מועצת הרשות ה-2: חברות מדיה יוגבלו לרכישת 25% מזמן הפרסום של כל זכיין
מהומת הרגולציה על רכש המדיה בשוק הטלוויזיה הגיעה לסיומה עם החלטת מועצת הרשות השנייה להגביל את חברות המדיה לרכישת 25% מזמן הפרסום של כל זכיין. להבדיל מהמלצת הממונה על ההגבלים העסקיים שעסק אף הוא בבחינת התחרותיות בשוק המדיה, במועצת הרשות השנייה הוחלט כי הגבלה זו של 25% לכל חברת מדיה תיושם על כל זמן הפרסום של ערוצי הטלוויזיה ולא על שעות הפריים-טיים בלבד.
בסופו של יום, ניתן לומר שהמאבק הקשה בין משרדי הפרסום וחברות המדיה ליעקב שחם שעמד בראש הוועדה הסתיים בקול ענות חלושה. הצפי הראשוני שדיבר על הגבלה קשיחה יותר של 15-20% עמד לבסוף בקנה אחד עם ציפיות ענף הפרסום שדיברו על 25% - כאשר המשמעות היא מספיק מקום לצמיחה עבור חברות המדיה שאינן יוניברסל מקאן: מדיה קום, TMF, יוניון וזניט והגבלה על חברת המדיה הגדולה בישראל.
לדברי הרשות השניייה: "המועצה רואה בעצם טיפול הוועדה בסוגיה מעשה אמיץ שיביא לטלטול במצב הקיים כיום. המועצה סבורה שמימוש החלטה זו יביא להגברת התחרות בין חברות רכש המדיה וכן להקטנת כוח המיקוח שלהן מול הזכייניות. בהחלטה זו טמון פוטנציאל להגדלת הכנסות הזכיינים ולשיפור ניכר במצבן הכלכלי".
לעניין הגבלת רכש המדיה מציינים ברשות השניה: "המועצה החליטה לאשר את המלצת הוועדה לקבוע מגבלה על היקף המכירה המקסימאלי של זמן הפרסום של הזכיינים לחברת רכש מדיה לטווח שבין 20-25%, וקבעה כי המגבלה תעמוד על 25% מזמן הפרסום של כל זכיין. הגבלה זו תיבחן בנפרד לגבי שעות הפריים טיים (20.00-23.00) ולגבי יתר שעות היום, המדידה תעשה על פי רייטינג משוקלל".
- מאזינים לרדיו? אילו תחנות הכי פעילות ומי הכי פופולארית בכל אזור?
- עונה פופולרית, סוערת ואלימה: אלפי תלונות נגד האח הגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי יו"ר הוועדה, יעקב שחם: "אין לי ספק שביצוע המלצות הוועדה יביא לשינוי פני הטלוויזיה המסחרית ובמיוחד הדבר נכון להחלטה בנושא חברות רכש המדיה. ביצוע מדויק של המלצה זו יש בו כדי להגדיל את הכנסות שלושת הזכיינים ביותר מ 80 מל ש בשנה וכתוצאה מכך לגידול גם בהיקפי ההפקות בסוגה העילית".
כפי שעשה בעבר, שחם התייחס למאבק המשפטי שפתחו נגדו משרדי הפרסום ואמר: "לא אוכל לסיים את דבריי מבלי להתייחס ללחצים שהופעלו על הוועדה ובמיוחד עלי, שהתאפיינו בין השאר בפניות מצד עורכי הדין של חלק מהגופים. לחצים אלה נידחו והוועדה קיבלה בדיוק את ההחלטות שנכון היה לקבל מבלי להכנע לשום לחץ שהוא .
לדברי יו"ר המועצה, דר' אילן אבישר: את הוועדה הקמתי בשעתו במטרה למצוא פתרונות למצב בו הזכייניות משקיעות בשידורים שזוכים לאהדה ציבורית רחבה אך עדיין סובלות מהפסדים כספיים שמסכנים את המשך קיומן. חלק מהסוגיות נידונו וקיבלו מענה באמצעות החקיקה בכנסת שהובילה להפחתה משמעותית במחויבויות התוכן של הזכייניות, ובעקבות ההתאוששות בשוק הפרסום, הוועדה בחנה בעצם את הסוגיות הכלכליות המרכזיות של השידורים ופתרה מחלוקות תוך מענה לפניות הזכיינים וגורמים אחרים בתחום. התרומה המשמעותית של הוועדה המייעצת היא בקריאה לאפשר תוכן שיווקי בשידורים באופן מסויג ומבוקר, ההחלטה על הגבלת היקפי הפעילות של חברות רכש המדיה בכדי להבטיח הזרמת כספים נאותה לשידורים, וההחלטה להתחיל בבדיקה מקיפה ויסודית של נאותות העסקת העובדים בתעשייה ובחינת סוגיית זכויות היוצרים. החלטות אלה מהוות בשורה ויוליכו את כיוון פעילות הרשות בעתיד".
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- מאסטר שף בראש כל רצועות השידור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
הסדרה חקיקתית של תוכן שיווקי
המועצה אישרה גם את המלצות הוועדה והסמיכה את הנהלת הרשות לגבש קוים מנחים להסדרה חקיקתית של תחום התוכן השיווקי, באופן שפעילות שכזו תותר במקרים ובתנאים שיוגדרו, תוך מגבלות של איסור על תוכן שיווקי בתכניות כגון חדשות ותכניות לילדים, תוך סימון ושמירה על הציבור מפני הטעייה ותוך שקיפות מירבית. לאחר מכן הדברים יועברו לשר התקשורת לצורך קידום חקיקה בנושא. המועצה הוסיפה להחלטתה היבט נוסף על פיו תוספת ההכנסה מהתוכן השיווקי תתווסף למחוייבות כאשר המדובר בתוכנית המוכרת לסוגה עילית, כך שהדבר יביא לשיפור היצירה ותנאי היוצרים.
יו"ר הוועדה, יעקב שחם אמר לאייס: "מוניתי כדי לעשות שוק מוסדר יותר, שוק שהתחרות בו הוגנת, שוק שבו הזכיינים יוכלו להגדיל את ההכנסות וזה מה שיקרה עכשיו". לעניין הלחצים שהופעלו עליו אמר שחם: "זו הייתה שנה קשה. לא חששתי מאף אחד מהם, כל עורכי הדין עם כל עשרות המכתבים. ידעתי שהוועדה צריכה לקבל את ההחלטות הנכונות".
על ההחלטה שתואמת את ציפיות ענף הפרסום ומיישרת קו עם המלצות הממונה אמר שחם: "מעולם לא דיברנו על הגבלה של 15%, אלא על מספר אחר שלא יצא לתקשורת, בין 20 ל-25%". לדבריו "הממונה קיבל החלטה דומה אבל היא לא ישימה, כי היא מדברת רק על יוניברסל וגליקמן נטלר סמסונוב. בנוסף, הממונה דיבר על הסופר פריים ואנחנו דיברנו על זה וגם על שעות היתר כי גם להן יש משמעות, כאשר היחס בין הכנסות היתר לסופר פריים הוא 20-80 או 25-75.
לעניין אכיפת ההחלטה וסמכותו על משרדי הפרסום אומר שחם: "אני לא יכול לאכוף על משרדי הפרסום כלום, אבל על הזכייניות אני יכול, כך שאם חברות המדיה רוצות לקנות זמן פרסום, הערוץ המסחרי לא יכול למכור לו בניגוד להחלטה".
מנכ"ל איגוד הפרסום יגאל בראון אמר לאייס: "אנחנו נלמד את ההצעה והשלכותיה על שוק הפרסום ונקיים דיון בהנהלה בנוגע להמשך פעולותינו בנדון".
כולם מרוצים, מקאן פחות
על פניו, נראה כי הדעה הרווחת בקרב משרדי הפרסום היא שביעות רצון מפה לפה, למעט, כמובן, אנשי מקאן אריקסון. באיגוד הפרסום כפי שאמר בראון, יצטרכו להביא את ההחלטה לדיון שבו יישמעו עמדות משרדי הפרסום בנוגע להחלטה. תסריט אפשרי הוא שמקאן אריקסון יצא לבדו להלחם בהחלטת מועצת הרשות השנייה ואפשרות נוספת גורסת כי הוא ינסה לתמרן במסגרת ההחלטה של הרשות.
מנגד, נשמעת בשוק הפרסום הסברה, כי לא מן הנמנע שמקאן יקים חברה חדשה שתאפשר לו להמשיך להחזיק בנתח השוק שלכאורה הוא אמור לוותר עליו. העובדה שוועדת שחם תתפזר בפברואר הקרוב תאפשר למהלך שכזה לעבור מתחת לרדאר, מה גם ששר התרשרת גלעד ארדן לא שש להמשיך ולספק חומר בעירה לסאגת שוק המדיה.
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12
אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא.
מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג.
פריים טיים
גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים.
רצועות נוספות
מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום
השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- מאסטר שף בראש כל רצועות השידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור,
שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
