בינה מלאכותית גנרי AI generic
בינה מלאכותית גנרי AI generic

הסוכן החדש של OpenAI עושה הרבה - אך עלול להיות זדוני

שירות Operator שהשיקה החברה בינואר באופן מוגבל בארה"ב, נפתח מאז לעוד שווקים, ומסוגל לעזור במגוון פעולות יומיומיות למשתמשים. ואולם בידיים הלא נכונות הוא עלול לשמש לביצוע הונאות כמו פישינג, והחברה צריכה להוכיח שלא מדובר בפרצה גדולה מדי

עוזי גרסטמן |

בינואר האחרון חשפה OpenAI את Operator - סוכן בינה מלאכותית עצמאי שמסוגל לבצע משימות באינטרנט באופן אוטונומי, ללא צורך במעורבות אנושית מתמשכת. המערכת מבוססת על מודל חדש בשם CUA (Computer-Using Agent), שמשלב יכולות ראייה של GPT-4o עם אינטראקציה גרפית, ומאפשרת ל-Operator לנווט באתרים, למלא טפסים ולבצע פעולות באופן עצמאי.​


Operator מתפקד כעוזר אישי דיגיטלי, שמסוגל לבצע משימות כמו הזמנת טיסות ובתי מלון, קניות באתרים כמו Instacart ו-Etsy, הזמנת מוניות דרך אובר, הזמנת שולחנות במסעדות באמצעות OpenTable, ומילוי טפסים והגשת דו"חות של הוצאות. המערכת פועלת באמצעות דפדפן וירטואלי, שבו ניתן לצפות בפעולותיה בזמן אמת. במקרים שדורשים הזנת פרטי תשלום או סיסמאות, Operator מבקש מהמשתמש להתערב, כדי להבטיח אבטחה ודיוק.​


היתרון המרכזי של Operator הוא היכולת לחסוך זמן על ידי אוטומציה של משימות יומיומיות, עם יכולת לבצע כמה משימות במקביל והתאמה אישית לצרכים שונים. עם זאת, המערכת עשויה להתמודד עם אתגרים כשהיא נתקלת באתרים מורכבים או לא סטנדרטיים, ולעתים דורשת התערבות אנושית במקרים מסוימים. בנוסף, הזמינות של השירות מוגבלת מבחינה גיאוגרפית בשלב זה.​ Operator היה זמין בהתחלה רק למנויי ChatGPT Pro בארה"ב ובבריטניה, בעלות של 200 דולר לחודש, אך לפני כחודש הזמינות שלו הורחבה למדינות נוספות, בהן הודו ואוסטרליה. OpenAI מתכננת להרחיב את הזמינות של השירות גם למנויי Plus, Team ו-Enterprise בהמשך.​


גם לגוגל ואנתרופיק יש מוצרים דומים


כמה חברות מציעות שירותים דומים: גוגל עם Project Mariner; אנתרופיק עם כלי אוטומציה לדפדפן; אמזון עם Nova, סוכן AI המתמקד בקניות מקוונות; ו-Manus, סוכן AI סיני שמסוגל לבצע משימות מורכבות באופן עצמאי. בנוסף, קיימות חלופות של קוד פתוח כמו AutoGPT ו-Open Operator, שמציעות יכולות דומות.​


OpenAI מתכננת להשיק API ל-Operator, שיאפשר למפתחים ולחברות ליצור פתרונות אוטומציה שמותאמים אישית. החברה רואה ב-Operator צעד משמעותי לקראת עתיד שבו סוכני AI ישולבו בעבודה היומיומית, וישפיעו על תחומים כמו שירות לקוחות, מכירות ופיננסים.​ למרות האתגרים הקיימים, Operator מציג פוטנציאל לשנות את הדרך שבה אנו מבצעים משימות באינטרנט, ולהפוך את האינטראקציה הדיגיטלית ליעילה ואוטומטית עוד יותר.​


לפי דיווחים שפורסמו בכמה מקומות, כבר בוצעו ניסויים שמטרתם להדגים כיצד ניתן לנצל את Operator לרעה, אם כי מדובר בשלב זה בעיקר בהוכחות היתכנות ולא במתקפות בקנה מידה רחב. כך למשל, חוקרי אבטחת מידע הצליחו להנחות את Operator לבצע פעולות לא מכוונות כמו לחיצה על קישורים זדוניים, שליחה של מידע רגיש לאתרים חשודים, או אפילו התחלה של תהליך רכישה מזויף - וכל זאת בלי שהמערכת תזהה בזמן אמת שהמשימה עצמה אינה לגיטימית. במקרים מסוימים, סוכנים כמו Operator התקשו לזהות ניסיונות התחזות, בייחוד כשהממשק הגרפי היה בנוי כך שייראה אמין.


OpenAI עצמה הודתה בקיומן של חולשות כאלה, והצהירה כי מדובר בשלב ניסיוני שבו החברה לומדת את מגבלות הטכנולוגיה ומטמיעה שכבות הגנה נוספות. החברה גם פועלת בשיתוף עם מומחי סייבר כדי לזהות מראש תרחישים פוטנציאליים של שימוש לרעה, ומיישמת מסננים, ניטור בזמן אמת ובקשות לאישור מפורש מהמשתמש כשמזוהים תרחישים חריגים. כמו בכל טכנולוגיה מהפכנית, יש פער בין היכולות לבין האתיקה והבקרה הדרושים, וההתמודדות עם פגיעויות ושימוש לרעה תמשיך ככל ש-Operator ייכנס לשימוש רחב יותר ויותר.

קיראו עוד ב"BizTech"


בקרוב גם ב-WhatsApp?


האם Operator מבוסס על אותו המנוע של ChatGPT או שיש כאן טכנולוגיה שונה?

Operator מבוסס על מודל ה-GPT-4o החדש של OpenAI, אך בשונה מגרסאות ChatGPT הרגילות, הוא כולל שילוב של ראייה ממוחשבת ויכולת ניווט בזמן אמת בסביבות גרפיות כמו דפדפנים. כלומר, במקום רק להתכתב אתו, הוא גם ממש "רואה" את הממשק שעליו הוא פועל - כפתורים, טפסים, שדות טקסט - ויודע לתפעל אותם בדומה לאדם.


האם ניתן לתת ל-Operator גישה למייל או למסמכים אישיים כדי שיבצע משימות מתקדמות יותר?

נכון להיום, Operator לא מקבל גישה ישירה לתיבת הדואר האלקטרוני של המשתמש או למסמכים פרטיים, אלא אם המשתמש מעניק לו גישה מפורשת כחלק מתהליך המשימה (כך לדוגמה, במילוי טופס שדורש מידע מהמייל). OpenAI מדגישה את נושא הפרטיות והביטחון, ולכן כל גישה כזו דורשת אישור אקטיבי ומודע של המשתמש.


מה לגבי התממשקות לאפליקציות צד שלישי כמו WhatsApp או סלאק?

בשלב הזה Operator מתמקד בעיקר באינטראקציה עם דפדפנים ואתרים באינטרנט הפתוח. התממשקות לאפליקציות צד שלישי כמו WhatsApp, סלאק, זום או תוכנות מקומיות אחרות אינה חלק מהיכולות המובנות. ואולם לפי ההצהרות של OpenAI, בעתיד ייתכן ש-API פתוח יאפשר חיבור של Operator לפלטפורמות נוספות, כולל שירותי צ’אט, ענן, ויישומים עסקיים.


האם יש סכנות בשימוש ב-Operator, כמו למשל שימוש לרעה?

אחת הסוגיות שמטרידות את קהילת האבטחה היא האפשרות שסוכני AI כמו Operator ינוצלו על ידי גורמים עוינים לצורך פישינג, התחזות או הונאות מקוונות. כבר דווחו ניסויים בהוכחת היתכנות למתקפות שבהן Operator שוכנע לבצע פעולות לא לגיטימיות באתרים שונים. OpenAI מצהירה שהיא שמה דגש רב על פיקוח, בקרות אתיות ומנגנוני בטיחות, אך כמו כל טכנולוגיה - גם כאן יש מקום לדאגה, בייחוד אם הכלי יגיע בעתיד לידיים לא נכונות.


איך תתמודד OpenAI עם עומס על השרתים, ככל שיותר משתמשים יבקשו להריץ משימות דרך Operator?

OpenAI פועלת על בסיס תשתיות הענן של מיקרוסופט Azure, ולטענתה יש לה את היכולת להרחיב את הקיבולת בהתאמה לצרכים. עם זאת, יש לקחת בחשבון ש-Operator צורך משאבים גדולים יותר ממערכת שיחה רגילה כמו ChatGPT, מכיוון שהוא מבצע סימולציה של ממשק משתמש גרפי ומנתח את הסביבה באופן מתמשך. החברה בוחנת מודלים של תעדוף, כולל מחיר גבוה יותר וגישה מדורגת, כדי למנוע עומס על המערכת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B

מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית

רן קידר |

״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.