איה אחימאיר עורו
צילום: יח"צ
דעה

משחקי הכס ברשות: צריך שידור ציבורי - לא בפורמט הנוכחי

נראה כי משהו מתחיל לזוז בממלכת הרשות, עם שר ממונה חדש וציבור שלא רוצה להבליג עוד. איה אחימאיר מתנועת 'עורו' מסבירה למה אנחנו בדרך לשינוי
איה אחימאיר | (2)

האם דרמת משחקי הכס של הנהלת רשות השידור מגיעה אל קיצה? אין ספק כי העונה ה-48 פורצת דרך והזדמנות חדשה. אחרי צפייה בכל העונות, הטובות יותר והטובות פחות, דרמות על המסך וקרבות בוועדות הכנסת ובישיבות ממשלה, נראה כי משהו מתחיל לזוז בממלכת רשות השידור. הציבור הוא לא אותו ציבור, השר הוא לא אותו שר, וברור לכולם ששינוי חייב להתרחש.

צריך שידור ציבורי? בטח שצריך, אבל לא שידור חוזר. בשנים האחרונות השידור הציבורי כבר מזמן אינו ציבורי, ובוואקום שנוצר צמחו אלטרנטיבות אזרחיות מהשטח שמפתחות מודלים לערוצי תקשורת חברתיים, בלתי תלויים ו"אובייקטיבים". יוזמות אלה מבקשות להגיש לציבור חדשות מהשטח ותוכן איכותי ולא מסחרי. מה תעשה הכנסת או הממשלה כאשר יקום הציבור ויחליט אילו גופי תקשורת הוא בוחר לשמוע ולממן? שידור ציבורי? בהחלט צריך, השאלה היא איזה.

וכאן מתחיל השינוי. אחרי שנים של התעלמות מקריאות הציבור לביטול האגרה, לסגירת ערוץ 1, לשינוי שיטת הגבייה, להתייעלות ולהשקעה בתוכן, נכנס השר גלעד ארדן, הממונה החדש על הרשות, ועמו בשורה לנתינים המממנים את הרשות. גם ח"כ איתן כבל, לשעבר השר הממונה על רשות השידור, התבטא לאחרונה נגד תשלום האגרה, ונראה כי שיש קונצנזוס בין הקואליציה והאופוזיציה סביב הצורך בשינוי מהיר.

בימים האחרונים הודיע ארדן על הקמת חברת ייעוץ חיצונית שתכריע אם ניתן להבריא את רשות השידור או אם אין מנוס מסגירתה. כך או אחרת, נראה כי אנחנו שוב עומדים בפני ועדה נוספת לבחינת מצב השידור הציבורי שסביר להניח שתגרור התנגדות מטעם עובדי הרשות ומשרד האוצר - ויתחיל קרב חדש. במהלך 48 העונות האחרונות הפכנו מצופים מממנים לאזרחים מודעים, וכעת הגיע הרגע שנצטרף כשחקנים לקרב. ככה זה במשחקי הכס, אין לדעת לאיזו ממלכה יהיו יותר סוסים ודרקונים בסיבוב הבא. אז צריך שידור ציבורי? צריך, עכשיו בואו נשב ונראה מה אנחנו מממנים ואיך.

אגרת הטלוויזיה היא רק דוגמה. היא דוגמה לכך שאם אנחנו הציבור לא נתעורר, ניתן רוח גבית לנבחרי הציבור שממלאים את תפקידם ונשמור אתם על קשר מעבר לדייט פעם ב-4 שנים מאחורי פרגוד, נוכל לשנות כאן משהו. אם לא נצעק שיש עיוות, מי יידע לטפל בו? אם לא נבקש את שינוי המציאות, למה שיעסקו בה?

בשבועות הקרובים עתידה ועדת הכלכלה לדון ברשות השידור, הרפורמה ותשלום האגרה. אל תישארו אדישים. האגרה היא דוגמה לכך שאם ציבור גדול מתאגד, אפשר לשנות ולהשפיע, אבל בשביל זה צריך לקחת חלק ואחריות. אין ברירה - אף אחד לא ינהל את החיים שלנו במקומנו. זה הזמן חלק בדיון הציבורי, לחפש מידע, למצוא שותפים לדרך, לדבר עם נבחרינו ולשנות מציאות עקומה.

איה אחימאיר היא מנהלת קמפיינים בתנועת 'עורו' המובילה את המאבק לביטול אגרת רשות השידור

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני 05/03/2014 14:55
    הגב לתגובה זו
    השידור הציבורי לא רלוונטי. הציבור בקושי ומראה רצון לצפייה בתכנים המוצעים על ידי הערוצים הציבוריים, ככה שהריטינג נמוך דיו. כמו כן, על מנת שהרשות תוכל להבריא יצטרכו להביא תקציבים ממקומות אחרים (יותר חשובים) ואו להגדיל את האגרה שמהווה נטל מיותר על האזרח (שלא לדבר על הבירוקרטיה שהם מפעילים בהליך הגבייה). מיותר.
  • 1.
    לסגור את הרשות ולא לפתוח יותר!!!! (ל"ת)
    אליהו 25/07/2013 11:48
    הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.