קיצור זמנים ומניעת סירובים בעת רישום חברה - הושק מנוע מובנה ברשות התאגידים לבדיקת שם חברה
אחוזי הסירוב ירדו בכ-30% תוך שבועיים מאז הושק השרות לראשונה; המנוע מסייע לרישום חברה בקלות ומרכז בתוכו את עשרות הכללים והנהלים שנדרש לבדוק בעת רישום חברה תוך רמת דיוק גבוהה
רשות התאגידים רישום חברות בישראל הוא חלק בלתי נפרד מהכלכלה בישראל והוא מנוע צמיחה שחשוב להבטיח שיפעל בקלות, ביעילות ובמהירות. פעילות זו חשובה למשק ותורמת לדירוג מדינת ישראל במדדים בינלאומיים שבוחנים את קלות עשיית העסקים במדינת ישראל. מסיבה זו רשות התאגידים שבמשרד המשפטים בוחנת בכל עת את הליך רישום החברות, כדי להסיר חסמים ובירוקרטיה ולהבטיח כי הליך רישום החברה יעשה בקלות.
בשל העובדה שבמרשמים המתנהלים ברשות התאגידים רשומים כחצי מיליון תאגידים, המלאכה של בחירת שם מתאים עשויה להיות כרוכה בקשיים, שכן לעיתים השם שנבחר דומה לשם קיים.
רשות התאגידים בחנה את הליך רישום החברה ומצאה כי רבות מהבקשות מסורבות מהסיבה שלא ניתן לאשר את השם המבוקש. סירובים אלה הכבידו על התהליך והאריכו את פרק הזמן של רישום החברה.
כדי לייעל ולפשט את ההליך ולהבטיח רישום מהיר, רשות התאגידים שילבה בהליך הרישום המקוון שינוי דיגיטלי פורץ דרך והבנתה בתוכו מנוע לבדיקת שם החברה המבוקש. המנוע מרכז בתוכו את עשרות הכללים והנהלים שנדרש לבדוק בעת רישום חברה ונותן רמת דיוק גבוהה. יודגש, כי בהתאם להוראות הדין, רשמת החברות לא תאשר שם מבוקש לחברה, בין היתר במקרה שנמצא שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לשם תאגיד אחר או של סימן מסחר רשום, שם שיש בו משום תרמית או הטעיה או שנמצא כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
הודות לשילוב המנוע בהליך הרישום, כאשר הלקוח מקליד את השם המבוקש המערכת בוחנת אותו ונותנת חיווי ביחס לסבירות שהשם יאושר. כאשר קיים תאגיד או סימן מסחר בשם דומה המערכת נותנת אינדיקציה לכך שהשם לא יאושר ומפרטת את הסיבות לכך ואת שמות התאגידים ששמם דומה או את סימן המסחר הדומה.
עו"ד שולי אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות: "השינוי הדיגיטלי פורץ הדרך בהליך רישום החברה הוא חלק מחזון רשות התאגידים לקדם את העסקים והכלכלה במדינת ישראל. המערכת נמצאת באוויר רק כשבועיים, ובמהלך זמן זה הסתבר כי אחוזי הסירוב ירדו ב-30%, שזו ירידה משמעותית. הצפי הוא שהמנוע יחסוך לציבור עלויות רבות".
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
לאומי מניית בנק לאומי לאומי 2.07% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
לאומי מניית בנק לאומי לאומי 2.07% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
