ויה רוכשת את סיטימאפר, אפליקציה לתכנון נסיעות בריטית, ב-100 מיליון דולר
חברת ההסעות השיתופיות הישראלית ויה (Via) שהשלימה לפני חודש סבב גיוס של 110 מיליון דולר לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר (להרחבה) רוכשת את סיטימאפר (Citymapper), סטארט אפ בריטי שיש לו אפליקציה לתכנון נסיעות ב-100 מיליון דולר. האם ויה גייסה בעצם כדי לרכוש? בהחלט ייתכן. ויה רוצה להוות מערכת הפעלה לכלל היבטי התחבורה הציבורית - לנוסעים ולחברות תחבורה. השאלה היא האם באמת ויה שווה את הסכום שהיא אומרת שהיא שווה. יכול להיות, אבל לא בטוח. החברות גייסו בעיקר בתקופה של האופוריה בשווקים, כשהריבית בעולם הייתה עד לפני שנה אפס - והכסף חיפש לאן ללכת, והגיע לחברות טובות אבל גם לחברות בעייתיות (זה לאו דווקא המצב כאן). אבל המצב בשוק השתנה בשנה האחרונה, המניות של חברות הסטארט-אפ שהפכו לציבוריות קרסו בעשרות אחוזים, חלקן אפילו ב-80-90%. בשוק הלא סחיר זה עדיין לא קורה באופן רשמי כי החברות לא מגייסות ונשענות על המזומן הקיים, אבל זה מן הסתם יקרה ככל שההאטה הכלכלית (ואולי מיתון) תתארך, לחברות ייגמר הכסף והן יצטרכו לגייס גם בשוויים נמוכים יותר. הנה הסיבה שאנחנו מתקשים להאמין להערכות השווי הגבוהות הללו.
ויה הכניסה בשנה האחרונה סדר גודל של 200 מיליון דולר, כפול מאשר בשנה שלפני, אבל זה קרה לא רק בזכות גידול אורגני אלא גם בגלל שתי רכישות שביצעה כשההייפ בשווקים היה בשיאו, ובכל מקרה ויה היא ככל הנראה עדיין חברה הפסדית. החברות לא מסרו פרטים על התוצאות הכספיות של החברה הנרכשת, אבל היא גייסה 60 מיליון דולר מאז הקמתה וסביר להניח שההכנסות שלה נמוכות משמעותית מאלה של ויה, וכי גם עדיין הפסדית. השאלה היא כמובן מתי החברות יצליחו להגיע לרווחיות. כשהכסף היה זול וחיפש לאן ללכת אפשר היה למכור חלומות על צמיחה. פחות היה חשוב בוול סטריט השורה התחתונה. אבל זה השתנה מאז התפוצצות הבועה בשנה האחרונה. עכשיו המשקיעים מחפשים רווחיות. מנגד - כשהאופוריה תחזור לשווקים, סביר להניח ששוב המשקיעים יתמכרו לחלומות על צמיחה מטאורית וישכחו שבסוף המטרה של חברה זה להרוויח כסף ולספק ערך למשקיעים ולא רק לחלום על צמיחה.
בכל מקרה, לדברי ויה, בעוד ויה מאפשרת לערים ולרשויות תחבורה לתכנן ולהפעיל את רשתות התחבורה הציבורית שלהן, Citymapper מסייעת לנוסעים להתנייד ברשת התחבורה העירונית באמצעות אפליקציה אינטואיטיבית אחת. "על ידי שילוב Citymapper בפלטפורמה הטכנולוגית שלה, תוכל Via להציע פתרון משולב לערים, לרשויות תחבורה ולנוסעים."
סיטימאפר נוסדה בשנת 2012 ועל פי ויה יש לה יותר מ-50 מיליון משתמשים בלמעלה מ-100 ערים ברחבי העולם. באמצעות האפליקציה, המשתמשים משלבים תחבורה ציבורית, הליכה, רכיבה על אופניים, קורקינטים ממונעים, מוניות ואפשרויות אחרות. המשתמש יכול לתכנן נסיעה על סמך הקריטריונים החשובים לו - סוג תחבורה, זמן הגעה, משך הנסיעה, עלות וכו'.
- Koi מגייסת 48 מיליון דולר; השווי המוערך מעל 120 מיליון דולר
- IVIX גייסה 60 מיליון דולר למאבק בפשע פיננסי עם AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המייסד-המשותף ומנכ"ל Via דניאל רמות מתרברב ואומר היום בעקבות הרכישה: "יש המון חברות שרוצות שנרכוש אותן. על ידי איחוד הצוותים שלנו, תיווצר הזדמנות נפלאה לשתף את היכולות של Citymapper עם ערים ורשויות תחבורה ציבורית בכל רחבי העולם, כדי שהן יוכלו ליצור את חוויית הנסיעה הנוחה והמתאימה ביותר עבור הקהילות שלהן."
נזכיר שבסוף שנת 2021 ויה סגרה את הפעילות שלה בניו יורק וגם בוושינגטון, וזאת אחרי שהיא רכשה במהלך 2021 את חברת Remix ושנה קודם לכן היא רכשה את Fleetonomy. אבל יש הבדל - הרכישות ההן בוצעו במהלך האופוריה הגדולה בשווקים. הכסף היה זול וחיפש לאן ללכת. הרכישה כעת היא מעניינת יותר כי היא מגיעה בתקופה שחברות צריכות יותר לשמור על הכסף שלהן. אז ויה כנראה בטוחה שיש לה מספיק כסף בקופה. השאלה האם זה נכון והאם היא לא מבזבזת יותר מדי כסף שהיא צריכה לשמור, והאם זה ייאלץ אותה להגיעה לפיטורים.
האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות
חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.
קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.
OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.
הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.
- דרך ה-SharePoint: האקרים סינים חדרו כמעט עד לתכנית הגרעין האמריקאית
- האם האקר AI טוב יותר מהאקר אנושי? על הסטארט אפ שגייס 75 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
