"איך אפשר לצפות מאדם להיות לויאלי למקום העבודה אם לא משלמים לו?"

חברה שהתמחתה בעבר במשרד עורכי דין נהגה להתלונן חדשות לבקרים על שעות העבודה הרבות, על הלימוד האינסופי, על המזכירות הרכלניות ובעיקר על כך, שלמרות כל הקשיים, שכר ההתמחות שקיבלה לא זז סנטימטר מהמינימום המחייב. על דרך הטבע, 'נצלן קמצן' הפך די מהר לשמו השני של בעלי הפירמה, אבל כסף היא קיבלה, לפי החוק.

חברה אחרת, שהיתה מתמחה במשרד יח"צ, הגיעה למקום חודש לאחר סיום חוק לימודיה בבית הספר לתקשורת של אחת המכללות. החיוך שהיה מרוח על פרצופה דרך קבע נמחה כבר בתחילת ראיון העבודה, בעיקר כי הבינה שעל ג'וב החלומות הזה היא לא תקבל ולו שקל. "העיקר הניסיון והדלתות שיפתחו לך", ציטטה את בעלי המשרד בטלפון כשעה לאחר מכן.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

ככה זה בעולם התקשורת. הביקוש עולה על ההיצע ובעלי המשרדים, שיודעים זאת היטב, רוכבים על מה שנחשב נורמטיבי כבר זמן רב. כשבא אליך אדם שכל מבוקשו הוא צ'אנס קטן ב'עולם של הגדולים', אתה מוכן לחרוג מכמה כללים, כי הרי מדובר בעבודה שתתבצע ושאין חייבים לשלם עליה. ונדייק, בחלק מהמקרים הסטאז'רים הם סטודנטים שעומדים בפני סיום לימודיהם ושמסמנים 'וי' על ההתמחות לצורך קבלת נקודות זכות לתואר הראשון. כך נהוג בשנים האחרונות וחלק מהמוסדות שמכשירים למקצועות התקשורת מציבים את הדבר כחובת לימודים, אבל לא זה הקייס.

אתם קוראים לזה עבודה בחינם - הם קוראים לזה 'התמחות'

לנוהג העבודה בחינם, שכבר הספיק להשתרש, קוראים כאמור 'התמחות', ומקריאת מפת השוק עולה, שלא רק משרדי יח"צ עושים בו שימוש אלא גם, במפתיע, לשכות פרלמנטריות בכנסת. עם זאת, התקופה החינמית לא תמיד אומרת כי מי שעובר אותה ימשיך כשכיר במקום ההעסקה, וישנם מקרים לא ספורים שמוכיחים זאת. לדברי גורמים שונים בענף היח"צ והדוברות, המגמה הזו והתפשטותה מדאיגות מאוד ויותר מכך, מהוות דוגמה נוספת לשוק הפרוץ ממילא, אבל רבים אחרים מוכנים לקפוץ על העגלה בכל מחיר.

"ברור שהמצב האופטימלי הוא שלכולם יהיו תקנים ועבודות ומשכורות קבועות", אומר איש יח"צ שלפני שנים אחדות התחיל לעבוד ללא תשלום באחד המשרדים. לשאלה אם העובדה שבראשית הדרך לא קיבל כסף על השעות שהצטברו הוא עונה בשלילה גמורה. יש מי שיקרא לזה 'אילוף ראוי', אבל הבחור עצמו, שבינתיים כבר כבר הספיק לצמוח בתחום, מביע מידה לא מבוטלת של גאווה ואף אומר כי טירוני הענף צריכים "להסתכל על ההזדמנות. עולם התקשורת קשה ואם אתה רוצה להיכנס אליו, אתה צריך לעשות הכל".

וכך הוא מספר: "כשסיימתי את התואר הראשון, יכולתי ללכת על המקצוע שלמדתי, אבל כל מה שרציתי היה תקשורת. מפה לשם, אחרי שניסיתי וניסיתי להתקבל לעבודה במשרדי היח"צ, הבנתי שאין שום דרך להיכנס אליהם בלי ניסיון. בסופו של דבר, אחרי שקורות החיים שלי כבר שכבו במספיק מקומות, בעלי אחד המשרדים אמר שהוא מוכן לקחת אותי בתור מתמחה ושאם אהיה טוב, אמשיך לעבוד תמורת כסף. הבנתי שיש פה אפשרות לקבל אחלה ניסיון ונקודות לרזומה, ולכן הלכתי על זה".

-ולא הפריע לך שאתה עובד בחינם? "ברור שכל בוקר הייתי קם ושואל את עצמי אם אני פראייר, אבל הקונספט עבד, לא? הבוס לימד אותי הכל, לקח אותי לפגישות ובעצם סיפק לי הצצה מטורפת לעולם האמתי, מה שמסייע לי גם היום כשאני כבר עומד על שתי הרגליים. בכל מקרה, תוך חודשיים-שלושה כבר התחלתי לקבל שכר".

-איזה שכר? "מינימום. מתקדמים לאט-לאט אבל אני בהחלט מאמין בסידור הזה".

-אבל ה'סידור' הזה לא תמיד מבטיח שאם תהיה טוב, תיכנס למשבצת של עובד מן המניין "בגלל זה אני תמיד מציע לאנשים לא לקפוא על השמרים ואומר, אם לא נותנים לך עבודה בשכר, עבור הלאה".

לולא ההצלחה, היית נכנס לעבוד בחינם במשרד אחר? "אולי. בואי נגיד שהכנסת מאוד עניינה אותי ושגם אחרי שעבדתי שנתיים כתקציבאי בשכר, היה לי מאוד קשה להיכנס לשם. אחרי ששלחתי בלי סוף קורות חיים וזכיתי לאפס התייחסות, היה איזה רגע ששקלתי ברצינות להתנדב לעבודה אצל אחד הח"כים. זו אפשרות קיימת ומוכרת ולפחות מבחינתי, אין לה מחיר".

אכן, גם הכנסת מציעה התמחויות ללא תשלום, ובמקרים מסוימים אף מפרסמת גילוי נאות ומכנה את הדבר 'התנדבות', אלא שלא מדובר כאן בעמותה שמסייעת לנזקקים ואף לא בקמפיין בחירות, שהתנדבות היא חלק מקובל בו. והנה, דוגמה חיה להצעה שכזו מטעם הכנסת עלתה לאתרי האינטרנט רק בשבוע שעבר.

בשוק העבודה הרווי שבו הכנסת נתפסת כמגדל שן שרבים משתוקקים לחדור אליו ישנם מספיק צעירים שיסכימו להיענות להצעה. עובדה. לדברי איש היח"צ שרואיין, "אם המדינה היתה עשירה וכל ח"כ היה מקבל 4-5 עוזרים, היו נכנסים רק תותחים או לחילופין, מקורבים. בהצעות להתמחות או להתנדבות, הכנסת בעצם מאפשרת לכל אחד להיכנס לתוכה, ובשבילי זה מצוין".

מצוין או לא, יש גם כאלה שמוקיעים את התופעה ושלא מוכנים לשמוע עליה. לדברי בת אל שגב, בעלת משרד עצמאי ליחסי ציבור, "אני ההוכחה לכך שבנאדם ללא ניסיון בדוברות יכול להתקבל לעבודה. אחרי שסיימתי ללמוד עברו שנתיים שלמות עד שקיבלתי את ההזדמנות הראשונה שלי ביח"צ אבל לא וויתרתי כי היתה לי מטרה. אמנם קיבלתי כל מיני הצעות מפוקפקות על הדרך, אבל בסופו של דבר התקבלתי לקק"ל כעוזרת דוברת".

-בשכר מלא? "ברור, ועם שעות נוספות ונסיעות".

-נניח שלא היית מתקבלת והזמן היה ממשיך לעבור. היית שוקלת עבודה בחינם? "ברור שלא, כי מעולם לא חשבתי שהעבודה שאני אמורה לתת שווה אפס. לא לשלם משמעותו לא להעריך, וחוץ מזה, ישנה בעיה אתית: איך אפשר לצפות מבנאדם שלא מקבל כסף להיות לויאלי למקום העבודה?".

דוגמה נוספת לאדם שלא הסכים לשיטת ה'חינם' הוא איש תקשורת לשעבר שבשעתו החליט לעבור לדוברות. לדבריו, לקח לו זמן לעשות זאת ובמהלך התקופה - איך לא - הגיעו גם הצעות לעבודה ללא תשלום. "בין היתר, הגעתי לעמותה שהכרתי עוד בתקופתי בגוף התקשורת. אני ואנשיה נפגשנו כמה פעמים על מנת לבדוק את ההשתלבות שלי אצלם, אבל בסוף אמרו לי שמדובר בהתנדבות ושעם הזמן ייתכן שיימצא איזשהו סכום סמלי למימון הוצאות".

-מבלי להתחשב בעבודה עצמה? "נכון. בכל מקרה, מדובר בעבודה דוברותית לגמרי ומאחר שידעתי שלא אוכל לעבוד במקביל לזה בתקשורת, שכבר הייתה מוכרת לי, הודעתי שאני יורד מהעניין. יש לי דירה וילדה לממן".

לעודד פריד, יועץ תקשורת במשרד 'גיא אופק', יש ניסיון לא מבוטל בעבודה דוברותית, לרבות בכנסת, וגם לא מעט השגות על המצב הקיים. לדבריו, "כל סוגיית המתמחים צריכה להיות מוסדרת וברורה. נכון לעכשיו, יש צד שנותן וצד שמקבל וברור מי הוא מי".

-איך עושים הסדרה בכנסת? "לטעמי, צריך להגדיל את כוח האדם שישנו עכשיו, כי אחרת הח"כים ימשיכו להידרש לכל מיני פתרונות 'יצירתיים'. בכל מקרה, מה שנדרש הוא הגדרת סטנדרטים - מיהו מתמחה ומיהו מתנדב ומה נדרש מכל אחד בתמורה. התנדבות במערכת הפוליטית היא לגיטימית, לצורך העניין בקמפיינים, אבל אם אתה רוצה שמישהו יעזור לך בעבודה הפרלמנטרית בכנסת, סליחה, תעניק לו בחזרה".

-ומתמחים? "להם צריכה להיות הגדרה משלהם: מהיכן הם מגיעים ומה הם מקבלים בתמורה להתמחות - הן ברמת השכר והן ברמת החניכה. זה יורד לרזולוציות מאוד נמוכות, כולל זכויות וחובות - של 2 הצדדים. במצב הקיים, אם לח"כ יש מתמחה חסר הגדרה ומשהו לא מוצא חן בעיני המתמחה, הוא יכול לקום וללכת כבר מחר בבוקר ומה שיקרה לעבודה שעשה הוא כבר שאלה אחרת לגמרי". גם משרדי היח"צ ה'חופשיים', אומר פריד, זקוקים להסדרה ברורה בעניין. "אם אני כמעסיק מקבל תמורה בצורת עבודה שמתבצעת והיא שווה כסף, אין סיבה שמי שעשה אותה לא יקבל תשלום. נכון, העבודה עלולה להיות לא הכי מקצועית ונכון, מישהו עם רקורד לא היה מצריך את הליווי הצמוד, אבל כסף צריך לשלם, גם אם מינימום. התמחות בלי כסף היא לא התמחות ולא סטאז' אלא התנדבות וכך צריך לקרוא לה. מצב אחר הוא פשוט הטעיה".

-לאנשים יש בכלל אינטרסים להחיל הסדרה כמו זו? "קודם כל, כן, כי יש מספיק חבר'ה בענף שרוצים לקדם אותו ולהקפיץ אותו למעלה. מעבר לזה, ברגע שיותר מקומות ינהיגו סטנדרטים, העניין יהפוך לתהליך טבעי. דרושים כללים ופיקוח, אולי של גוף חיצוני כלשהו, אבל אני בהחלט חושב שככל שיספקו התמחות רק לסטודנטים שזקוקים לנקודות, הנורמה תלך ותיעלם באופן אוטומטי".

-ואז? "אנשים יפסיקו להוציא הצעות ל'מתמחים ללא תשלום' ובמקומן יפרסמו משהו ספציפי: 'דרוש מתמחה שזקוק לנקודות זכות' או 'דרוש מתמחה בשכר מינימום' או 'דרוש מתנדב'". לפעמים נדמה כי הצעות כמו זו של פריד, גם אם רבים רוצים בקיומן, אינן בבחינת האפשר שכן השוק ממשיך להתנהל כסדרו. מול זה, קיים פרט במשוואה שיש ובעלי המאה שכחו עם הזמן, והוא החוק. לדברי עו"ד ד"ר דוד סער, מומחה לדיני עבודה, לאדם ששוכר שירותי אדם אחר יהיה מאוד קשה לבוא ולהתנער בסופו של יום מתשלום שכר, והעניין קיים בפסיקה שישנה בדיני העבודה.

"באינספור פסקי דין", מוסיף עו"ד סער, "כאשר קיים קשר בין עובד למעסיק, האחרון מתפרש בעיני החוק כגורם החזק ביותר במערכת וכזה שיש בידו להכתיב כללים - רק בגלל שהעובד רוצה בכל מאודו לעבוד. זה מצב טעון איזון ולפיכך, בתי הדין לעבודה נדרשים לבוא וליצור איזונים שקיימים בדיני החוזים, לצורך העניין בסעיף שנקרא 'תום לב'.

"לפי דיני החוזים, התקשרות בין 2 פונקציות או 2 אנשים צריכה להיעשות בתום לב ובדרך המקובלת. כשישנו גוף חזק שיודע שהוא נמצא במיעוט בשוק ושרבים רוצים להצטרף לשורותיו, והוא בא ומתחיל להשליט כל מיני כללים שסותרים את עניין תום הלב, נוצרת בעיה".

-ומה ניתן לעשות? "יש שלל חוקים שעומדים לטובת הגורם החלש, כולל חוקי יסוד. אי אפשר להגיד למישהו 'כיוון שאתה במצב מסוים, נעסיק אותך ללא תשלום'. זה יכול להתפרש כחוסר תום לב או כאי התייחסות לחוק, כולל סעיף 'עשיית עושר ולא במשפט'".

-בקיצור, העסקה בחינם היא עבירה על החוק "בהחלט ואם אדם יתבע על זה, גם לאחר זמן, הוא יקבל כסף כפיצוי. מדובר בזכויות שאי אפשר להתעלם מקיומן או להתנות עליהן".

-הדברים חלים גם על הכנסת? "אם הכל נעשה במסגרת של עבודה, וודאי שכן, בעיקר כי הח"כ שמעסיק בחינם יכול להשיג את אותה עבודה אצל אחרים עבור תשלום".