבע כי הסתרת התמונות לא נעשתה במטרה להונות את חברת הביטוח או לגרום לה לשלם עבור תאונה שלא קרתה. התאונה עצמה הייתה אמיתית, הנזק לרכב תועד, והשקר של הנהג לא שינה את העובדה שהוא זכאי לפיצוי על פי תנאי הפוליסה. "טיפשות אינה עילה לשלילת תגמולי ביטוח, הוא לא רמאי" כתב השופט בפסק דין חד-משמעי, והורה להכשרה לשלם לנהג את הפיצוי המגיע לו.

הכשרה ביטוח ניצלו את הטיפשות של הנהג כדי לא לשלם 

השופט לא עצר שם. הוא הפנה ביקורת חריפה גם כלפי הכשרה ביטוח, ותקף את הדרך שבה החברה ניהלה את התביעה. "מי שהחליט לדחות את תביעת המבוטח זקוק בדחיפות לקורס בהבנת הנקרא," כתב כהן בלשון צינית. הוא הדגיש כי דו"ח החקירה של החברה עצמה קבע ש"ייתכן שמדובר בתאונה אמיתית," ולכן לא היה שום בסיס עובדתי לטענה של הכשרה על "חששות כבדים" לגבי אמינות גרסתו של הנהג. השופט תהה כיצד נכתב מכתב הדחייה של החברה, שהציג מצג שווא כאילו הדו"ח תומך בדחיית התביעה, בעוד שבפועל הוא כלל לא תמך בעמדתה.

מעבר לפרטי המקרה הספציפי, פסק הדין חושף שיטה מטרידה שבה נוקטות חברות ביטוח מסוימות, כולל הכשרה. השיטה פשוטה: החברה דוחה תביעות לגיטימיות של מבוטחים, גם כאשר אין בסיס עובדתי לדחייה, בתקווה שבמהלך ההליך המשפטי המבוטח ייתפס בשקר כלשהו – גם אם מדובר בשקר שולי או לא רלוונטי לעצם התביעה. במקרה כזה, החברה יכולה לטעון ל"מרמה" ולבקש מבית המשפט לפסול את התביעה, גם אם הפוליסה מחייבת אותה לשלם.

השופט כהן הצביע על כך שלמרות הקביעה הברורה שלו, הוא בחר שלא להשית סנקציה כלשהי על הכשרה ביטוח בגין התנהלותה הבעייתית. בכך, הוא למעשה מאפשר לחברה להמשיך בשיטה הזו ללא מחיר ממשי. אולי משהו בסגנון קודם מזהירים ורק אחר כך מענישים. מבחינת הכשרה, מדובר במשחק של "שטית מצליח": מנסים שלא לשלם, מקסימום משלמים בסוף, בדרך אם המבוטח נתפס בשקר או בטעות קלה – החברה נמנעת מתשלום; ואם לא – היא משלמת את הפיצוי שהייתה אמורה לשלם מלכתחילה, בלי לשאת בעונש על כך שגררה את המבוטח להליך משפטי מיותר.

שיטה זו לא רק פוגעת במבוטחים, אלא גם מעמיסה על מערכת המשפט. תביעות כמו זו תופסות זמן יקר של בתי המשפט, מעכבות דיונים של מתדיינים אחרים שממתינים לזכותם ליום דין, ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפטית ובחברות הביטוח. מדובר בפרקטיקה שמגדילה את חוסר הוודאות עבור מבוטחים, שגם כאשר הם זכאים לפיצוי על פי הפוליסה, עלולים למצוא את עצמם נגררים להליכים משפטיים ארוכים ומתישים רק בגלל טעות קלה או חוסר תשומת לב.