מגדל משרדים גבעתיים
צילום: ברעלי לויצקי כסיף

עוד משרדים בהרצליה: 57 מיליון שקל תמורת קרקע ל-6,600 מ"ר

רמ"י שיווקה שטח מערבית לגליל ים, שם ייבנו משרדים בהיקף ענק, לא כולל הוצאות פיתוח של 61 מיליון שקל. האם מדובר בעסקה טובה?
איציק יצחקי |

בזמן שחלק מהפרויקטים למגורים תקועים, רשות מקרקעי ישראל הכריזה על "פסגת נעם בע"מ" כזוכה במכרז למגרש למסחר ומשרדים בהרצליה. הזוכה תשלם לרשות 57.4 מליון שקל.

מדובר בקרקע במתחם אחד של כ- 6,631 מ"ר למסחר ומשרדים. למכרז הוגשה הצעה אחת והיא הייתה הזוכה. ראוי לציין כי מחיר המינימום עמד על כ-43 מיליון שקל, כך שאם החברה הייתה מגישה סכום נמוך יותר ומעל מחיר המינימום, היא הייתה זוכה. הוצאות הפיתוח יעמדו על 61 מיליון שקל (מחיר הזכיה והפיתוח בחלוקה למטרים (ללא מסים והוצאות נוספות, כמובן) משקף כ-17 אלף שקל למ"ר. ההערכה היא שמחיר משרדים באזורי ביקוש בהרצליה נעים סביב 26-28 אלף שקל למטר, לא כולל מע"מ.

שוק המשרדים בהרצליה רחב מאוד, אבל אם נתמקד ברחוב המרכזי, אז רחוב החושלים המרכזי הוא אחד הרחובות המבוקשים למשרדים. מי שמחזיק ברוב השטחים הן חברות הייטק גדולות, או קבוצות אחזקה, כמו גב ים, אמפא, וריט 1. ברחוב החושלים, למשל, בבניינים החדשים רמת מחירי השכירות נעה בין 110-120 שקל למטר. המחיר ירד ממש מעט כי אין עסקאות רבות וקשה לדווח על ירידות. יש שינוי קל למטה. היום המחיר יכול לנוע סביב 110-115 שקל למטר לשכירות ברמה הזאת. ברמת מעטפת מגיע המחיר ל90-100 שקל, מה שמשקף מחיר של 120-130 שקל למטר ברמת גמר.

המגרש ששווק במכרז מיועד למסחר ומשרדים כחלק מתוכנית מתחם הכוכבים הממוקמת בהרצליה (2 קילומטר מזרחה מהחושלים, כביש 2 ונתיבי איילון מפרידים בניהם), מערבית לקיבוץ גליל ים, מזרחית לנתיבי איילון ומתפרשת על שטח של כ-835 דונם.

המגרש הינו חלק משכונת מגורים עם פארק רובעי, אזור תעסוקה ומוסדות ציבור. מדובר בבניה מרקמית משולבת בבנייה גבוהה ורשת ירוקה של שדרות, גנים טיילות ופארק מרכזי עירוני. השכונה כוללת מגורים בשילוב מסחר ומשרדים (כ-7 דונם), מוסדות ומבני ציבור (כ-54 דונם), תעשייה ומסחר (כ-26 דונם), תשתית דרכים (כ-104 דונם) ושטחים פתוחים (כ-130 דונם).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.