כחלון מסיר ידיו מהתאגיד? "גם רשות השידור זה שידור ציבורי"
שר האוצר, מי שעובדי 'כאן' האמינו כי יציל אותם מהתכנית לביטול התאגיד, נשמע נחרץ הרבה פחות. אמר בכנס אילת: "לא בניתי את התאגיד, לא אמור להתעסק עם זה". הערב: הפגנת עובדי התאגיד מול ביתו של כחלון
אם עובדי תאגיד השידור הציבורי כאן ציפו כי משה כחלון יהיה השכפ"ץ שלהם מפני התכנית לבטל את התאגיד ולחזור למתווה רשות השידור, אז דבריו של שר האוצר היום (יום ג') במושב מליאה מיוחד בכנס אילת לעיתונות, לא יכולים לתת להם הרבה סיבות להירגע. גם דברים אלה וגם ההסכמה שלו לפני כשבועיים לוועדת המנכ"לים.
את שר האוצר ראיינו שלום קיטל - יו"ר ועדת התוכן של הכנס, וקרן מרציאנו מחדשות 2. לשניים אמר כחלון כי "יהיה שידור ציבורי. יש רשות שידור. זה לא שידור ציבורי אמין?", ובכך למעשה הסיר את מעט ההתנגדות שהייתה לו למהלכים של ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הקואליציה דוד ביטן.
מרציאנו שאלה האם יהיה תאגיד, או שיהיה מיזוג עם הרשות, וכחלון ענה: "כשהתחלתי את התפקיד, בתקצוב שלי מופיע 700 מיליון שקלים לתאגיד שידור ציבורי. כשר אוצר, שלחו אותי לטפל בתקציב. ואז יום אחד אני שומע שרוצים לדחות את התאגיד ב-18 חודשים. אמרתי לראש הממשלה שאני לא מוכן לתת אגורה מעבר למה שסוכם - תאגיד או רשות השידור. כך אני מכיר את המצב. לא בניתי את התאגיד אז אני לא אמור להתעסק אם זה או זה".
כחלון הוסיף: "גם הרשות היא שיור ציבורי וגם התאגיד. אני מדבר על כסף כי זה המנדט שלי. בבחירות קבלתי 10 מנדטים. בפעם הבאה, אם כולם יצביעו לי אהיה גם 'שר הדמוקרטיה'. במסגרת תפקידי אני דואג שיהיה שידור ציבורי והכסף ליצירה יהיה כפי שהוא. אני עושה כל מה שאני יכול - בכוחותיי הדלים".
"באים איתי בפשרה", הוא המשיך, "אם התכנית הראשונית הייתה יוצאת לפועל, האזרחים היו משלמים 730 מיליון שקלים אקסטרה. אני מחויב לשידור ציבורי, מחויב לכסף ליצירה ישראלית שהיא חשובה ביותר, לחדשות – לזה אני אדאג, אלו הקווים האדומים שלי".
קיטל: "ואם יקום תמהיל של התאגיד עם הרשות בלי ההנהלה הקיימת בתאגיד?"
כחלון: "אני חושב שיש פה בעיה. אני לא נכנס לשמועות, אבל אנשי רשות השידור הם בני אדם. אני חושב שזה שמדירים אותם, גם אם יהיה תאגיד, זו שגיאה. צריכים את אנשי רשות השידור בתאגיד אם יקום. אי אפשר להפוך את הגוף הזה לכזה נורא. יש פה אנשים שאז שנולדנו ליוו אותנו. אי אפשר להגיד להם יום בהיר אחד 'אתם בבית', וזהו".
מרציאנו: "האם מה שמעניין את ראש הממשלה זה הראש של אלדד קובלנץ וגיל עומר?"
כחלון ענה: "אם זה מה שראש הממשלה חושב, הוא כנראה לא יגיד את זה". בהמשך אמר שר האוצר כי "ראש הממשלה טען שעשה טעות בהקמת התאגיד ולכן הוא רוצה לבחון את זה מחדש. זו זכותו כשר התקשורת. אני טענתי שאני כשר אוצר מחויב לתקציב. הוועדה תסיים את עבודתה עוד שבוע וחצי ונחכה לתוצאות".
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
בדבריו נשמע כי כחלון מכשיר את הקרקע לביטול התאגיד: "אני לא חושב שאם יקום גוף אחר הוא לא יהיה דמוקרטי. לא כל הדמוקרטיה אצלכם. התאגיד הזה וכל הסיפור רווי אינטרסים. יש מו"לים לאמצעי התקשורת, יש עורכים, הם חוששים שיגנבו להם טאלנטים. יש עיתונאים שרוצים שהתאגיד יקום כי זה יעלה את ערכם. לא פעם אני מזהה איך האינטרס הופך לאידיאולוגיה ואני לא מוכן להיגרר לזה. עיתונאי עבורי הוא בנאדם עם אינטגריטי. אם הוא לא מסוגל לבצע את עבודתו, ולא משנה מי הבעלים של מקום העבודה שלו, זה לא טוב. המושג תקשורת לדעתי מזמן לא קיים. בשבילי תקשורת זה אנשים".
בלי דיין, עם אברמוביץ'
כחלון נשאר על תגובתו האגרסיבית של ראש הממשלה נתניהו נגד אילנה דיין, שהוקראה בקולה בסוף התכנית הראשונה לעונה זאת. "לא רוצה להתבטא בעניין הזה", ענה, "לא ראש הממשלה ולא דיין לא צריכים אותי בעניין זה. אם הוא לא עונה לכם, אז באתם אליי?"
מול החוסר דעה של שר האוצר בנוגע לאילנה דיין, על מקרה האווירה הציבורית סביב עיתונאים והקריאות נגד אמנון אברמוביץ' הוא כן התבטא, ואמר כי מדובר ב"מעשה נבלה". לדבריו, "כל מילה קשה בנושא הזה תהיה רכה מדי. דברתי עם ראש הממשלה, הראיתי לו מאמר שכתבו נגדי שלא בצדק - הוא אמר לי שהוא 20 שנה כבר נרדף, הוא ומשפחתו. כל אחד והחוויה שלו. הוא מרגיש ככה. הוא הגיב בצורה קיצונית לטעמם של רבים, אני לא הייתי הולך למקומות כה רחוקים".
על הרפורמה בשידור המסרי והמעבר מזיכיונות לרישיונות, אמר שר האוצר: "כשהייתי שר תקשורת, באו אליי מנכ"לי קשת, רשת וערוץ 10 ואמרו שהם לא יכולים לחיות עם משטר של זיכיונות. ביקשו 'לצאת לחופשי'. זיכיונות זה סוג של שכירות ושאין להם אופק על המסך וזה מונע השקעה. שאלתי מה הם רוצים והם אמרו שרישיונות, אז חוקקנו רישיונות. מה שקרה כנראה זה שעם הזמן השתנו הנסיבות. אני אומר כאן למצלמות - זו הייתה הבקשה שלהם".
בהקשר זה גם התייחס לפירוק ערוץ 2 בנובמבר 2017: "אני לא חושב שצריך לפרק כוח מאף אחד. לא צריך להתערב יותר מדי שתהיה תחרות. רינה מצליח אמרה לי פעם שהתחרות בחדשות תהרוס את התקשורת, היום אני חושב שהיא צודקת. אני מדבר עם עיתונאים והם אומרים לי 'העורך שלי לא חשוב לו כמה זה נכון, אלא כמה הכותרת מושכת את העין'. לפני מעל ל-20 שנה כשלא הייתה תחרות זה לא היה ככה. אני מאמין בתחרות". בהמשך אמר כי לדעתו יש "עודף תחרות בתקשורת".
יו"ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 תמי רווה פנתה אל כחלון: "מה שתיארת בקשר לבקשה לרישיונות אמת ויציב. כרגע אנחנו ניצבים בפני בעיה קשה. המלצות ועדת פילבר באות באמתלה של הגברת התחרות, לאפשר פתיחת הרבה חברות חדשות עם רישיונות אבל בלי תנאי סף כמו אצלנו. זה יורד עד כדי חיסול את חברות החדשות הקיימות. אני חושבת שאת צריך לעזור לנו עם זה".
כחלון השיב: "אם את רוצה לייצר תחרות, החדש חייב לקיים יתרון אחרת. תשתו אותו לארוחת בוקר".
כחלון מתקרר, עובדי התאגיד יפגינו מול ביתו
בעקבות דבריו של כחלון, יפגינו הערב עובדי התאגיד מול ביתו של שר האוצר בחיפה. ההפגנה בשעה 18:30 היא במחאה על הכוונה לסגור את התאגיד "ולמסור את השידור הציבורי לידי פוליטיקאים".
מוועד עיתונאי התאגיד נמסר: "שר האוצר נתן היום אישור למסירת השידור הציבורי לידי הפוליטיקאים. בכך הוא נותן יד לגניבת השידור הציבורי מהציבור לטובת הפוליטיקאים. לא נסכים לשום 'דיל' שיביא למעורבות פוליטית בשידור הציבורי. אנחנו דורשים משר האוצר לקיים את מה שאמר רק לפני חודשים ספורים: 'שידור ציבורי חזק זה דמוקרטיה חזקה, שידור ציבורי חזק זה חברה חזקה, שידור ציבורי חזק זה תקשורת חזקה'".
יוזכר כי ארגון העיתונאים ועובדי התאגיד פנו בשבוע שעבר למשרד האוצר, משרד התקשורת ולמשרד ראש הממשלה בדרישה להופיע בפני הוועדה ולהשמיע בפניה את עמדתם אולם עד כה לא קיבלו תשובה.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.