אדם סירב לעבור בדיקת אבהות - מה קבע בית המשפט?
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל תביעת אבהות שהוגשה נגד אדם שסירב לבצע בדיקת רקמות, ולהכיר בילד שנולד לאשה שעמה ניהל רומן בעבר. על אף טענתו כי יש עוד אבות פוטנציאליים לילד שלה, בפסק הדין שניתן לפני כשנה במקרה והותר באחרונה לפרסום, קבעה השופטת מירה רום פלאי כי הוא אכן אביו של הילד.
אמו של הילד, שנולד ב-2019, הגישה לפני כשנתיים תביעת אבהות נגד האיש שעמו היא קיימה יחסים בזמן שהיתה נשואה. במסגרת הדיונים בתיק, היא אף הוסיפה וסיפרה כי קיוותה שהאבא של הקטין יתברר כבעלה לשעבר, ואולם בדיקת רקמות שביצע הבעל שללה זאת.
לדברי האשה, בתקופה הרלוונטית היא קיימה יחסי מין עם הנתבע בלבד, ואילו בהמשך שבה לנהל מערכת יחסים אינטימית עם בעלה לשעבר. סמיכות הזמנים בין התקופות יצרה אמנם חוסר ודאות באשר לזהות של אביו של הקטין, אבל לאחר שנשללה האפשרות כי האבא שלו הוא בעלה, יש להכריז על הנתבע כאב, כך לטענתה.
הנתבע עצמו אישר כי קיים יחסי מין עם התובעת בתקופה שבה הרתה, אבל טען מנגד כי היא נהגה לעשות זאת עם גברים רבים נוספים חוץ ממנו ומבעלה, כולל באותה תקופה הרלוונטית. לדבריו, מכיוון שהתובעת הוליכה שולל גברים רבים כמוהו כשטענה כי היא נוטלת גלולות למניע היריון, יש עוד נתבעים פוטנציאליים רבים, ועומדת לו הזכות לסרב לביצוע בדיקת רקמות. הנתבע הוסיף כי התובעת שיקרה לו כשטענה שהיא לא בהיריון ממנו "במיליון אחוז".
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם עצם העובדה שהנתבע מכחיש בתוקף את האבהות שלו, לא מנעה ממנו להגיש נגד האם תביעה בסך חצי מיליון שקל בגין מצג שווא כוזב, תרמית וגניבת זרע. תביעתו נדחתה על הסף, והוא הגיש על כך ערעור שהתנהל במקביל לתביעת האבהות שהוגשה לבית המשפט נגדו.
מיד בתחילת שלב ההוכחות של תביעת האבהות שהוגשה נגדו, הצהיר עורך הדין של הנתבע כי הוא לא יכול להעיד, מכיוון שאינו מרגיש טוב מבחינה נפשית. למרות הטענה הזאת, הנתבע ישב באולם, ענה לשאלות שהופנו אליו בבית המשפט באופן הגיוני וברור, והשופטת התרשמה כי לא היתה כל מניעה רפואית לכך שיעיד. מאחר שהנתבע גם ביקש למשוך מהתיק את התצהיר שהוא הגיש, הוא הביא למצב שבו רק גרסת התובעת הוצגה בפני השופטת – והיא בחרה להאמין לה.
השופטת רום ציינה כי טובתו של הקטין היא לדעת מי האבא שלו. היא הוסיפה כי בדיקת רקמות היא הדרך הפשוטה, היעילה והאמינה ביותר להוכחה או שלילה של האבהות. הבדיקה גם נועדה למנוע את החיטוט בחייהם האישיים של שני הצדדים, אלא שהנתבע מסרב לבצע אותה, ולא מציג שום נימוק ענייני לכך. עוד הסבירה השופטת בפסק הדין כי חוק המידע הגנטי מעניק לבית המשפט את הסמכות להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה שהוא מוצא לנכון, ואף לקבוע קשרי משפחה כלפיו.
- נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר
- כמה שווים חיים של בן אדם? 1 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
בהסתמך על הראיות וגרסת התובעת, שלפיה קיימה יחסי מין רק עם בעלה ועם הנתבע, קבעה השופטת כי שלילת האבהות של הבעל מוכיחה כי הנתבע הוא אכן אביו של הקטין. היא הוסיפה כי הסירוב של הנתבע להיבדק כדי לשלול את האפשרות הזאת, מחזק את המסקנה כי זה אכן המצב.
לפיכך קיבלה השופטת רום את התביעה של האשה, היא הכריזה על הנתבע כאביו של הילד, והוציאה צו אבהות שידווח למשרד הפנים. הנתבע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית, שמטרתה לקבוע אם גבר מסוים הוא האבא של קטין. בסיום ההליך המשפטי, מפרסם בית המשפט פסק דין הצהרתי שקובע אם הגבר שנתבע הוא אכן אביו של הקטין או לא. להצהרה כי אדם הוא אכן אביו של קטין יש השלכות רבות מבחינת הזכויות והחובות של האב ושל הקטין: הקביעה שאדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו לשלם דמי מזונות עבורו. האב יכול לדרוש זמנים לראות ולבלות עם הקטין, ולבקש להכריע בעניינים הקשורים אליו, כמו חינוך, מקום מגורים ועוד. לקטין עצמו גם כן יש זכויות בעקבות הקביעה לגבי האבהות. הוא מקבל זכויות בירושה של אביו.
- 2.עמוס 04/04/2024 14:25הגב לתגובה זוהשופטת קבעה שהגבר הזר הוא האבא, ולכן הילד ממזר. אבל זה לא מחייב את הרבנות. בדיקת רקמות, כן מחייבת.
- 1.מה זה 04/04/2024 14:03הגב לתגובה זווגם מקבלת כסף. אפה השכל הבריא. ולמה לא בדיקת דיאינאי כמו שעושים במשטרה
- האשה כמובן תמיד אשמה "בוגדת" אבל היה לה שותף מה איתו? (ל"ת)נחום 07/04/2024 13:00הגב לתגובה זו

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר שהקימה משרד מתחרה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת משרד קשרי המשקיעים גלברט כהנא נגד עובדת בכירה לשעבר, חן ליבנה, בטענה כי ניצלה סודות מסחריים לאחר שעזבה והקימה משרד עצמאי. מנגד, התקבלה תביעתה של ליבנה בטענה לאפליה בשכר לעומת עמית גבר שביצע עבודה זהה. השופטת
קבעה כי הפער נבע משיקולים מגדריים, וכי "הזכות לשכר שווה עבור עבודה שווה ערך היא זכות יסוד שאינה ניתנת לוויתור"
בחדרי הישיבות של אחד ממשרדי קשרי המשקיעים המוכרים בתל אביב, התגלגל סיפור שבתחילתו נדמה היה כמו עוד עזיבה רגילה של עובדת בכירה, אך בהמשכו נהפך למאבק משפטי חריף על סודות מסחריים, תחרות הוגנת ושוויון בשכר. חן ליבנה, ששימשה במשך שנים ארוכות בתפקיד ניהולי בכיר במשרד גלברט כהנא, החליטה לעזוב ולהקים משרד עצמאי בתחום דומה. זמן קצר לאחר מכן טען המשרד לשעבר כי ליבנה ניצלה מידע עסקי רגיש, גנבה לקוחות והפרה את חובת האמונים שלה.
מנגד, ליבנה טענה כי מדובר בניסיון להשתיק את הצלחתה העצמאית ולפגוע בשמה הטוב, וכי היא פעלה בהגינות מלאה מיום שעזבה. במקביל, היא הגישה תביעה נגד המשרד בטענה לאפליה בשכר, לאחר שהתברר כי עמית גבר שביצע עבודה זהה לשלה קיבל שכר גבוה משמעותית, אף ששניהם נשאו באחריות זהה והחזיקו בוותק דומה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכב שבראשו עמדה השופטת הדס יהלום, נדרש להכריע בשתי התביעות שהוגשו זו כנגד זו. מצד אחד, טענות המעסיק להפרת סודיות ופגיעה במוניטין; מצד שני, טענות העובדת לאפליה מגדרית בשכר. ההכרעה, כך מתברר, לא הותירה מקום לספק: בית הדין דחה את תביעת גלברט כהנא וקיבל את תביעתה של ליבנה.
"הטענות בדבר גזילת סודות מסחריים נותרו כלליות"
בפסק הדין נקבע כי החברה לא הצליחה להוכיח קיומם של סודות מסחריים כהגדרתם בחוק עוולות מסחריות, או כי ליבנה עשתה שימוש במידע רגיש שנאסף במהלך עבודתה. "הטענות בדבר גזילת סודות מסחריים נותרו כלליות ובלתי מבוססות", נכתב בהכרעת הדין. השופטת ציינה כי עצם העובדה שעובדת בכירה מכירה את לקוחות החברה ואת דפוסי פעילותה אינה הופכת את המידע שברשותה לסוד מסחרי אלא אם הוכח כי מדובר בנתונים ייחודיים, סודיים או חסויים שלא ניתן להשיגם באמצעים לגיטימיים.
- אבירם עוזי ימונה לסמנכ"ל יחסי הציבור של גלברט כהנא
- באמצעות גלברט-כהנא: ענקית הייעוץ התקשורתי מתבססת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הודגש כי אין מניעה חוקית שעובדת לשעבר תקים עסק עצמאי בתחום שבו עסקה בעבר, כל עוד אינה מנצלת מידע סודי או מפרה התחייבות חוזית תקפה. "הזכות לחופש עיסוק היא זכות יסוד, והיא אינה נשללת רק משום שהמעסיק מבקש לשמור לעצמו יתרון עסקי", כתבה השופטת בהכרעתה, והוסיפה כי "לא ניתן לשלול מאדם את האפשרות להתפרנס בכבוד רק משום שצבר ניסיון במסגרת מקום עבודתו הקודם".