אסף וונד היפו
צילום: היפו
זרקור

המניה הישראלית שזינקה ב-30% והשלימה עלייה של 180% ב-5 חודשים

החברות הישראליות בוול סטריט בעונת דוחות טובה - על פי בדיקת ביזפורטל מעל 70% מהם הפתיעו לטובה
דור עצמון | (1)

החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט בתקופה טובה. הם מספקות תשואה עודפת על המדדים המובילים בשנה האחרונה - הרבה יותר מהנאסד"ק וה-S&P 500. זה לא הומוגני, יש מניות שגם יורדות, אבל בממוצע הישראליות בעליות משמעותיות. זה נובע מריכוז של חברות בתחומים החמים וזה בעיקר קשור לתוצאות הכספיות הטובות על פני הרבעונים האחרונים. 

זה נמשך גם ברבעון האחרון - יש מעל 130 חברות ישראליות בוול סטריט, כ-100 מכוסות על ידי אנליסטים. מעל 70% פרסמו תוצאות טובות והכו את התחזית. וזה קרה דווקא ברבעון שהסמי-ישראליות הגדולות - פאלו אלטו, ומובילאיי אכזבו. שורה של חברות גדולות הפתיעו לטובה, לרבות, נייס, טבע, וויקס, סייבר ארק, ורוניס, נובה, קמטק, ג'יי פרוג, סלברייט ועוד רבות.

מאנדיי ואודיטי דיווחו על תוצאות טובות, אבל התחזית קדימה הייתה בשיעורי צמיחה מעט נמוכים מהחזוי. השוק העניש אבל ליום אחד - וול סטריט השתכנעה שמדובר בחברות חזקות.

התמחור בוול סטריט בכלל ובחברות הישראליות בפרט, עשוי להיראות מהצד גבוה. אבל גם אלו שחושבים שהשוק יקר, לא מעיזים להגיד למכור. יקר זה עניין יחסי ובעולם של ריבית יורדת ומהפכה טכנולוגית, החשש מלהישאר בחוץ הוא גדול. וכך נוצרת עליית מחירים רצופה ונשברים שיאים, וזה מגיע גם לקטנות והבינוניות. 

בגל הנפקות של 2020-2021 הנפיקו הרבה חברות ישראליות בלי מודל עסקי ברור ובלי רווח באופק. הם דיברו על צמיחה. כי זה היה המצרך המבוקש אז על ידי האנליסטים. הם גייסו במכלול הרבה מיליארדים שמחזיקים אותם מעל המים. זה טוב להייטק הישראלי ולכללכה הישראלית. הגיוסים האלו היו חשובים מאוד, אחרת כמות הפיטורים בהייטק היתה של עוד מספר רבבות. יש היום בוול סטריט, מעל 20 חברות הייטק ישראליות שאלמלא הגיוס, היו כבר בקבר.

הכסף בקופה גם עוזר להם להתפתח ולהתקרב לרווח. חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית היפו (HIPPO) היפו עוד רחוקה מרווח, אבל היא מתקדמת היטב. להיפו יש 491 מיליון דולר במזומן ועד לפני מספר חודשים היא נסחרה ב-160-180 מיליון דולר. כתבנו על זה אז, אבל הדגשנו כי היא שורפת מזומנים. נכון, יש לה המון מזומנים לשרוף, וקונים בעצם את הפעילות בחינם (עם עודף), אבל 3 שנים והקופה נגמרת, אלא אם העסק מתאושש. הדוחות שלה מעידים על ירידה בקצב השריפה והמניה עלתה בעקבותם ב-34% והשלימה זינוק של פי 3 בתקופה קצרה.

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 כולה, הכוללת את סך הפרמיה המופקת (TGP) שמטפסת מ-811 מיליון דולר ל-1.1 מיליארד דולר, המהווה עלייה של 40% מ-2022. הכנסות החברה גדלו באופן משמעותי של 75% מ-120 מיליון דולר ל-210 מיליון דולר. לטענת היפו, העלייה הגדולה הזו נבעה מעלייה בהיקף של מגזרי השירותים והביטוח כשירות (IaaS) של החברה, בשילוב עם שינויים מבניים במבנה ביטוח המשנה הספציפי לתכנית שלהם ב-Hipo Home Insurance Program (HHIP) .

היפו הסבירה כי היא צופה שההכנסות ב-2024 ימשיכו לצמוח בקצב מואץ ביחס ל-TGP, עלייה של יותר מ-60%, מ-210 מיליון דולר ב-2023 ליותר מ-340 מיליון דולר ב-2024. בינתיים, היפו הניבה הפסד נקי של 273.1 מיליון דולר ב-2023, בהשוואה להפסד של 333.4 מיליון דולר ב-2022.

ברבעון הרביעי של 2023, היפו רשמה 268 מיליון דולר ב-TGP, כאשר IaaS ו-HHIP תרמו 116.4 מיליון דולר ו-71.1 מיליון דולר, בהתאמה. סך ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-64.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-35.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, היפו גם רשמה הפסד נקי של 42.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי, בהשוואה להפסד נקי של 63.1 מיליון דולר מהתקופה הקודמת.

הפסד ה-EBITDA המתואם הגיע ל-22 מיליון דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 53% לעומת הרבעון הרביעי של 2022. בנוסף, לחברה מזומנים והשקעות של 491 מיליון דולר.

המספרים הללו הפתיעו את המשקיעים בוול סטריט שהזניקו את המניה בלא פחות מ-34% אמש במסחר, מה שהביא את החברה לשווי של 471.4 מיליון דולר. אם לא די בכך, מניית החברה השלימה נסיקה של 180% ב-5 חודשים בלבד.

נשיא ומנכ"ל היפו, ריק מק'קתרון: "2023 הייתה שנת טרנספורמציה עבור היפו, שהודגשה על ידי ההשקה המורחבת של סוכנות הצרכנים שלנו, המשך הצמיחה וההצלחה של עסקי הביטוח כשירות שלנו, ופעולות נחרצות שננקטו לצמצום תנודתיות בתוכנית ביטוח הבית היפואי שלנו. אנחנו נכנסים לשנת 2024 מוכנים להתקפה, עם פעילות יעילה שמוכנה לשרת את מגזרי הליבה של לקוחותינו בשווקי הליבה שלנו, ועם אמון מחודש ניצור EBITDA מותאם חיובי ברבעון הרביעי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 07/03/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    זו רמת הסקירה שלכם? הדוח היה מצויין, הידידה במניה בגלל שינוי אסטרטגיה של החברה לעתיד.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.